Page 131 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 131
על הרע ועל הטוב :הבסיס התאולוגי של עדת קומראן
מנהגים קדומים ביחס ,חלק מטקס הטבילה הוא אמירתו של הנטבל שהוא דוחה את השטן ואת
כל מעשיו .הכוהן מושח את הנטבל בשמן גירוש הרוחות ואומר לו' :ירחקו ממך כל הרוחות',
והצהרות האמונה כרוכות במנהגים רבים בטקסים מגיים מפורשים ,המונעים את שלטונו של
השטן על הנטבל לאחר טבילתו .בקטעים 2ו־ 5יש אפוא הקבלה לשני רגעים חשובים בטקס
הנוצרי :ההתכחשות לשטן וקללתו וכן האמירה שהרוחות הרעות ירחקו מן הבא בברית; 35ואולם
שלא כבטקסי הטבילה הנוצריים הקדומים ,שבהם האקט המגי של גירוש הרוחות הרעות תופס
מקום נכבד ,הרי בכת מדבר יהודה ככל הנראה עצם השבועה של אדם לקיים את המצוות כהלכה
(ועמידתו בשבועה זו) היא הדוחה מעליו את הרוח הרעה36.
בקטע 5נאמר בגלוי מה שגלום בקטעים הקודמים ומשתמע מהם :ההצטרפות לכת אינה אלא
השבועה לקיים כהלכה את מצוות התורה .המבנים התאולוגיים קשורים אפוא קשר הדוק לקיום
דקדקני של המצוות בלי לסור ימין ושמאל ,כלומר לשאלות הלכה פרטניות ו'יבשות' לכאורה,
שהן מרכז הווייתה של הכת.
חשוב לעמוד על הרקע שממנו צמחו תפיסות אלו .כבר מימים קדומים – ככל הנראה מימי
בית ראשון – הייתה זיקה בין שמירת המצוות ובין מתן חסותו של האל נגד כוחות רעים37.
בתקופת בית שני ,עם התגברות חשיבותו של לימוד התורה ,קל היה לכרוך את הדעת ורוח
הקודש בהסתלקות שטן ורוח רעה מן האדם ,מלבו ומגופו ,שהרי המחלות – לפי דעה רווחת –
אינן אלא תוצאת חטאו של האדם ,תוצאת הרוח הרעה המושלת בו .וכך נאמר בתפילה שנכללה
במגילת תהלים:
על חסדיך אני נסמכתי .6
ָסל ָחה ה' לחט אתי
וטהרני מעווני רוח אמונה ודעת חונני
אל ֶא ָּת ְק ָלה בעויה אל ַּת ׁ ְש ֵלט בי שטן ורוח טמאה
מכאוב ויצר רע אל ִי ְר ׁש ּו ב ֲע ָצ ַמי
( ,11Q5טור יט ,שורות 38)16–14
סלחה :צורת ציווי מוארכת .אל אתקלה בעויה :אל אכשל בחטא .אל ירשו :אל יהיו להם שלטון
וממשלה (מלשון 'רשות'; מקביל ֶאל 'אל תשלט' בצלע הראשונה).
תפילה זו אינה אלא דוגמה אחת לדגם של תפילות המבקשות הגנה אלוהית מן הרע 39,דגם המצוי
לא רק בקומראן אלא גם בספרות היהודית שהגיעה לידינו כמורשת היהדות הרבנית (למשל
3 5ספק אם יש קשר גנטי בין הטקס בכת לבין הטקסים הנוצריים; לפי שעה קשה להוכיח קשר כזה.
36על היבט זה בכללו ועל משמעו לפירושם של כתבים אחרים שנמצאו בקומראן ראוM. Kister, ‘Demons, :
Theology and Abraham’s Covenant (CD 16:4–6 and Related Texts)’, R.A. Kugler & E.M. Schuller
(eds.), The Dead Sea Scrolls at Fifty, Atlanta, Ga. 1999, pp. 167–184
3 7כך עולה מדברים ו ,ט–טו .על ניצולה של תפיסה זו במגיה כבר בתקופת בית ראשון אפשר ללמוד מקמע
מתקופה זו ,כפי שכבר הערתי ,ראו :קיסטר (שם) ,עמ' .169על הקמע ראו לאחרונהG. Barkay et al., ‘The :
Amulet from Ketef Hinnom: A New Edition and Evaluation’, BASOR, 334 (2004), pp. 55, 61
J.A. Sanders, The Psalms Scroll of Qumran Cave 11 (11QPsa) (DJD, 4), Oxford 1965, p. 40 38
39על סוג זה של תפילות ראו מאמרו החשוב של פלוסרD. Flusser, ‘Qumran and Jewish Apotropaic :
Prayers’, IEJ, 16 (1966), pp. 194–205 (= idem, Judaism and the Origins of Christianity, Jerusalem
)507 1988, pp. 214–225