Page 180 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 180
אלישע קימרון
הגייה
עיצורי הגרון והלוע (אהח"ע) נוטים להיאלם .עדים לכך השמטות מעין 'יקוב' (ַיֲעקֹב) וחילופים
מעין 'להפץ' ( ְל ֵח ֶפץ) .אמנם הכתיב השמרני אינו מגלה אלא טפח מן הצביון המיוחד של הלשון
חסרת הגרוניות .כדי לתאר כיצד נשמעה כדאי להשוותה לעברית של השומרונים או אפילו
לעברית המדוברת בפי יוצאי ארצות אירופה .בעברית של השומרונים הגרוניות נאלמו בדרך כלל
ויש להן תמורות מסוגים שונים ,כגון ' ֵמ ַעל' נהגית .miyyalכיוצא בזה אתה מוצא במגילות 'באוו'
או 'בוו' ליד 'באו' (נהגתה .)bawu
לפעמים יש להגייה המשתקפת במגילות אופי קדום יותר משל ההגייה המסורה לנו .למשל
בעברית נוסח טבריה נחטפת תנועת uקצרה כשאינה מוטעמת ,כגון 'יש ְמרו'ְּ' ,פָרת'ְּ' ,פתאים'.
במגילות מדבר יהודה התנועה הזאת נשמרת במקרים הללו' :ישמורו'' ,ישמורני'' ,פורת',
'פותאים'.
תצורה
מערכות דקדוקיות רבות בלשון המגילות נבדלות מאחיותיהן שבחטיבות אחרות של העברית
הקדומה .במערכת הכינויים למשל יש צורות המסתיימות בה"א' :הואה' (הּוא)' ,היאה' ( ִהיא),
'אתמה' ( ַאֶּתם)' ,מלכיהמה' ( ַמ ְל ֵכי ֶהם).
צורות העתיד והציווי של בניין קל שמרו על המבנה הקדום' :יכתובו'' ,כתובו' .בגוף ראשון יש
שתי צורות עתיד 'אכתוב' ו'אכתובה' .מלכתחילה הצורה המוארכת שימשה לציון איווי ,למשל
'אעברה בארצך' (במדבר כא ,כב) ,כלומר אני חפץ לעבור בארצך .במגילות השימוש בצורות
האלה השתנה' .אכתובה' משמשת בתחילת דיבור ,כנגד 'אכתוב' המשמשת שלא בתחילת דיבור.
התניה זו ,הקיימת במגילות שונות שנכתבו בידי סופרים שונים ,מלמדת על אי־תלותה של לשון
המגילות בחטיבות האחרות של העברית.
מבחר קטעי מגילות
מגילת המקדש ,11QTa ,טור מט ,שורות 719–11
1 1וביום אשר יוציאו ממנו את המת יכבדו את הבית מכול
1 2תגאולת שמן ויין ולחת מים קרקעו וקירותיו ודלתותיו יגרודו
1 3ומנעוליו ומזוזותיו ואספיו ומשקופיו יכבסו במים ביום אשר
1 4יצא המת ממנו יטהרו את הבית ואת כול כליו רחים ומדוכה
1 5וכול כלי עץ ברזל ונחושת וכול כלים אשר יש להמה טהרה
1 6ובגדים ושקים ועורות יתכבסו והאדם כול אשר היה בבית
1 7וכול אשר בא אל הבית ירחץ במים ויכבס בגדיו ביום הראישון
1 8וביום השלישי יזו עליהמה מי נדה וירחצו ויכבסו סלמותמה
19ואת הכלים אשר בבית
7י' ידין ,מגילת המקדש ,ב :הנוסח ופירושו ,ירושלים תשל"ז ,עמ' .153–151 556
