Page 120 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 120
מנחם קיסטר
*
שוב אנו מביטים אל המגילות שמצאו את דרכן ,במקרה גמור ,למערה ( 11בלא שנגרע עינינו
גם ממגילות אחרות כמובן) .זה לצד זה שוכנים המזמור ממגילת תהלים ,מזמור רווי געגועים
לירושלים של אחרית הימים ,שאינו מזכיר את המקדש אך מזכיר את התפשטותה של העיר לאורך
ולרוחב וגם לגובה; ולצדו התיאור הארכיטקטוני הדקדקני של כל פרט בירושלים העתידית
בחיבור המקוטע המכונה ירושלים החדשה; ולצד שני אלה מגילת המקדש הגדולה ,שבה מתואר
מקדש בעל ממדי ענק עוד קודם התקופה האסכטולוגית (קודם שהאל יבנה את מקדשו הנצחי),
ונזכרת עיר מקדש ,מן הסתם ענקית בגודלה; ולצד אלו ,ולצד תיאורים של המקדש השמימי,
שבו עובדים המלאכים את האל יחד עם בני הכת ,נמצא פשר מלכיצדק ,שבו הכת עצמה מזוהה
עם ציון ,זיהוי המוכר גם מכתבים אחרים בקומראן .תיאורים אלו אינם אלא כמה מן הצורות
שלבשה ציון בעיני רוחם של בני תקופה זו ,בעיקר בחוגים שהיו קרובים ללבם של בני הכת
בקומראן 63.בחיבורים אלו העיר ,העם והמקדש פעמים שהם כרוכים זה בזה ופעמים שהם
נפרדים .הרבה אפשר ללמוד ממקרה דרמטי זה של שכנות בין החיבורים האלה ,השונים זה
מזה באופיים ואף בראייתם .באמצעות העיון בנושא ירושלים בקומראן נוכל לראות את נקודת
החיתוך שבין הגאוגרפי והראלי (העיר ירושלים ,המקדש) לבין האידאולוגי (האסכטולוגי,
הכתתי) ,ונוכל לחוש את הגעגוע לירושלים אחרת ,שעתים הוא נפרט לפרטים ארכיטקטוניים,
ועתים הוא פונה עורף לעיר ולארכיטקטורה בדרכו אל הסמלי והאלגורי.
ראינו את קשריה רבי הפנים של כת מדבר יהודה אל העיר שעזבה ,ואשר אליה קיוותה לחזור
כמנצחת; ראינו את עמדותיהם של כתבים לא כתתיים (ספר טוביה ,ואולי גם המזמור במגילת
תהלים) לצד כתבים כתתיים (בוודאות :פשר מלכיצדק ,פשר ישעיה נד); ראינו את העולה מן
האמור בטקסטים ואת שלא נאמר בהם; ראינו איך מאפיינים ייחודיים לכת צומחים ועולים מתוך
קווי מתאר כלליים יותרֵ ,מהם המתועדים בספרות התקופה ו ֵמהם המתועדים מאוחר יותר בספרות
התלמודית; ראינו איך התפתחו השקפותיה של הכת לא מעט בהשפעת התנאים ההיסטוריים
הייחודיים לה (אבל בחלקם משותפים גם לקבוצות אחרות ,בנסיבות אחרות) :פרישתה של הכת
מן המקדש ומן העיר ירושלים .ראינו אף את הקשר בין האידאולוגיה של כתבים מימי בית שני
לבין כתבים נוצריים ואחרים .אולם יתר על כל אלו יש בנושא שלפנינו כדי לאפשר מבט חטוף
מזווית אחת על תפיסתה של הכת את עצמה בתוך ההוויה ההיסטורית שבה הייתה נתונה ועל
יחסה לישראל שמחוץ לה ,אף כי כמה וכמה מקווי המתאר העיקריים אין אנו יכולים לראות ,והם
נותרים נסתרים מן העין.
63להרחבה בעניין החומר שבספרות החיצונית ראו במאמרו של פלוסר (לעיל ,הערה .)10 496
