Page 115 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫ירושלים והמקדש בקומראן‬

‫טור ד‪ ,‬שורה ‪ .)1‬אשר יצאו מעיר הקדש‪ :‬לכל המשפט השוו‪ :‬ישעיה מח‪ ,‬א–ב‪ .‬בקץ‪ :‬בעת‪ .‬מעל ישראל‪:‬‬
‫חטאם של ישראל‪.‬‬

‫וכל אשר הובאו בברית לבלתי בוא אל המקדש להאיר מזבחו חנם ויהיו מסגירי הדלת אשר‬
‫אמר אל 'מי בכם יסגור דלתי ולא תאירו מזבחי חנם' (מלאכי א‪ ,‬י)‪.‬‬

‫(ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' ו‪ ,‬שורות ‪)14–11‬‬

‫התרחקות זו הצריכה פיתוח מיוחד של תחליפים זמניים לקרבנות ולמקדש (שאף הם צצו לדעתי‬
‫לאו דווקא בהקשר הכתתי‪ ,)50‬למשל‪:‬‬

‫כל איש אשר [ישוג בדב]ר יבוא וידיעהו לכוהן [המ]ופקד על הרבים וקבל את משפטו‬
‫מרצונו כאשר אמר ביד מושה על הנפש אשר תחטא בשוגגה אשר יביאו את חטתו [א]ו את‬
‫אשמו וע[ל] ישראל כתוב 'אלכה לי אל קצי השמים ולו אריח בריח ניחוח<כ>ם' ובמקו [אח]ר‬

‫כתוב 'קרעו לבבכם ואל בגדיכם' ובמקום אחר כתוב לשוב אל אל בבכי ובצום‬

‫(ברית דמשק‪ ,4Q270 ,‬קטע ‪ ,7‬טור א‪ ,‬שורות ‪ ,4Q266 + 19–15‬קטע ‪ ,11‬שורות ‪51)5–1‬‬

‫משפטו‪ :‬עונשו‪ ,‬ייסוריו‪ .‬כאשר אמר ביד מושה‪ :‬ויקרא ד‪ ,‬כז–לה; ה‪ ,‬יד–יט‪ .‬אלכה לי וכו'‪ :‬אין בידינו‬
‫פסוק כזה (האמור כמובן מפי האל)‪ .‬קצי‪ :‬קצה‪ .‬ולו‪ :‬ולא‪ .‬ובמקו‪ :‬ובמקום‪ .‬קרעו לבבכם וכו'‪ :‬יואל ב‪,‬‬

‫יב–יד‪.‬‬

‫לפי קטע זה על החוטא בשגגה להודיע לכוהן את חטאו‪ ,‬להתחרט ולקבל ברצון את ייסורי‬
‫משפטי התשובה שיטיל עליו הכוהן‪( 52‬מקבילה מעניינת ביותר‪ ,‬אם כי אולי מקרית‪ ,‬לווידוי‬
‫הנוצרי)‪ .‬קבלת הייסורים המוטלים עליו ברצון תיחשב לחוטא כאילו הקריב חטאת ואשם‪ ,‬שכן‬

‫בשעה זו של הסתר פנים אין האל שועה לקרבנות עמו‪53.‬‬
‫חוגי הכת הפורשים מן המקדש הדגישו גם את בית המקדש של מעלה‪ ,‬שבו עובדים המלאכים‬
‫את האל‪ .‬בני הכת יכלו לעבוד את האל בתפילותיהם יחד עם המלאכים‪ .‬נראה שרעיון בית‬
‫המקדש של מעלה כבר היה מוכן ומזומן להם‪ ,‬ולא נוצר דווקא בחוגי הפורשים‪ .‬אבל קל לשער‬
‫את ההקלה בכך שגם אם בית המקדש שלמטה נטמא‪ ,‬גם אם יש להתרחק לפי שעה מעבודת‬
‫המקדש‪ ,‬מכל מקום יש לאל בית מקדש חשוב ממנו למעלה‪ .‬החיבור המתאר את שירת המלאכים‬
‫ועבודתם בבית המקדש שלמעלה הוא סרך שירות עולת השבת‪ .‬קטעים של חיבור זה נמצאו‬
‫אף הם במערה ‪ ,11‬וקטעים חשובים אחרים נמצאו במערה ‪ 4‬ואפילו במצדה‪ 54.‬חיבור זה אינו‬

‫‪ 50‬ראו לעיל‪ ,‬עמ' ‪.481‬‬

‫‪J.M. Baumgarten, Qumran Cave 4, XIII: The Damascus Document (4Q266–273) (DJD, 18), Oxford 51‬‬
‫‪1996, pp. 76, 163‬‬

‫‪ 52‬מעין המושג הדתי הנוצרי הקרוי באנגלית ‪ ,penance‬כלומר העונש המוטל על המתוודה בפני הכוהן‬
‫בנצרות‪.‬‬

‫‪ 5 3‬על קטע זה ראו‪M. Kister, ‘On a New Fragment of the Damascus Covenant’, JQR, 84 (1993), p. 249, :‬‬

‫‪n. 3‬‬

‫‪ 5 4‬ראו‪C. Newsome, ‘Shirot ‘Olat HaShabbat’, E. Eshel et al., Qumran Cave 4, VI: Poetical and :‬‬

‫‪Liturgical Texts, Part 1 (DJD, 11), Oxford 1998, pp. 173–401; F. García Martínez, E.J.C. Tigchelaar‬‬

‫’‪ ,& A.S. van der Woude, ‘11QShirot ’Olat HaShabbat‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)28‬עמ' ‪491 .304–259‬‬