Page 180 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 180

‫אלישע קימרון‬

                                                                                           ‫הגייה‬
‫עיצורי הגרון והלוע (אהח"ע) נוטים להיאלם‪ .‬עדים לכך השמטות מעין 'יקוב' (ַיֲעקֹב) וחילופים‬
‫מעין 'להפץ' ( ְל ֵח ֶפץ)‪ .‬אמנם הכתיב השמרני אינו מגלה אלא טפח מן הצביון המיוחד של הלשון‬
‫חסרת הגרוניות‪ .‬כדי לתאר כיצד נשמעה כדאי להשוותה לעברית של השומרונים או אפילו‬
‫לעברית המדוברת בפי יוצאי ארצות אירופה‪ .‬בעברית של השומרונים הגרוניות נאלמו בדרך כלל‬
‫ויש להן תמורות מסוגים שונים‪ ,‬כגון ' ֵמ ַעל' נהגית ‪ .miyyal‬כיוצא בזה אתה מוצא במגילות 'באוו'‬

                                                          ‫או 'בוו' ליד 'באו' (נהגתה ‪.)bawu‬‬
‫לפעמים יש להגייה המשתקפת במגילות אופי קדום יותר משל ההגייה המסורה לנו‪ .‬למשל‬
‫בעברית נוסח טבריה נחטפת תנועת ‪ u‬קצרה כשאינה מוטעמת‪ ,‬כגון 'יש ְמרו'‪ְּ' ,‬פָרת'‪ְּ' ,‬פתאים'‪.‬‬
‫במגילות מדבר יהודה התנועה הזאת נשמרת במקרים הללו‪' :‬ישמורו'‪' ,‬ישמורני'‪' ,‬פורת'‪,‬‬

                                                                                ‫'פותאים'‪.‬‬

                                                                                          ‫תצורה‬
‫מערכות דקדוקיות רבות בלשון המגילות נבדלות מאחיותיהן שבחטיבות אחרות של העברית‬
‫הקדומה‪ .‬במערכת הכינויים למשל יש צורות המסתיימות בה"א‪' :‬הואה' (הּוא)‪' ,‬היאה' ( ִהיא)‪,‬‬

                                                     ‫'אתמה' ( ַאֶּתם)‪' ,‬מלכיהמה' ( ַמ ְל ֵכי ֶהם)‪.‬‬
‫צורות העתיד והציווי של בניין קל שמרו על המבנה הקדום‪' :‬יכתובו'‪' ,‬כתובו'‪ .‬בגוף ראשון יש‬
‫שתי צורות עתיד 'אכתוב' ו'אכתובה'‪ .‬מלכתחילה הצורה המוארכת שימשה לציון איווי‪ ,‬למשל‬
‫'אעברה בארצך' (במדבר כא‪ ,‬כב)‪ ,‬כלומר אני חפץ לעבור בארצך‪ .‬במגילות השימוש בצורות‬
‫האלה השתנה‪' .‬אכתובה' משמשת בתחילת דיבור‪ ,‬כנגד 'אכתוב' המשמשת שלא בתחילת דיבור‪.‬‬
‫התניה זו‪ ,‬הקיימת במגילות שונות שנכתבו בידי סופרים שונים‪ ,‬מלמדת על אי־תלותה של לשון‬

                                                   ‫המגילות בחטיבות האחרות של העברית‪.‬‬

                               ‫מבחר קטעי מגילות‬

                                             ‫מגילת המקדש‪ ,11QTa ,‬טור מט‪ ,‬שורות ‪719–11‬‬

                                       ‫‪ 1	 1‬וביום אשר יוציאו ממנו את המת יכבדו את הבית מכול‬
                                 ‫‪ 1	 2‬תגאולת שמן ויין ולחת מים קרקעו וקירותיו ודלתותיו יגרודו‬
                                  ‫‪ 1	 3‬ומנעוליו ומזוזותיו ואספיו ומשקופיו יכבסו במים ביום אשר‬
                                  ‫‪ 1	 4‬יצא המת ממנו יטהרו את הבית ואת כול כליו רחים ומדוכה‬
                                  ‫‪ 1	 5‬וכול כלי עץ ברזל ונחושת וכול כלים אשר יש להמה טהרה‬

                                    ‫‪ 1	 6‬ובגדים ושקים ועורות יתכבסו והאדם כול אשר היה בבית‬
                              ‫‪ 1	 7‬וכול אשר בא אל הבית ירחץ במים ויכבס בגדיו ביום הראישון‬

                                  ‫‪ 1	 8‬וביום השלישי יזו עליהמה מי נדה וירחצו ויכבסו סלמותמה‬
                                                                              ‫‪ 	19‬ואת הכלים אשר בבית‬

‫‪ 	7‬י' ידין‪ ,‬מגילת המקדש‪ ,‬ב‪ :‬הנוסח ופירושו‪ ,‬ירושלים תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪.153–151‬‬                                ‫‪556‬‬
   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185