Page 175 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫אלישע קימרון‬

‫הלשון והרקע הלשוני של כתבי קומראן‬

‫מבוא‬

‫מגילות מדבר יהודה הן מן המקורות החשובים להכרת העברית הקדומה ותולדותיה‪ .‬עד שנתגלו‬
‫המגילות לא היו בידינו עדויות מספיקות על העברית (ועל הארמית) של סוף ימי הבית השני‪ .‬ספרי‬
‫המקרא המאוחרים נכתבו בתחילת ימי הבית השני‪ ,‬וספרות חז"ל התגבשה בעיקר לאחר החורבן‬
‫ונדידת מרכז התרבות מירושלים למקומות אחרים‪ .‬הממצאים האפיגרפיים בעברית ובארמית‬
‫מעטים וקצרים‪ .‬משהתגלו המגילות התעשרנו בספרים רבים ומגוונים שנכתבו בלשונות היהודים‬
‫של התקופה הזאת‪ .‬רוב המגילות כתובות בכתיב מלא‪ .‬מקצת התנועות מסומנות בעקיבות‬

‫ומלמדות אותנו על ההגייה והתצורה של העברית והארמית‪.‬‬
‫העדות הלשונית של המגילות משובחת ומיוחדת‪ .‬הרי המגילות מסורות לנו בדיוק כפי‬
‫שיצאו מתחת ידם של הסופרים בני הבית השני‪ ,‬שהלשון העברית הייתה שגורה בפיהם‪ .‬לשון‬
‫המגילות לא נשתבשה בידי מעתיקים מאוחרים שהעברית הקדומה הייתה זרה להם‪ .‬משום כך‬
‫אין חטיבה ראויה יותר ממנה לשמש אבן בוחן לבחון בה את טיבן של תכונות הלשון של שאר‬
‫חטיבות העברית‪ .‬די אם אזכיר שדקדוק העברית המקראית נלמד עד עתה בעיקר ממסורות הגייה‬
‫שתיעודן מאוחר במאות שנים לזמן הדיבור בעברית הקדומה‪ ,‬ושדקדוק לשון חז"ל נלמד בעיקר‬

‫מכתבי־יד מימי הביניים‪.‬‬
‫להלן אתאר כמה מייחודי לשון המגילות‪ ,‬ואחר כך נעיין במבחר קטעי מגילות ואעמוד על‬
‫מקצת ייחודי הלשון שבהם‪ .‬אבל תחילה אתאר בקיצור את הרקע הלשוני שיאפשר לראות את‬

‫הלשון הזאת כהווייתה‪.‬‬

‫העברית שלאחר גלות בבל‬

‫העברית המקראית הקדומה נפגעה במלחמות היהודים בבבלים‪ .‬לפי עדות המקרא‪ ,‬במלחמות‬
‫האלה הוגלו נכבדי הארץ ונותרו בה פשוטי העם לבדם‪' :‬והגלה את כל ירושלם ואת כל השרים‬
‫ואת כל ִגבורי החיל עשרת אלפים גולה וכל החרש והמסגר‪ .‬לא נשאר זולת דלת עם הארץ [‪']...‬‬
‫(מלכים ב כד‪ ,‬יד–טז‪ ,‬וראו עוד‪ :‬כה‪ ,‬יא–יג; ירמיה לט‪ ,‬ט–י)‪ .‬מסתבר שחיי התרבות נפגעו קשה‪.‬‬
‫העברית שבפי העם הייתה כנראה שונה מן העברית של שועי ירושלים שהוגלו‪ .‬בגולה נדחקה‬
‫העברית מפני לשונות המקום‪ .‬הכול מסכימים שהעברית נפגעה‪ ,‬ושפניה השתנו‪ .‬מעתה ואילך‬
‫אין היא הלשון היחידה שבפי היהודים‪ .‬החוקרים חלוקים בשאלות רבות כגון‪ :‬עד כמה נפגעה ‪551‬‬