Page 177 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫הלשון והרקע הלשוני של כתבי קומראן‬

‫לשונם של החכמים בימי הבית‬

‫לשון חז"ל מאוחרת לימי הבית השני אולם היא מביאה לא מעט דיבורים מפיהם של חכמים‬
‫שחיו בשלהי ימי הבית השני ואף ויכוחים שהיו בין הכתות בנות הזמן‪ .‬העברית הזאת שונה‬
‫מאוד לא רק מלשון ספרי המקרא המאוחרים אלא גם מלשון מגילות מדבר יהודה‪ .‬על פשרו של‬

‫השוני הזה נחלקו הדעות‪.‬‬

‫מה טיבה של לשון המגילות?‬

‫ספרות המגילות שייכת לזמן שבין ספרות המקרא המאוחרת לספרות חז"ל‪ .‬כאמור חז"ל מביאים‬
‫הלכות ועדויות מפי חכמים שהיה להם שיח עם בני הכתות של ימי הבית השני ואפילו טענות‬
‫של הכתות מימי הבית‪ .‬בעברית של המגילות נמצאו קווי לשון משותפים לה וללשון המקראית‬
‫המאוחרת מצד אחד‪ ,‬וקווי לשון משותפים לה וללשון חז"ל מצד אחר‪ .‬אולם הדמיון ללשון‬
‫המקראית המאוחרת רב לאין ערוך מן הדמיון ללשון חז"ל‪ .‬הדמיון ללשון חז"ל מתגלה בעיקר‬
‫באוצר השמות ובתחביר‪ .‬ההבדלים שבין החטיבות הללו מרובים ומתגלים במיוחד בתצורה‬
‫ובאוצר השורשים‪ .‬למען האמת יש לומר שמערכת הצורות של לשון המגילות מבדילה אותה גם‬

‫מן העברית המקראית המאוחרת‪ ,‬וביותר משאר חטיבות העברית‪.‬‬
‫לפני שנתגלו המגילות נחלקו דעות החוקרים בשאלה אם העברית של ימי הבית השני הייתה‬
‫לשון מדוברת‪ .‬מקצתם סברו שהעברית נכרתה מפי היהודים מאז הגלות‪ ,‬ומקצתם סברו שהדיבור‬
‫בעברית לא פסק אז‪ ,‬וכי העברית המדוברת בתקופה הזאת דמתה ללשון חכמים‪ .‬אלה ואלה‬
‫הסכימו כי הלשון של ספרי המקרא המאוחרים היא לשון מלאכותית‪ ,‬מעין ניסיון של סופרים‬

‫דוברי ארמית (ולשון חכמים – לדעה האחרת) להמשיך במסורת הכתיבה המקראית‪.‬‬
‫השקפה זו שימשה נר לרגלי רוב חוקרי לשון המגילות‪ ,‬והם דנו גם את לשון המגילות‬
‫כלשון מלאכותית ומעורבת‪ .‬אלא שכאן נתגלו הרבה צורות לשון שאין כדוגמתן לא במקרא‪ ,‬לא‬
‫בארמית ולא בלשון חז"ל‪ ,‬כגון 'הואה' במקום הּוא‪ .‬לפיכך הודו מקצתם שלשון המגילות היא‬

‫ניב מיוחד‪.‬‬
‫בדור האחרון הולכת ומתחזקת ההכרה שלשון המגילות היא ניב עצמאי‪ ,‬אולי הניב של‬
‫ירושלים – הרי החבורה שהלכה לגור במדבר יצאה מירושלים כעדות המגילות‪ .‬אני עצמי‬
‫מפקפק בהשפעה ממשית של לשון חז"ל על לשון המגילות‪ .‬לדעתי לשון חז"ל היא ניב ממקום‬
‫אחר בארץ־ישראל‪ ,‬שכבש לו מעמד מרכזי רק לאחר חורבן ירושלים ונדידת המרכז התרבותי‬
‫למקומות אחרים‪ .‬דעתי זו מבוססת על מחקר משווה מדוקדק של הצורות המיוחדות לכל אחת‬
‫מן החטיבות האלה; מחקר זה מוכיח שצורותיה של לשון המגילות – שהיא אולי הלשון של בני‬
‫ירושלים בעת ההיא – שונות תכלית שינוי מאלה של לשון חכמים‪ .‬צורות לשון המיוחדות ללשון‬
‫חכמים בלבד‪ ,‬כגון 'נתפעל'‪' ,‬ליתן' וכיוצא בהן‪ ,‬אינן משמשות בלשון המגילות (ואף לא בספרי‬
‫המקרא המאוחרים)‪ .‬המילים המאוחרות והתחביר המאוחר בלשון המגילות שמקובל לייחסם‬
‫להשפעת לשון חכמים‪ ,‬מצויים גם בארמית‪ 3.‬לפיכך בתופעות שאין מסתבר להניח שהתפתחו‬

‫ ‪ 3‬ראו‪M. Kister, ‘Some Observations on Vocabulary and Style in the Dead Sea Scrolls’, T. Muraoka :‬‬

‫‪& J.F. Elwolde (eds.), Diggers at the Well: Proceedings of the Third International Symposium on the‬‬

‫‪553 Hebrew of the Dead Sea Scrolls and Ben Sira (STDJ, 36), Leiden 2000, pp. 137–165‬‬