Page 140 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 140

‫מנחם קיסטר‬

‫להוכחת קשר זה נתבונן במזמור אחד ממגילת ההודיות שבו מפותח מאוד מינוח זה‪ ,‬היינו‬                                ‫‪516‬‬
                                            ‫הדיכוטומיה בין בשר וחטאיו לבין האל וחסדיו‪:‬‬

                                                       ‫‪ 	.14‬אודכה אדוני כיא האירותה פני לבריתכה [‪]...‬‬
‫והמה ַעמכה [התעו] ֹב ֹא ֹש[מה ו] ֯ב ֯א ֹמ ֹרים‪ 61‬החליקו למו ומליצי רמיה ֯התעום וי ָלבטו בלא‬

                                                                          ‫בינה כיא בהולל מעשיהם [‪]...‬‬
‫והמה מליצי כזב וחוזי רמיה זממו ע ַלי בליעל להמיר תורתכה אשר שננתה בלבבי בחלק ֹות‬
‫לעמכה [‪ ]...‬להתהולל במועדיהם להתפש במצודותם [‪ ]...‬כי אתה‪ ,‬אל‪ ,‬תנאץ כל מחשבת‬

                                                                         ‫בליעל ועצתכה היא תקום [‪]...‬‬
‫והמה [‪ ]...‬שורש פורה רוש ולענה במחשבותם ועם שרירות לבם יתורו וידרשוכה בגלולים‬

                                                                   ‫ומכשול עוונם שמו לנגד פניהם [‪]...‬‬
               ‫והם [ב]ל[וע]ג שפה ולשון אחרת ידברו לעמך להולל ברמיה כול מעשיהם [‪]...‬‬
‫[וא]ני בתומכי בכה אתעודדה ואקומה על מנאצי וידי על כול בוזי [‪ ]...‬וישומעוני ההולכים‬
‫בדרך לבכה ויערוכו לכה בסוד קדושים ותוצא לנצח משפטם ולמישרים אמת ולא תתעם ביד‬

                                                                                 ‫חלכאים כז ּו ָמם למו [‪]...‬‬
                                   ‫ובי האירותה פני רבים [‪ ]...‬ובסוד פלאכה הגברתה עמדי [‪]...‬‬
     ‫מי בשר כזאת‪ ,‬ומה ֵי ֶצר חמר להגדיל פלאות‪ ,‬והוא בעוון מ ֶר ֶחם ועד ֵ ׂש ָבה באשמת מעל‬
‫ואני ידעתי כי לוא לאנוש צדקה ולוא לבן אדם תום דרך‪ ,‬לאל עליון כול מעשי צדקה‪ ,‬ודרך‬
‫אנוש לוא תכון כי אם ברוח ָי ַצר אל לו ל ָה ֵתם דרך לבני אדם‪ ,‬למען ידעו כול מעשיו בכוח‬

                                                                 ‫גבורתו ורוב רחמיו על כול בני רצונו‪.‬‬
‫ואני רעד ורתת אחזוני וכול גרמי ירועו וימס לבבי כדונג מפני אש וילכו ברכי כמים מוגרים‬

  ‫במורד כי זכרתי אשמותי עם מעל אבותי בקום רשעים על בריתך וחלכאים על כ[ד]ברכה‪.‬‬
‫ואני אמרתי בפשעי נעזבתי מבריתכה ובזוכרי כוח ידכה עם המון רחמיכה התעודדתי ואקומה‬
‫[‪ ]...‬כי נשענ[תי] בחסדיכה והמון רחמיכה כי תכפר עוון ולט[הר אנו]ש מאשמה בצדקתכה‪,‬‬

                                    ‫ולא לאדם‪֯ ,‬כ ֯ו ֯ל ֯א ֯ש ֯ר עשיתה‪ 62‬כי אתה בראתה צדיק ורשע‪.‬‬

‫(‪ ,1QHa‬טור יב [ד]‪ ,‬שורות ‪)38–5‬‬

‫וילבטו בלא בינה‪ :‬על פי הושע ד‪ ,‬יד‪ .‬בהולל‪ :‬בערבוב‪ ,‬שלא כסדר וכראוי‪ .‬להתהולל במועדיהם‪ :‬לחגוג‬
‫שלא כסדר ושלא כדין מועדים שלא בזמנם (בגלל השוני בלוח השנה בין הכת לבין מתנגדיה)‪ .‬ל[וע]ג‪:‬‬
‫לעג‪ .‬ואקומה על‪ :‬התגברתי‪ .‬בדרך לבכה‪ :‬הדרך הרצויה לאל‪ .‬ויערוכו לכה בסוד קדושים‪ :‬על פי תהלים‬
‫פט‪ ,‬ז–ח‪ ,‬ונראה שנרמז כאן שבני הכת הם במדרגתם של המלאכים‪ .‬ותוצא לנצח משפטם‪ :‬על פי‬
‫חבקוק א‪ ,‬ד‪ ,‬וייתכן ש'נצח' כאן עניינו אור‪ .‬חלכאים‪ :‬רשעים (הם הפרושים)‪ ,‬על פי תהלים י‪ ,‬י‪ .‬יצר‬
‫חמר‪ :‬האדם‪ ,‬שנוצר מעפר‪ .‬לוא לאנוש צדקה‪ :‬אין ביכולתו של האדם להגיע בעצמו לדרך הדתית‬
‫הנכונה ('צדקה') ולדרך הישרה‪ ,‬אלא רק הרוח שיצר האל לבני אדם יכולה להביא למדרגה זו‪ .‬ורוב‬

                        ‫רחמיו‪ :‬רחמיו הרבים‪ .‬בני רצונו‪ :‬בני האדם שהאל רוצה בם‪ .‬ולט[הר‪ :‬ותטהר‪.‬‬

‫ציטטתי מזמור זה בהרחבה‪ ,‬שכן יש עניין רב בראיית המכלול והשתלשלות הרעיונות הנכרכים‬
‫כאן זה בזה‪ .‬המילה 'בליעל' כאן‪ ,‬ובמקומות אחרים בהודיות‪ ,‬אינה דווקא שם פרטי; מזמורים‬
‫אלו אינם נוקבים בבירור בשמו של ראש ממלכת הרוע ואינם מגלים בו עניין רב‪ ,‬אבל אין להטיל‬

                                                                             ‫‪ 6	 1‬קריאתו של א' קימרון‪.‬‬
                           ‫‪ 6	 2‬ליכט קרא‪' :‬לכבודכה'; הקריאה שהובאה בפנים היא קריאתו של ה' שטגמן‪.‬‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145