Page 126 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 126

‫מנחם קיסטר‬

‫קרוב‪ ,‬וכיוון שעם השתלטותו המוחלטת של הטוב לא יהיה טעם בטקס זה‪ ,‬מוצג הטקס כזמני‪:‬‬

‫'ככה יעשו שנה בשנה כול יומי ממשלת בליעל'‪ .‬גם מצוות המבוססות על ציוויי התורה מוצגות‬

‫כזמניות במטבעות לשון דומים; כך נאמר בברית דמשק שכלים מסוימים יהיו טמאים 'כיא אם‬
‫הוזו כמשפט [הטהרה במי] הנדה‪ 12‬בקץ הרשע' (‪ ,4Q271‬קטע ‪ ,2‬שורות ‪ 13;)12–11‬המילים 'כיא‬

‫אם הוזו כמשפט [הטהרה במי] הנדה' מציינות את ההלכה‪ ,‬אבל המילים הנוספות‪' ,‬בקץ הרשע'‪,‬‬
‫כלומר בתקופת‪ 14‬שלטונו של הרע בתבל‪ ,‬תוחמות את תחולתה של ההלכה‪ .‬הדעת נותנת שפשרו‬

‫של דבר הוא שלעתיד לבוא לא יהיה טעם במצוות הכרוכות בהוויה הרעה‪ ,‬שכן אז לא יהיה עוד‬

‫רע (כגון קרבנות הבאים על חטא‪ ,‬טומאת מת בעולם שאין מתים בו‪ ,‬ועבודה זרה בעולם שאין בו‬

‫עבודה זרה) ואולי לא תהיה טומאה בעולם ההוא ואף על הלכות הכת נאמר שהן נועדו 'להתהלך‬
                    ‫ֵּבָּמה (=בהם)‪ 15‬בכל קץ הרשיע' (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' ו‪ ,‬שורה ‪16.)10‬‬

‫בזמן ממשלת בליעל בני הכת עומדים בניסיונות ממשיים (אולי גם רדיפות)‪' :‬פחד ואימה‬

‫ומצרף נסוים בממשלת בליעל'; ואולם יש לשים לב שהמונח 'מצרף' מכוון לבדיקת מידת‬

‫דבקותם של בני הכת באל (המטפורה היא אש המשמשת להפקת מתכת טהורה ומסירה ממנה‬

‫את ה ִסגים שדבקו בה)‪ .‬הניסיונות בימי ממשלת בליעל לא רק קשורים לפעולתו של הכוח הרע‪,‬‬

‫אלא – לא פחות מכך – הם ביטוי לתכנית האלוהית‪ .‬בכלל מוטעם כאן שלטונו המוחלט של‬
                     ‫האל בעולם – מידיו הגמול לרשעים ולצדיקים‪ ,‬ומידיו החסד לישראל‪17.‬‬

‫מה מקומו של בליעל לפי התכנית האלוהית הזאת? לפי קטע ‪' 1‬אף אל וקנאת משפטיו יבערו‬

‫בו לכלת עולמים'‪ ,‬אבל עונשם של 'אנשי גורל בליעל' הוא גם‪' :‬יפקוד אחריכה כלה ביד כול‬
‫משלמי גמולים [‪ ]...‬וזעומ אתה באפלת אש עולמים'‪ 18.‬נשאלת השאלה‪ :‬מי הם 'משלמי גמולים'?‬

‫במקום אחר נאמר בלשון דומה‪' :‬ופקודת כול הולכי בה לרוב נגועים ביד כול מלאכי חבל ל ַש ַחת‬
‫עולמים באפ ֶעבַרת ֵאל‪ ]...[ 19‬עם כלמת כלה באש מחשכים' (‪ ,1QS‬טור ד‪ ,‬שורות ‪ .)13–11‬מי‬

‫הם 'מלאכי חבל'? מצאנו מלאכי חבלה של בליעל; האם ייתכן שיש גם מלאכי חבלה אלוהיים‪,‬‬

                                                            ‫‪ 	12‬כלומר יטוהרו בהזיית אפר פרה אדומה‪.‬‬     ‫‪502‬‬
                                                         ‫‪ 1	 3‬באומגרטן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)9‬עמ' ‪.184–169‬‬
                                                    ‫‪' 1	 4‬קץ' פירושו במגילות פעמים רבות 'תקופה‪ ,‬עת'‪.‬‬
‫‪' 1	 5‬להתהלך במה' – להתנהג לפי 'המחוקקות אשר חקק המחוקק' (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' ו‪ ,‬שורה ‪,)9‬‬

                                           ‫כלומר לפי מדרש ההלכה שהוא היסוד לפרקסיס של הכת‪.‬‬
‫‪ 1	 6‬בהמשך רצוף לדברים אלו נאמר‪' :‬וזולתם לא ישיגו עד עמד יורה הצדק באחרית הימים' (ברית דמשק‬

‫[גניזה]‪ ,‬עמ' ו‪ ,‬שורות ‪ .)11–10‬האם הכוונה היא שיש מצוות אחרות ('זולתם') שבני הכת יוכלו להבין רק‬

‫בעמוד מורה הצדק? מצוות אלו יכולות בהחלט להיות פירושים חדשים לתורה‪ ,‬ולאו דווקא שינוי בה; על‬

                          ‫ביטול של התורה אי אפשר לדעתי לחשוב במסגרת התאולוגית של המגילות‪.‬‬
‫‪ 1	 7‬בקטע שלפנינו גם נרמז הניגוד‪ ,‬המצוי כבר במקרא ומפורסם מספרות חז"ל‪ ,‬בין מידת הדין למידת הרחמים‬

‫של האל‪ :‬האל מפנה כלפי 'אנשי גורל אל' את מידת טובו ורחמיו ('וישא פני חסדיו לכה לשלום עולמים')‪,‬‬

‫וכלפי 'אנשי גורל בליעל' הוא מפנה את מידת הרוגז והדין ('ישא פני אפו לנקמתכה')‪ .‬לא ברור אם לפי‬

‫שיטתו של המחבר (או של כתבים אחרים בקומראן) יש קשר כלשהו בין מידות אלו לבין הניגוד הקוסמי‬

‫בין הטוב לרע‪ ,‬או – וכך נראה לי יותר – שיש כאן שתי שיטות הנובעות מרבדים שונים של מחשבה‪,‬‬

‫וכמעט ולא קרב זה אל זה בהגות שבה אנו עוסקים (וכיוצא בזה גם בספרות חז"ל; לענייננו השוו‪ :‬בראשית‬

                                                     ‫רבה לג‪ ,‬ג [מהדורת תיאודור–אלבק‪ ,‬עמ' ‪.)]308‬‬
                                                           ‫‪ 1	 8‬על כפילות זו ראו לעיל‪ ,‬בהערה הקודמת‪.‬‬
                                                                         ‫‪ 	19‬וראו לעיל‪ ,‬הערות ‪.18 ,17‬‬
   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131