Page 104 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 104

‫מנחם קיסטר‬

‫מזיז כבודה' (ישעיה סו‪ ,‬י–יא)‪ .‬רחובות תפארתך‪ :‬רחובותייך המפוארים‪ .‬יעכסו‪ :‬כנראה במובן ירקדו‬

‫(ריקוד של שמחה)‪ ,‬כפי שהובן הפועל בתרגום השבעים לכתוב 'הלוך וטפוף תלכנה וברגליהם תעכסנה'‬

‫(ישעיה ג‪ ,‬טז)‪ .‬בשימושו של הכותב אין לפועל משמעות הקשורה דווקא לאישה‪ ,‬ואין לו משמעות‬
‫מינית‪ ,‬או שלילית‪ .‬חסדי‪ :‬מסתבר שמשמעות המילה כאן יראת שמים‪ ,‬כמצוי בספרות בית שני (בהקבלה‬
‫ל'חסידיך' בצלע השנייה)‪ .‬טהר חמס [‪ ]...‬ממך‪ :‬לעניין הצדק שימשול באופן בלעדי בציון של אחרית‬
‫הימים השוו למשל‪' :‬בצדקה ִּתּכֹוָנני' (ישעיה נד‪ ,‬יד)‪ .‬יגילו בניך בקרבך‪ :‬על פי‪ֵּ' :‬ברך בַניך בקרֵּבך'‬
‫(תהלים קמז‪ ,‬יג); ישעיה סו‪ ,‬י (ראו לעיל‪ ,‬בפירוש למילים 'זיז כבודך יינקו')‪ .‬לוא תובד [‪ ]...‬תוחלתך‪:‬‬
‫ראו לעיל‪ ,‬באות ג‪ .‬צדק‪ :‬כנראה כתיב חסר ל'צדיק'‪ .‬מי זה מלט בעולו‪ :‬מי ניצל בחטאו? (שאלה רטורית)‬

‫השוו‪' :‬ולא ְי ַמלט ֶרשע את בעליו' (קהלת ח‪ ,‬ח); קרוב במיוחד‪' :‬לא ימלט בגזל ולא ישבית תאות [תקות]‬
‫צדיק לעולם' (בן סירא טז‪ .)13 ,‬ישתלם‪ :‬ישולם לו שכרו מן השמים‪ .‬השוו‪' :‬כל העושה צדקה יש לו שכר‬
‫וכל אדם כמעשיו ֵי ֵצא לפניו' (בן סירא טז‪ .)14 ,‬ערבה באף‪ :‬נעימה בֵריחּה‪ ,‬השוו‪' :‬וערבה לה' מנחת‬
‫יהודה וירושלים' (מלאכי ג‪ ,‬ד)‪ .‬מעלה לכל‪ :‬יותר מכול‪ .‬תבל‪ :‬תבלין‪ 9.‬צדק עולמים‪ :‬ראו‪' :‬ולהביא צדק‬
‫עֹלמים [‪ ]...‬להשיב ולבנות ירושלים' (דניאל ט‪ ,‬כד–כה)‪ .‬וראו‪ :‬ירמיה לג‪ ,‬טז; ישעיה א‪ ,‬כו‪ .‬חלמות‪:‬‬

‫שם מופשט מן 'חלום'‪ ,‬וחזון הנבואה נקרא כאן 'חלמות' בהשראת‪' :‬נביא או חֹלם חלום' (דברים יג‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫תתבעך‪ :‬קשה לפרשו‪ .‬רחבי‪ :‬השוו‪' :‬הרחיבי מקום אהלך' (ישעיה נד‪ ,‬ב); וראו להלן‪ .‬שבחי עליון פודך‪:‬‬

      ‫השוו‪' :‬שבחי ירושלים את ה'' (תהלים קמז‪ ,‬יב; וראו לעיל‪ ,‬בפירוש למילים 'יגילו בניך בקרבך')‪.‬‬

‫המזמור כולו פונה לציון‪ .‬אגב הפנייה אליה הוא מצייר את העתיד המזהיר המצפה לה‪ ,‬בדומה‬

‫לישעיה נד‪ ,‬ומבקש ממנה לשבח את האל‪ ,‬בדומה לתהלים קמז‪ ,‬יב–יד‪ .‬שלא כמו הפסוקים‬

‫בתהלים ובישעיה‪ ,‬המזמור נפתח ונחתם בנוכחותו הברורה של האני השר‪' :‬אזכירך לברכה‬
‫ציון‪ ,‬בכל מודי אני אהבתיך [‪ ]...‬תשמח נפשי בכבודך'‪ .‬ציון מצפה לישועה‪ ,‬לא אבדה תקוותה‬

             ‫(האותיות ג‪ ,‬ה‪ ,‬ל)‪ .‬בינתיים אוהביה מתאבלים עליה ומקווים לישועתה (האות כ)‪.‬‬

‫לכאורה יש בכך כדי להפתיע‪ :‬הרי ירושלים והבית השני עודם על מכונם‪ .‬ואולם בחוגים‬

‫רחבים בימי בית שני הייתה הרגשה ששיבת ציון ובניין הבית השני אינם גאולה שלמה‪ ,‬ושעם‬
        ‫ישראל והעיר ירושלים טעונים גאולה וישועה‪ 10.‬כך למשל נאמר בתפילה של בן סירא‪:‬‬

‫(בן סירא לו [לג]‪11)21–13 ,‬‬      ‫ויתנחלו כימי קדם‬         ‫אסוף כל שבטי יעקב		‬
                             ‫ישראל בכור כיניתה‬           ‫רחם על עם נקרא בשמ	ך	‬
                            ‫ירושלים מכון שבתיך‬           ‫רחם על קרית קדשך		‬
                              ‫ומכבודך את היכלך‬           ‫מלא ציון את ה	ודך		‬
                            ‫והקם חזון ֻּד ַּבר בשמך‬      ‫תן עדות למראש מעשי	ך	‬
                                                         ‫תן את פ ֻעלת ק	וויך		‬
                                    ‫ונביאיך ֵי ָא ֵמינו‬

‫עם נקרא בשמך‪ :‬ישראל (דברים כח‪ ,‬י)‪ .‬ישראל בכור כיניתה‪ :‬שמות ד‪ ,‬כב‪ .‬תן עדות למראש מעשיך‪:‬‬
     ‫סתום‪ .‬הקם‪ :‬קיים‪ .‬פעלת‪ :‬שכר‪ .‬קוויך‪ :‬המקווים לישועתך‪ .‬נביאיך יאמינו‪ :‬יתברר שנביאי אמת הם‪.‬‬

‫בעצם אין הבדל כלל בין תחינותיו אלו של בן סירא‪ ,‬שחי לפני מרד החשמונאים‪ ,‬ובין לשונות‬
‫התפילה והברכה השגורות מימי התנאים ועד ימינו‪ ,‬המבקשות מן האל שירחם על עמו‪ ,‬עירו‬

                                    ‫	‪ 9‬מ' מישור‪' ,‬שלוש הערות מילוניות'‪ ,‬לשוננו‪ ,‬נ (תשמ"ו)‪ ,‬עמ' ‪.123‬‬              ‫‪480‬‬
‫‪ 	10‬על כל אלו ראו ברחבות ובעמקות‪ :‬ד' פלוסר‪' ,‬ירושלים בספרות הבית השני'‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬יהדות בית שני חכמיה‬

                                                            ‫וספרותה‪ ,‬ירושלים תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.40–36‬‬
‫‪ 1	 1‬ראו‪ :‬מ"צ סגל‪ ,‬ספר בן סירא השלם‪ ,2‬ירושלים תשל"ב‪ ,‬עמ' רכה‪ .‬הטקסט הובא כאן לפי כתב־יד מן‬

‫הגניזה‪ ,‬המשמר בעיקרו של דבר את נוסחו של ספר בן סירא‪ .‬התרגומים הקדומים ליוונית ולסורית חשובים‬

                                           ‫מבחינת שחזור הטקסט המקורי‪ ,‬אבל לא נזקקתי להם כאן‪.‬‬
   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109