Page 138 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 138

‫מנחם קיסטר‬

‫כפי הנראה משתקפת כאן תורה שלפיה נפשו של כל אדם נחלקת לתשעה חלקים‪ ,‬ובהם אור‬
‫וחושך‪ .‬בדוגמה הראשונה עניין לנו בצדיק שיש לו שישה חלקים של אור כנגד שלושה חלקים‬
‫של חושך‪ ,‬ובדוגמה השנייה עניין לנו ברשע שיש לו שמונה חלקים של חושך ורק חלק אחד של‬
‫אור‪ .‬אם אכן זה פירוש הדברים‪ ,‬זו הדגמה נאה לספקטרום שבין האור לחושך‪ ,‬הניתן למדידה‬

           ‫ולביטוי כמותי בעזרת חכמות נסתרות (לימוד באמצעות פיזיוגנומיה ואסטרולוגיה)‪.‬‬
‫נחזור לתורת שתי הרוחות‪ .‬בציטוט לעיל מתורת שתי הרוחות (קטע ‪ )10‬דילגתי על קטע‬

                                  ‫שיש בו ניסיון לעמוד על ִקצה של הרשעה באחרית הימים‪:‬‬

‫‪ 	.12‬ואל ברזי שכלו ובחכמת כבודו נתן קץ להוית ַע ְו ָלה ובמועד פקודה ישמידנה לעד‪ .‬ואז תצא‬
‫לנצח אמת תבל כיא התגוללה בדרכי רשע בממשלת ַע ְו ָלה עד מועד משפט נחרצה‪ .‬ואז יברר‬
‫אל באמתו כול מעשי גבר‪ְ ,‬ו ִז ֵּקק לו ִמ ְבני איש ְל ָה ֵתם כול רוח ַע ְולה מתכמי בשרו ולטהרו‬
‫ברוח קודש מכול עלילות רשעה‪ ,‬ויז עליו רוח אמת כמי נדה מכול תועבות שקר והתגולל‬
‫ברוח נדה‪ ,‬להבין ישרים בדעת עליון וחכמת בני שמים להשכיל תמימי דרך‪ ,‬כיא בם בחר אל‬

                 ‫לברית עולמים ולהם כול כבוד אדם‪ ,‬ואין ַע ְולה והיה לבו ֶשת כול מעשי רמיה‪.‬‬

‫(‪ ,1QS‬טור ד‪ ,‬שורות ‪)23–18‬‬

‫נתן קץ‪ :‬קצב את סופה‪ .‬תצא לנצח אמת תבל‪ :‬על פי חבקוק א‪ ,‬ד‪' :‬על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח‬
‫משפט כי רשע מכתיר את הצדיק'‪ .‬התגוללה‪ :‬הזדהמה ונטמאה‪ .‬אין לדעת אם הפועל 'התגוללה'‬
‫מתייחס ל'אמת תבל' או ל'תבל'‪ .‬פרשנותו של משפט מרכזי זה עשויה להשתנות באופן ניכר לפי כל‬
‫אחת משתי האפשרויות‪ 57.‬משפט נחרצה‪ :‬משפט של כליה נחרצת לרשעה (ישעיה י‪ ,‬כג)‪ .‬יברר‪ :‬יטהר‬
‫ויצרף‪ .‬מבני‪ :‬מבנה‪ ,‬כלומר‪ :‬גוף‪ .‬להתם‪ :‬לזקק‪ .‬תכמי‪ :‬כנראה איברי‪ 58.‬מי נדה‪ :‬מים ובהם אפר פרה‬
‫אדומה‪ ,‬המטהרים מטומאת מת‪ ,‬טומאה חמורה; זו מטפורה לטומאה החמורה (הרוחנית) שבשר ודם‬
‫שרוי בה בעולם הזה‪ .‬ברוח נדה‪ :‬המילה 'נדה' במגילות מציינת לעתים קרובות טומאה; 'רוח נדה' היא‬

        ‫אפוא רוח הטומאה‪ .‬להבין‪ ,‬להשכיל‪ :‬כמו‪' :‬וָי ֵבן'‪' ,‬וישכל'‪ .‬בני שמים‪ :‬מלאכים‪ .‬מעשי‪ :‬מעשה‪.‬‬

‫כאן נוסף ממד חדש על אלו שציינתי עד כה‪ ,‬והוא הממד האסכטולוגי המפורש‪ .‬גופם של בני‬
‫האדם יטוהר בעתיד מרוחות העוולה השוכנות בבשרם כיום‪ .‬רוח הקודש תטהר את בני האדם‬
‫הנבחרים מרוח הטומאה‪ .‬קישור ניגודי מעין זה בין רוח הקודש לרוח הטומאה מופיע כאמור‬
‫גם בתפילות ההגנה (לעיל‪ ,‬קטעים ‪ .)7 ,6‬נמצאנו למדים שבעולם הזה לא רק רוחם של בני אדם‬
‫מזוהמת‪ ,‬אלא גם – ואולי קודם כול – גופם מזוהם‪ ,‬ברוחות ממקור הרשע‪ .‬מ ֵעין הטיהור שיחול‬
‫בבני האדם ובגופם יחול גם בעולם‪ :‬הֶרשע לא יטמא עוד את העולם‪ ,‬והאמת בעולם לא תהיה‬
‫מוקפת ברשע ובעוולה כמו שהיא בעולם הזה‪ .‬לנבחרים שבבני האדם‪ ,‬שהשתחררו מיסוד הרשע‬
‫שבהם (הקשור ליסוד הבשר שבאדם‪ ,‬וראו להלן‪ ,‬סעיף ב)‪ ,‬יינתן לא רק מלוא הכבוד הראוי‬
‫לבני אדם ('כבוד אדם'; הוא הכבוד המגיע לאדם כאשר אין הוא יצור חוטא) אלא הם יהיו‬
‫במדרגת מלאכים (ונראה שאין הבדל בין האדם הטהור למלאך)‪ .‬בעל מגילת המלחמה מסכם‬
‫את העתיד ב ִססמה קצרה‪' :‬להרים לכה מעפר ולהשפיל מאלים' (‪ ,1QM‬טור יא‪ ,‬שורות ‪,)15–14‬‬

‫‪ 	57‬הקשרו של הפסוק בחבקוק מטה קצת לאפשרות שהפועל מתייחס ל'אמת תבל' ('תפוג תורה'; ה'משפט'‬           ‫‪514‬‬

‫אינו 'יוצא לנצח'‪ ,‬כלומר אינו יוצא לאור‪ ,‬כי 'רשע'‪ ,‬אחד מכינוייו של הכוח הקוסמי הרע בקומראן‪ ,‬מכתיר‬

                            ‫את הצדיק)‪ ,‬ואולם גם האפשרות שהפועל מתייחס ל'תבל' סבירה בהחלט‪.‬‬
    ‫‪ 5	 8‬ראו הסעיף על מילים עבריות קדומות במאמרי‪' ,‬קווים לאוצר המילים של כתבי קומראן'‪ ,‬בקובץ זה‪.‬‬
   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143