Page 116 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫מנחם קיסטר‬

‫מזכיר את 'ירושלים של מעלה'‪ .‬זו ידועה לנו מכמה חיבורים מימי בית שני ומן התקופה שלאחר‬
‫חורבנו‪ 55,‬אולם דומני שלפי שעה לא נמצאו עדויות ברורות לקיומה של תפיסה זו בקומראן‪.‬‬

‫ה‬

‫חיבור בעל אופי אחר שנשמר במערה ‪ 11‬הוא החיבור הקרוי במחקר פשר מלכיצדק‪ .‬חיבור זה‪,‬‬
‫שרק טור מקוטע ומרתק שרד ממנו‪ ,‬שייך לסוגה המכונה במחקר פשר תמטי‪ .‬כמו בפשרים כולם‪,‬‬
‫ההנחה היא שהכותב עומד בתקופה שהיא כבר תחילתה של אחרית הימים‪ ,‬והקץ הוא מאחורי‬

‫כותלו‪ .‬אביא כאן רק את השורות הנוגעות לענייננו‪:‬‬

‫כאשר כתוב עליו [אומר לצי]ון מלך אלוהיך [צי]ון ה[יאה עדת כול בני הצדק המה] מקימ[י]‬
‫הברית הסרים ִמ ֶּל ֶכת [בד]רך העם ואלוהיך הואה [מלכי צדק ‪ ...‬אשר יצי]ל[מה מי]ד בליעל‬

‫(‪ ,11Q13‬שורות ‪56)25–23‬‬

‫הכתוב מקוטע‪ ,‬אולם ההשלמות הנוגעות לענייננו נראות ודאיות למדי (במיוחד לאור הטקסט‬
‫שיובא להלן)‪ .‬כאן לפנינו גישה אחרת לציון‪ ,‬שונה מכל אלו שסקרתי עד כה‪ .‬המילה 'ציון'‬
‫אינה מציינת לא את העיר ולא את העם‪ ,‬אלא את הכת עצמה‪ ,‬כת הפורשים שסרו מלכת בדרך‬
‫העם‪ ,‬אלו שיצאו מעיר המקדש‪ .‬זו עמדה קיצונית‪ ,‬הנובעת מן הנסיבות ההיסטוריות המיוחדות‪:‬‬
‫ממעמדה של ירושלים ומן הצורך להתמודד עם העדרה של ירושלים‪ .‬כבר הראה דוד פלוסר את‬

‫הדמיון המפליא של קטע זה ודומיו לכתובים בברית החדשה‪ ,‬ובמיוחד לדבריו של פאולוס‪:‬‬

‫כתוב שהיו לאברהם שני בנים‪ :‬האחד מן האמה‪ ,‬והשני מן החופשייה‪ .‬בן האמה נולד לפי‬

‫הבשר‪ ,‬ובן החופשייה על פי ההבטחה‪ .‬והדברים האלה הם אלגוריים‪ ,‬כי שתי הבריתות הן‪:‬‬

‫האחת מהר סיני היולדת לעבדות והיא הגר – כי הר סיני הר בערב הוא – והיא כנגד ירושלים‬

‫של עתה [‪ ,]τῇ νῦν Ἰερουσαλήμ‬כי היא בעבדות עם בניה‪ ,‬אבל ירושלים של מעלה [‪ἡ ἄνω‬‬

‫‪ ]Ἰερουσαλήμ‬היא חופשייה‪ ,‬והיא אם כולנו [‪ ]...‬אחי‪ ,‬אנחנו איננו בני האמה אלא בני‬

‫(אל הגלטים ד‪ ,‬כב–לא)‬ ‫החופשייה‪.‬‬

‫פאולוס טוען שהנוצרים שמן הגויים והיהודים הם בני אברהם‪ ,‬אולם – שלא כצפוי – היהודים‬

‫הם בניה של הגר דווקא‪ ,‬ואילו הנוצרים הם הם בניה של שרה‪ .‬לענייננו הוא מזהה את הנוצרים‬
‫עם ירושלים של מעלה‪ ,‬העדיפה על ירושלים של מטה‪ 57.‬זיהוי זה דומה לזיהויה של ציון עם הכת‬

‫‪ 5 5‬ראו למשל‪' :‬העיר הזאת תמסר עד עת‪ ,‬והעם ייווסר לימים‪ ,‬אך העולם לא יכחד‪ .‬התחשוב כי זאת היא‬ ‫‪492‬‬
‫העיר אשר על כפים חקותיה [ישעיה מט‪ ,‬טז]? לא זה הבניין הבנוי עתה בתוככם הוא הגלוי לפני ההוכן‬
‫מקדם מאז היה עם לבבי לברוא גן עדן [‪ ]...‬ועתה הנה היא [העיר] שמורה איתי כמוה כגן עדן' (חזון ברוך‬
‫הסורי ד‪ ,‬א–ז)‪ .‬ראו עוד‪ .M. Stone, Fourth Ezra, Minneapolis 1990, pp. 213–214 :‬בקטע מחזון ברוך‬
‫בולט התפקיד שרעיון ירושלים של מעלה יכול למלא לשם השלמה עם אבדנה וחורבנה של ירושלים‪.‬‬
‫תפקיד דומה מילא רעיון בית המקדש שלמעלה בכת לשם השלמה עם אבדן הקשר עם בית המקדש משום‬

‫שנטמא‪.‬‬
‫‪ ,F. García Martínez, E.J.C. Tigchelaar & A.S. van der Woude, ‘11QMelchizedek’ 56‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה‬

‫‪ ,)28‬עמ' ‪.226–225‬‬
‫‪ 5 7‬לעניין עדיפותה של ירושלים של מעלה על ירושלים של מטה השוו לקטע מחזון ברוך שהובא לעיל‪ ,‬הערה ‪.55‬‬