Page 139 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 139

‫על הרע ועל הטוב‪ :‬הבסיס התאולוגי של עדת קומראן‬

               ‫כלומר המלאכים הרעים יושפלו ויהיו נחותים‪ ,‬ואילו בחירים מקרב בני האדם‪ ,‬שיסודם בעפר‪,‬‬
                                                      ‫יורמו בידי האל ויגיעו למדרגה שאין למעלה הימנה‪59.‬‬

                                               ‫ב‪ .‬אשמת הבשר‬

               ‫החוויה הראשונית של בני הכת קשורה בתודעת חטאם‪ ,‬ככל הנראה בראש ובראשונה קיום מצוות‬
               ‫התורה שלא כהוגן‪ ,‬כלומר קיומן כפי שהיה מקובל בזמנם‪ ,‬ולא כפי שמצווה התורה לפי הבנתם‬
               ‫החדשה‪ .‬כך מתוארת ראשית הכת בברית דמשק‪' :‬וַי ְצ ַמח (=אל) מישראל ומאהרן שורש מטעת‬
               ‫[‪ ]...‬ויבינו בעונם וידעו כי אשימים‪ 60‬הם ויהיו ְּכ ִעְּו ִרים וכימגששים דרך ָׁש ִנים ֶעְׂשרים‪ ,‬וָיבן ֵאל ֶאל‬
               ‫מעשיהם כי בלב שלם דרשוהו ויקם להם מורה צדק להדריכם בדרך לבו' (ברית דמשק [גניזה]‪,‬‬
               ‫עמ' א‪ ,‬שורות ‪ .)11–7‬ראשוני הכת מתוארים כאן קודם להופעתו של מורה הצדק‪ ,‬מייסדה של‬
               ‫קבוצה זו‪ ,‬כחסרי ביטחון בעשייתם‪' ,‬כעורים וכימגששים דרך'‪ ,‬ורק דבר אחד הם יודעים – 'כי‬
               ‫אשימים הם'‪ .‬על האמת ההיסטורית אולי לא נוכל ללמוד מכאן‪ ,‬אבל ברור שלפחות מנקודת‬
               ‫מבטו של מחבר ברית דמשק קדמה תחושת האשמה לכול‪ ,‬והיא התחושה הקיומית הבסיסית‬
               ‫שאפשרה את הקמתה של הכת; ורק חסדו של האל‪ ,‬שהקים לאנשים אלו את מורה הצדק‪ ,‬חילץ‬

                         ‫אותם ממצב של אשמה שאין ממנו מוצא‪ .‬על ייסוד הכת נאמר בהמשך בברית דמשק‪:‬‬

                     ‫‪ 	.13‬ובמחזיקים במצות אל אשר נותרו מהם הקים אל את בריתו לישראל עד עולם לגלות להם‬
                     ‫נסתרות אשר תעו בם כל ישראל שבתות קדשו ומועדי כבודו עידות צדקו ודרכי אמתו וחפצי‬
                     ‫רצונו אשר יעשה האדם וחיה בהם [‪ ]...‬והם התגוללו בפשע אנוש ובדרכי נדה [‪ ]...‬ואל‬

                                                                                   ‫ברזי פלאו כפר בעד עונם וישא לפשעם‪.‬‬

                 ‫(ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' ג‪ ,‬שורות ‪)18–12‬‬

               ‫גם כאן מודגשים מאוד העוון והפשע של מייסדי הכת‪ ,‬שרק רזי פלאו של האל יכלו לכפר עליהם‪,‬‬
               ‫והם שמירה לא נכונה של מצוות התורה המפורטות ומפורשות כאן‪ .‬כל ישראל תעו בשמירתן של‬
               ‫מצוות אלו‪ ,‬כולל ראשוני הכת קודם שיסדוה‪ .‬כמה מבהילה הייתה להם התגלית שכל שמירת‬
               ‫המצוות שבידיהם לא הייתה אלא טעות‪ ,‬תגלית שבהכרח נכרכה בתודעת החסד האלוהי שגילה‬
               ‫להם את הנסתרות‪ ,‬את הדרך הנכונה‪ ,‬יש מאין! כאן חודר לעניין קונקרטי זה כבדרך אגב מינוח‬
               ‫אוניוורסלי‪' :‬פשע אנוש'‪ .‬תחושת אשמה זו מפעמת במגילות רבות‪ ,‬ויותר מכול היא בולטת‬
               ‫במגילת ההודיות‪ .‬והנה במגילה זו‪ ,‬ואף במגילות אחרות‪ ,‬היא לובשת גם צורה שאפשר להכתירה‬
               ‫בשם 'פשע אנוש'‪ :‬בן אדם‪ ,‬באשר הוא בשר‪ ,‬הוא יצור משועבד לחטא וחסר יכולת להשיג משהו‬
               ‫בלא חסדו של האל‪ ,‬ורק האל יש בכוחו‪ ,‬בחסדו‪ ,‬לגאול את האדם ממהות הבשר שלו‪ .‬ואולם‬
               ‫נראה שצורה מופשטת ואוניוורסלית זו אינה אלא אחד הביטויים לתחושת האשמה הבסיסית‪,‬‬
               ‫הקשורה – במקום זה בברית דמשק ולא רק בו – דווקא בדקדוקי הלכה‪ .‬אפשר כמובן שהצטרפו‬
               ‫כאן שני יסודות‪ ,‬ולא זה המקום להרהר בתולדותיו של כל אחד מהם‪ .‬בראייה סינכרונית הם‬

                                                    ‫קשורים זה לזה‪ ,‬משרתים זה את זה ומשלימים זה את זה‪.‬‬

                 ‫‪ 	59‬גם מקורות אחרים מטשטשים את הפער שבין המלאכים לבני הכת‪ ,‬כנראה עוד בעולם הזה (הודיות‪,1QHa ,‬‬
                                                                                             ‫טור יט [יא]‪ ,‬שורה ‪.)14‬‬

‫‪ 6	 0‬הסופר כתב 'אנשים אשימים' ומחק את המילה 'אנשים'‪515 .‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144