Page 106 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 106
מנחם קיסטר
הנביאים .בן סירא ,כמו המשורר של מזמורנו ,מבקש מן האל על ציון בהסתמכו הן על תורת 482
הגמול הן על קיום חזון הנביאים' :תן את פעלת (=שכר) קוויך ,ונביאיך יאמינו'.
בהמשך המזמור אומר המשורר' :ערבה באף תשבחתך ,ציון ,מעלה לכל תבל' .מדוע ערב
ריח תהילתה של ציון יותר מכל תבלין? דומה שהכוונה לריח הניחוח של קרבנות ומנחות בבית
המקדש .במקרא נאמר' :וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים' (מלאכי ג ,ד) ,אם אכן רמוז בזה ריח
הניחוח של הקרבנות ,הרי השבח לאלוהים מציון מחליף כאן את הקרבן והמנחה( .במזמור אחר
ממגילת תהלים ,שאינו קשור למזמורנו ,מדובר במפורש על תחליף דומה' :ואדם מפאר עליון
ירצה כמגיש מנחה ,כמקריב עתודים ובני בקר ,כמדשן מזבח ברוב עולות ,כקטורת ניחוח מיד
צדיקים' [ ,11Q5טור יח ,שורות ).]10–7בעת קיומו של הבית ,בשעה שהוקרבו קרבנות ומנחות,
כבר הלכו ונוצרו אפוא התחליפים לקרבנות ,שעתידים היו לתפוס את מקומם עם חורבן הבית.
בזמן קיומו של הבית הם לא נתפסו בעיני הרוב כתחליפים ממש 15,אולם משעה שלא היה אפשר
להקריב ,עם חורבן הבית ,מיד באו אלו ומילאו את החלל שנפער עם החורבן.
בסוף המזמור אומר המחבר בטור משולש ,מודגש' :רומי ורחבי ,ציון ,שבחי עליון פודך,
תשמח נפשי בכבודך' .תיאור התרוממותה והתרחבותה של ירושלים מצוי במקורות חז"ל .כך
נאמר במקור תנאי:
עתידה ירושלים להיות מגעת עד לדמשק [ ]...עתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל
צדדיה כתאנה זו שצרה מלמטה ורחבה מלמעלה
(ספרי דברים א [מהדורת פינקלשטיין ,עמ' )]7
ובמקבילה ,במדרש אמוראי המוסר דברי תנאים:
'ונבנתה העיר על תלה' [ ]...שאינה עתידה לזוז ממקומה ,אלא מתרחבת ועולה מכל צדדיה
והגלויות באות ונינוחות תחתיה ,לקיים מה שנאמר 'כי ימין ושמאל תפרוצי' (ישעיה נד ,ג) []...
הרי לאורך ולרוחב ,לגובה מניין' ,ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות' (יחזקאל מא ,ז)
ומיד מפותח שם רעיון התרוממותה של העיר פיתוח נועז:
תני ר' אליעזר בן יעקב :עתידה ירושלים להיות רמה ועולה עד שתהא מגעת לכסא הכבוד
ואומר להק[ב"ה] 'צר לי המקום גשה לי ואשבה' (ישעיה מט ,כ).
(פסיקתא דרב כהנא ,רני עקרה [פסקה כ; מהדורת מנדלבוים ,עמ' )]318–317
המקור הקדום ביותר לרעיון זה הוא המזמור שלפנינו ,שבו מתוארת ירושלים לא רק כמתרחבת
לצדדים (כך כבר ישעיה נד ,ב) ,אלא גם כעולה ומתרוממת ,אגב שבח לעתיד לבוא.
מהי דמותה של ירושלים לעתיד לבוא בעיני בעל המזמור שלפנינו ,אין אנו יודעים .היא תהיה
ודאי עיר גדולה ומופלאה ,והוא מזכיר את כבודה ואת 'רחובות תפארתה' .אולם אין לדעת למה
בדיוק כיוון ב'תפארת' זו .למחבר חשובה ישועתה של ציון ,על כל הכרוך בה ,אבל אין הוא מתאר
את ציון כעיר ֵראלית (ולו גם בצבעים סוראליסטיים) ,ולמרבה הפלא אפילו בית המקדש אינו
מתואר במזמור .כפי שנראה להלן ,במקורות אחרים מימי הבית (בהם כאלו ששרדו בקומראן)
מודגש שהעיר לא תהיה בנויה ככל עיר אחרת ,אלא תהיה עשויה כסף וזהב ורחובותיה יהיו
מרוצפים אבנים טובות.
1 5אין לדעת אם שני מזמורים אלו הם תוצר של כתתיות פורשת .אפשר שתחליפים מסוג זה נוצרו גם בחוגים
שלא פרשו מן המקדש.
