Page 123 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 123
על הרע ועל הטוב :הבסיס התאולוגי של עדת קומראן
והשתלבו בדמות מלאכים ושדים בתמונת העולם של המונותאיזם היהודי (לא בלי מתח ואפילו
לא בלי איום פוטנציאלי עליו) ,והכניסו יסוד נוסף ,מרכך ,לשיטה המונותאיסטית הנוקשה.
בחוגים שונים יכלו אפוא להיבנות על יסוד זה תפיסות דואליות של המציאות בתוך המסגרת
המונותאיסטית .כתבי הכת הם הדוגמה הבולטת ביותר למגמה זו .מצד אחר ,ההכרה המובחנת
יותר ויותר ביכולת הכול של האל הביאה להכרה שהאל בוודאי יודע מראש כל מה שיקרה.
הכרה זו ודאי אינה מיוחדת לכתבי הכת ,אלא שהכת הבליטה אותה מאוד ,ואף הסיקה ממנה את
המסקנה המתבקשת :גזרה קדומה של האל ,שקבע כבר קודם בריאת העולם מי יהיה צדיק ומי
יהיה רשע .ברורות פחות התשובות על השאלות מדוע קבע כך האל ,ומדוע בכלל יצר את הרוע
באדם.
ואולם שאלת החטא והרע בתקופה זו אינה רק השאלה הכלל־אנושית בדבר מקורו ומקומו של
הרע המוסרי .בדת היהודית בתקופה זו (ומתקופה זו ואילך) חטא הוא היפוכה של מצווה ,ומצוֹות
תורת משה הן הציר שסביבו סובבת ההוויה היהודית .בסוף תקופת בית שני היו המצוות במוקדו
של פולמוס ער ביותר ,והן שהביאו להתגבשות הזרמים השונים ,הִּכתות השונות ,ולהתפלגותם;
השאלה המרכזית ביהדות התקופה הייתה מהי הדרך הנכונה לפרשנות התורה ,לשמירת המצוות
בדייקנות הראויה .החטא הוא אפוא לא רק אוניוורסלי ,אלא לא פחות מזה בעיה הלכתית־כתתית,
והשאלה הכלל־אנושית וההיבט הכתתי כרוכים זה בזה ,כפי שנראה להלן.
המורשת המקראית המגוונת הביאה אל הדיון את המצוות ,את תורת הגמול הדויטרונומיסטית,
את הזיהוי בין כסילות ורשע ובין צדיקות וחכמה שבספרות החכמה (ספר משלי) ,את התהייה
המורכבת של ספר איוב ואת ההתפתחויות הנוגעות לשטן ולמלאכים בימי בית שני (הפתיחה
לספר איוב ,דניאל) .ייתכן שהתפיסות העולות במגילות מושפעות ממגע עם תאולוגיה
דואליסטית זורואסטרית (הדת האיראנית) ,ובנקודות מסוימות סביר שהיה מגע כלשהו עם
תפיסות הלניסטיות .כל אלו הניבו בקומראן תפיסות ייחודיות ,שיתוארו במאמר זה .תפיסות אלו
אינן רק מזיגה של הרכיבים הקודמים ,אלא הן תרכובת חדשה ,שבה באה לידי ביטוי חווייתם
הייחודית של בני העדה ,המקיפה את כל תחומי עולמם.
בדרך כלל נקודת המוצא לסקירת ההתמודדות עם בעיית הרע בקומראן היא תורת שתי הרוחות
בסרך היחד .בטקסט זה יש כאמור דיון שיטתי בשאלת הרע .ואולם אני בחרתי כנקודת מוצא
טקסט אחר ,חי יותר ודוקטרינרי פחות :טקסי הברית השנתיים והאידאולוגיה הגלומה בהם בדבר
הטוב והרע ,האור והחושך ,בני אור ובני חושך ,והמלאך הרע שנגדו פועלים האל וגם המלאך
הטוב .לאחר שנראה את העולה מטקסטים אלו ,נוכל לגשת (בחציו השני של החלק הראשון) אל
תורת שתי הרוחות ולראות את המשותף לה ולטקסטים אחרים וגם כמה קווים שאפשר ללמוד רק
ממנה .בחלק השני נתוודע אל רכיב הבשר (וניגודו הרוח) ואל קשרו לדיכוטומיה שבין טוב לרע,
וכן אל רכיב האשמה ,שהוא מרכזי בחוויותיהם של בני הכת .בחלק השלישי נראה את היחס שבין
החטא לכפרה מצד אחד ולטומאה מצד אחר ,שני מושגי יסוד הלכתיים של המחשבה היהודית
ושל הפרקסיס היהודי בתקופה זו .בחלק הרביעי נעמוד ביתר פירוט על הממד האסכטולוגי של
הכחדת הרע ועל יחס אפשרי בינו לבין הבנת מהותו של הרע.
לא מעט מן האמור על תורות הרע במגילות כרוך בפרשנות של כתבי הכת ובשחזור של
המבנים הרעיוניים שאינם אמורים בהם במפורש .יתרונו של הדיון שלפנינו ,הבנוי על ניתוחם
של טקסטים נבחרים ,שהוא מאפשר לקורא להתוודע אל הטקסטים עצמם ולהשתתף בהתלבטות
בפירושם ובצירופם של טקסטים – שלא תמיד מתגלה כוונתם בעיון ראשון – לכלל שיטה
רעיונית .אני מודע לקושי הנובע מכך ,אולם אני מקווה שהפסדו של הקורא ֵיצא בשכרו499 .
