Page 122 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 122
מנחם קיסטר
לעתים קרובות( .ג) ההנחה המקובלת במחקרים לא מעטים שאפשר לבודד פסקאות שונות 498
במגילות ולראות בכל אחת מהן שיטה שונה מקשה מאוד לצייר את התמונה הכללית – החוקר
והלומד צריכים להיזהר מהרמוניזציה בין כתובים שונים ,אבל לא פחות מזה עליהם להיזהר
מניתוח כל פסקה ופסקה בנפרד ,כאילו רק היא עומדת לפנינו .דברי המגילות לפעמים עניים
במקום אחד ועשירים במקום אחר ,ולעתים קרובות יש בצירופן של פסקאות שונות להעשיר
את הכתובים העניים ולצייר תמונה מורכבת אחת .על החוקר לבור לו שביל צר ולא לנטות ממנו
לא להרמוניזציה ולא לאטומיזציה (אלא שגם החוקר השואף לכך אינו יודע כמובן אם עלה
הדבר בידו)( .ד) הנטייה הרווחת בשנים האחרונות להניח שחומר רב במגילות אינו ִּכתתי ,הקושי
להבחין בין כתתי ללא כתתי ,וההנחה הסבירה שלחיבורים כתתיים יכול להיות רקע חוץ־כתתי
אף הם מקשים להציג באופן ברור ומוסכם את ייחוד הגותה של הכת בעניין זה3.
במאמר זה לא אנסה אפוא להקיף את כל היבטיה של המחשבה הדואליסטית בספרות בית
שני ובקומראן ובוודאי לא לעמוד על התפתחותם הפנימית של הרעיונות בתוך כתבי קומראן,
אלא – בעיקרו של דבר – לשרטט כמה מקוויה בתיאור שהוא ביסודו סינכרוני .עם זאת לא
אמנע מלהצביע כאן ושם על מקורות מקראיים ובתר־מקראיים להגות המשתקפת בכתבי קומראן
ובפרט בכתתיים שבהם.
נקודת המוצא לאידאולוגיה של כתבי קומראן בעניין זה היא השאלה האנושית והבעיה
הדתית איך להלום את מציאותו של הרע בעולם 4,ואיך להסביר את התהוותו ואת קיומו בתוך
שיטה מונותאיסטית המאמינה באל טוב וכל יכול .השאלה האנושית לא פסקה כמובן מלהישאל
בכל תרבות ובכל תקופה .בתרבויות רבות ייחסו את מציאותו של הרע בעולם לכוחות רעים
הפועלים בו .ואולם פתרון זה – בעייתיותו בצדו ,והבעיה הדתית בהקשר היהודי הלכה והחריפה
עם התחדדות מושגי האלוהות בימי בית שני :ככל שהמונותאיזם מובהק יותר ,ככל שמושגי טובו
של האל ויכולתו הבלתי מוגבלת הולכים ונעשים מושגים בלתי מעורערים של המחשבה הדתית,
בעיית הרע הופכת לבעיה תאולוגית מרכזית .בגולה ההלניסטית היו כותבים שדנו בשאלות אלו
בכלים ובמינוח פילוסופיים ,אבל בכתבים שנכתבו בארץ־ישראל אין לפנינו כמעט אף פעם
ההכללה המוחלטת ,המחשבה השיטתית ורמת המופשטות של דיון פילוסופי ,ודרך ניסוחן של
התשובות מקשה להבינן ולהציגן; אף על פי כן ברור שיהדות ארץ־ישראל בכלל וכת מדבר
יהודה בפרט בנו מבנים אידאולוגיים מורכבים למדי ליישובה של בעיה מרכזית זו.
אמונה בכוחות על־אנושיים חוץ־אלוהיים הייתה חלק מן המונותאיזם היהודי של תקופה זו.
בעבר הרחוק היו אלו אלים וכוחות בפמליה הפוליתאיסטית ,ועתה ירדו כוחות אלו מגדולתם
3סקירה של המחקר והדגמה של הסעיפים האחרונים ראוJ. Frey, ‘Different Patterns of Dualistic :
Thought in the Qumran Library: Reflections on Their Background and History’, M. Bernstein,
F. García Martínez & J. Kampen (eds.), Legal Texts and Legal Issues (STDJ, 23), Leiden 1997,
.pp. 275–335לטעמי ,החלוקה לדואליזם מסוגים שונים אינה משקפת חוגים שונים ,אלא (לעתים קרובות)
השקפה דואליסטית רבת פנים והיבטים .כך גם ההבחנה החותכת בין חומר כתתי לחומר לא כתתי (השוו
לדבריי במאמרי' ,עוד על בעיית זיהוים של כתבים כתתיים בקומראן' ,בקובץ זה) .עיינו גם בדבריו של
פריי על מחלוקת החוקרים בדבר תהליכי עריכתם של החיבורים ,שרובה תלויה בסברתם של החוקרים
(שם ,עמ' .)287–285אין זאת אומרת שלפעמים אי אפשר להצביע על מקורותיהם של חיבורים מקומראן,
בעיקר באמצעות מקבילות בקומראן או מחוץ לקומראן.
4למושג 'רע' יש כידוע שני פנים :האחד – ֶרַׁשע ,והאחר – מאורעות רעים ,אסונות וכו' .בשיטות מחשבה
רבות יש זיקה בין שני אלו.
