Page 114 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 114

‫מנחם קיסטר‬

‫השמו [‪ ]...‬את מקד[ש י]שראל‪ :‬לפי‪' :‬והשמותי את מקדשכם' (ויקרא כו‪ ,‬לא; כך‪' ,‬מקדשכם' בנוסח‬             ‫‪490‬‬
‫השומרוני‪ ,‬כנגד נוסח המסורה 'מקדשיכם')‪ .‬מקדש אדם [‪ ]...‬מעשי תורה‪ :‬קולמוסים רבים נשתברו‬
‫על ביטויים אלו‪ 44,‬ולדעתי יש לפרש‪ :‬מקדש בנוי בידי אדם (ראו להלן)‪ ,‬שבו יוקרבו קרבנות לפי דיני‬

                                                             ‫התורה‪ .‬לוא (=לו) לפניו‪ :‬כפל גרסה‪.‬‬

‫נאמר כאן לדעתי שמאחר שעתידים זרים להשם את מקדש ישראל בגלל חטאי ישראל‪ ,‬נבנה‬
‫תחילה 'מקדש אדם'‪ ,‬מקדש בנוי בידי אדם‪ 45,‬קודם שייבנה – באחרית הימים – 'מקדש ה''‬
‫(שנזכר בשמות טו‪ ,‬יז–יח)‪ ,‬המקדש הבנוי בידי האל‪ 46.‬שני המקדשים שנזכרים הם מקדש‬
‫שלמה‪ ,‬שחרב בידי זרים‪ ,‬והמקדש שלעתיד לבוא‪ ,‬שיבנה האל בעצמו‪ ,‬ושלא ייחרב‪ .‬מאחר‬
‫שהאל ידע מראש שעתיד המקדש להיחרב בחטאות ישראל‪ ,‬ציווה לבנות לו מקדש בידי אדם‪.‬‬

                                                                    ‫מעין זה אמור במדרש‪:‬‬

‫א<מר> הק<ב"ה>‪ :‬בעולם הזה היה מקדש ומשכן בנוי על ידי בשר ודם לפיכך חרב‪ ,‬אבל‬
‫לעתיד לב<וא> אני בונה אותה [את ירושלים]‪ ,‬שנ<אמר> 'בונה ירושלים ה'' (תהלים קמז‪ ,‬ב)‪47‬‬

‫בעל הפשר מתעלם מבית המקדש השני‪ ,‬בית המקדש שבימיו‪ 48,‬אולי משום שהוא מחולל‬
‫בעיניו‪ .‬חוגים רחבים סברו כאמור שמעמדו הדתי של בית המקדש השני אינו שווה בדיוק לזה‬
‫של בית המקדש הראשון; אולם חוגים כתתיים פורשים‪ ,‬חוגי 'עצת היחד' – אלה ש'סרו מלכת‬
‫בדרך העם' לבל 'יטמאו עוד בגלוליהמה' (בחיבור שלפנינו‪ ,‬שם‪ ,‬שורות ‪ – )17–15‬חוגים אלו‬
‫החרימו את בית המקדש‪ ,‬שהעבודה בו הייתה שלא כהלכתם‪ ,‬ואף מירושלים נתרחקו‪ ,‬שכן דיני‬
‫עיר המקדש לא נשמרו בה‪ ,‬ולמעשה לא יכלו להישמר‪ 49.‬אזהרתו של כותב מגילת המקדש שלא‬
‫לטמא את העיר לא קוימה‪ .‬באופן פרדוקסלי דווקא מתוך דבקות בקדושת המקדש ועיר המקדש‪,‬‬

                           ‫התרחקו בני הכת מן המקדש ומן העיר‪ ,‬כפי שנאמר בברית דמשק‪:‬‬

       ‫בית פלג אשר יצאו מעיר הקדש וישענו על אל בקץ מעל ישראל ויטמאו את המקדש‪.‬‬

‫(ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' כ‪ ,‬שורות ‪)21–20‬‬

‫בית פלג‪ :‬קבוצה שהייתה קשורה בכת (כמו שעולה מן הכתוב שלפנינו) ובצדוקים (פשר נחום‪,4Q169 ,‬‬

‫‪ 	44‬לסקירה (חלקית) של המחקר ראו‪M.O. Wise, Thunder in Gemini (JSPSup, 15), Sheffield 1994, pp. :‬‬
                                                  ‫‪ .152–185‬מסקנתו של המחבר אינה נראית לי כלל‪.‬‬

            ‫‪ 4	 5‬כך לפי הפרשנות הנראית לי נכונה; הדעות חלוקות בעניין זה (ראו לעיל‪ ,‬בהערה הקודמת)‪.‬‬
‫‪ 	46‬לדעתי ביסודו של הפשר עומד הניגוד בין הפסוק 'כי בית יבנה (נוסח המסורה‪ :‬יעשה) לכה ה'' (שמואל‬
‫ב ז‪ ,‬יא) לבין הפסוק הסמוך 'הוא (=בנך) יבנה בית לשמי' (שם‪ ,‬יג) – כיצד יתקיימו שני הכתובים הללו?‬
‫לשיטתו של הפשר הכתוב מדבר בשני בתים שונים‪ :‬אחד שיבנה שלמה והאחר שיבנה האל באחרית‬

                                                   ‫הימים‪ .‬אמנם פורמלית הפשר אינו על מילים אלו‪.‬‬
‫‪ 4	 7‬מדרש מאוחר למדי על התורה שנדפס בתוך‪J. Mann, The Bible as Read and Preached in the Old :‬‬
‫‪ ,Synagogue, I, Cincinati 1940‬חלק עברי‪ ,‬עמ' קלג‪ .‬והשוו עוד‪ :‬פסיקתא רבתי כח (מהדורת איש־שלום‪,‬‬

                                                                                    ‫דף קלה ע"א)‪.‬‬
‫‪ 	48‬גם בפסיקתא רבתי (שם) מדובר על 'מקדש ראשון' ו'מקדש אחרון'‪ ,‬אולם יש הבדל בין טקסט מתקופה‬
‫שבה אין מקדש (המדרש בפסיקתא רבתי) לבין טקסט הנכתב בשעה שמקדש‪ ,‬בעל מקום מכריע בחייה‬

                                                 ‫הממשיים של האומה‪ ,‬עומד על תלו ('פלורילגיום')‪.‬‬
‫‪' 4	 9‬אל ישכב איש עם אשה בעיר המקדש לטמא את עיר המקדש בנדתם' (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬טור יב‪ ,‬שורות‬

                                                                                            ‫‪.)2–1‬‬
   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119