Page 111 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 111

‫ירושלים והמקדש בקומראן‬

               ‫'אירע קרי באחד מהן [=מן הכוהנים]‪ ,‬יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה [‪ ]...‬ר'‬
               ‫אליעזר בן יעקב אומר‪ :‬במסיבה ההולכת תחת ה ַחִייל יוצא והולך לו בטדי' [משנה‪ ,‬מידות א‪ ,‬ט;‬

                                                                                  ‫השוו‪ :‬שם‪ ,‬תמיד א‪ ,‬א])‪.‬‬

                                                       ‫ד‬

               ‫בחיבור אחר‪ ,‬שאף הוא נשתמר במקרה במערה ‪ ,11‬הלוא הוא מגילת המקדש (‪ ,)11QTa‬יש‬
               ‫תיאור מפורט של המקדש‪ .‬מגילת המקדש היא חיבור עברי ארוך‪ ,‬המכיל שישים ושישה טורים‪,‬‬
               ‫הארוכה שבמגילות קומראן‪ 33.‬העותק שלפנינו מתוארך לראשית המאה הראשונה לסה"נ‪ ,‬אולם‬
               ‫החיבור נכתב זמן רב קודם לכן‪ ,‬אולי בתקופת ממלכת החשמונאים‪ .‬כמה וכמה פרטים עקרוניים‬
               ‫בחיבור זה דומים למוכר לנו ממגילות אחרות של כת מדבר יהודה‪ ,‬וייתכן אפוא שחיבור זה נכתב‬
               ‫בחוגי הכת או בסביבתה‪ ,‬אם כי אין הסכמה בין החוקרים בעניין זה‪ 34.‬החיבור‪ ,‬המדבר מפיו של‬
               ‫ה' אל משה‪ ,‬עוסק בנושאים רבים‪ ,‬וביניהם בתיאור המקדש‪ ,‬ותיאור זה הוא שהעניק למגילה את‬
               ‫שמה בפי החוקרים‪ .‬התיאור הטכני‪ ,‬הדקדקני‪ ,‬הפרטני של המקדש דומה באופיו לתיאור העיר‬
               ‫בירושלים החדשה‪ .‬גם אם אין מתעניינים בדברים המתוארים לגופם‪ ,‬אפשר להתפעל מהמוני‬
               ‫פרטי הפרטים הראליים בתיאורים כל כך לא ראליים‪ ,‬הן בירושלים החדשה הן במגילת המקדש‪.‬‬
               ‫הממדים לדעת ברושי מרשימים מאוד‪' :‬המתחם של בית המקדש המתואר במגילת המקדש [‪]...‬‬
               ‫היה שווה בשטחו לעיר ההורדוסית כולה‪ .‬הוא השתרע‪ ,‬במונחים של ימינו‪ ,‬משער שכם עד‬
               ‫הר הזיתים‪ .‬פילוס השטח היה מחייב חציבת מיליוני מטרים מעוקבים של סלע‪ ,‬ומילוי שטחים‬
               ‫עצומים‪ ,‬כגון נחל קדרון'‪ 35.‬המקדש שההוראות לבנייתו ופרטי מידותיו כתובים במגילה זו אינו‬
               ‫המקדש האחרון‪ :‬המגילה מוסרת את הפרטים של מה שצריך לעשות‪ ,‬לבנות ולהתקין – כלומר‬
               ‫היא מבוססת על ההנחה שהמקדש המתואר בה נבנה בידי אדם‪ ,‬שלא כמקדש האחרון שייבנה‬
               ‫בידי האל עצמו‪ .‬מכאן שגם העיר הסובבת מקדש זה אינה העיר במתכונתה האסכטולוגית‪ .‬וכך‬

                                                                                                   ‫נאמר‪:‬‬

                     ‫ורציתים והיו לי לעם ואנוכי אהיה להם לעולם ושכנתי אתמה לעולם ועד ואקדשה את‬
                     ‫מקדשי בכבודי אשר אשכין עליו את כבודי עד יום הבריה אשר אברא אני את מקדשי להכינו‬
                     ‫לי כול הימים כברית אשר כרתי עם יעקוב בבית אל [‪ ]...‬ועשי[תה‪ ]...‬למעלות מ[‪ ]...‬בבית‬

                                                                                                ‫אשר תבנה [להיות] שמי עליו‪.‬‬

                 ‫(‪ ,11QTa‬טור כט‪ ,‬שורות ‪ – 10–7‬טור ל‪ ,‬שורה ‪)5‬‬

                  ‫הבריה‪ :‬הבריאה‪ .‬כברית אשר כרתי עם יעקוב בבית אל‪ :‬קשה לדעת למה הכוונה‪ .‬אפשר שהדברים‬
                                  ‫קשורים לחיבור על התגלות יעקב‪ ,‬שהיה מוכר‪ ,‬ושקטעים ממנו השתמרו בקומראן‪36.‬‬

                 ‫‪ 3	 3‬את המגילה ההדיר ופירש בראשונה ידין‪ ,‬ראו‪ :‬י' ידין‪ ,‬מגילת המקדש‪ ,‬א–ג‪ ,‬ירושלים תשל"ז‪ .‬מהדורה‬
                 ‫חדשה של המגילה‪ ,‬הכוללת קריאות והשלמות חדשות רבות‪ ,‬אבל ללא פירוש‪ ,‬ראו‪E. Qimron, The :‬‬

                           ‫‪Temple Scroll: A Critical Edition with Extensive Reconstructions, Beer Sheva & Jerusalem 1996‬‬

                    ‫‪ 3	 4‬חוסר הסכמה ממין זה אינו נדיר במחקר המגילות‪ .‬ראו במאמרה של דימנט בקובץ זה (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)7‬‬
                 ‫‪ 3	 5‬ברושי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)27‬עמ' ‪M. Broshi, ‘The Gigantic Dimensions of the Visionary Temple in ;287‬‬

                                                                                       ‫‪the Temple Scroll’, BAR, 13 (1987), pp. 36–37‬‬

‫‪ 	36‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪487 .31‬‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116