Page 176 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 176
אלישע קימרון
העברית? באילו מקומות בארץ־ישראל דיברו עברית ובאילו מקומות דיברו ארמית? האם מידת
השימוש בכל אחת מהן הייתה תלויה גם במעמד החברתי? כיצד השתנה השימוש במרוצת הזמן?
מחקרים רבים יוחדו לשאלה באיזו לשון דיבר ישו 1.לענייננו חשובה העובדה שהדיבור העברי
לא נכרת .לא רק יהודים מדלת העם שנותרו בארץ המשיכו לדבר עברית; העברית נתקיימה
אף בפיהם של שבי הגולה .נאמנת עלינו עדותו של נחמיה הנאמרת לפי תומּה' :גם בימים ההם
ראיתי את היהודים הֹשיבו נשים אשֳדדיות עֳּמניות מואביות .ובניהם חצי ְמדבר אשדודית ואינם
מכירים ְלַדבר יהודית וכלשון עם ועם' (נחמיה יג ,כג–כד).
יחזקאל קוטשר למד מדברי נחמיה אלה שידיעת העברית המקראית הקלסית החלה שוקעת2.
אבל באמת נחמיה הלין רק על העברית שבפי הילדים שנולדו מנישואי תערובת .משמע ששאר
ילדי היהודים דיברו עברית .בכך הודו אפילו מלומדים גדולים מחכמי אומות העולם כמו וילהלם
גזניוס ותאודור ֶנלדקה ,אף על פי שהדברים אינם תואמים את השקפתם שעם ישראל שלאחר
הגלות הפך למעין קהילה דתית חסרת זהות לאומית .לפיכך הם קבעו שבימי נחמיה עדיין דיברו
היהודים עברית ,אלא שזו הלכה ודעכה .אך לאמתו של דבר העברית לא דעכה במשך כל ימי
הבית השני .יתר על כן ,היא שימשה כמה דורות אף לאחר החורבן.
השימוש בארמית (וביוונית)
הכול מסכימים שמתחילת ימי הבית השני הלכה הארמית וכבשה לעצמה מקום כשפה שנייה
בפי היהודים .התיחום שבין שתי הלשונות ברובדי החברה השונים והשימושים של כל אחת
מהן אינם ברורים די הצורך .הלשונות השמיות האלה שבפי היהודים השפיעו זו על זו ,והדבר
ניכר יפה בספרות שכתבו היהודים בכל אחת מן הלשונות האלה למן העת ההיא והלאה .חוקרי
העברית חלוקים בשאלה עד כמה השפיעה הארמית על העברית .יש הממעטים ויש המרבים.
בגלל המוצא המשותף של הלשונות האלה ניתן לפרש הרבה מקווי הלשון המשותפים כתכונות
מוָרשות בכל לשון ולשון וגם כהשפעה של אחת מהן על רעותה .במקרים רבים ההכרעה לכאן או
לכאן תלויה בהשקפתו של החוקר .הארמית ,שהייתה לשון בין־לאומית ,קלטה אל תוכה מילים
אכדיות ופרסיות ,ומקצתן נשאלו אל העברית .השאילות האלה ניכרות יפה בספרות העברית
שנכתבה בימי הבית השני ובדורות שלאחר החורבן .אזכיר כאן כמה מילים שנשאלו מארמית:
' ִמ ְק ָצת'ׁ' ,שֶֹדְך'ַ ' ,ס ַעד'ִּ' ,פ ְתָגם'ָ' ,רז'ֵ' ,רס'.
בסוף ימי הבית השני נעשתה היוונית ללשון דיבור של שכבות מסוימות בעם לפחות
בירושלים .אולם בספרות שנכתבה בתקופה הזאת ,היינו במגילות מדבר יהודה ,רישומיה עדיין
אינם ניכרים.
1ראו למשלA. Millard, Reading and Writing in the Time of Jesus, Sheffield 2000 : 552
2י' קוטשר ,הלשון הרקע הלשוני של מגילת ישעיהו השלמה ממגילות ים המלח ,ירושלים תשי"ט ,עמ' .8
ספר זה הוא עד היום התיאור המקיף ביותר של לשון מגילות מדבר יהודה כפי שהיא משתקפת משינויי
הלשון בהשוואה לנוסח המסורה .קוטשר מתאר בהרחבה את הרקע הלשוני ומבאר את שינויי הלשון
כמשקפים את לשונות היהודים בעת ההיא ,לשון חז"ל וארמית .הספר הוא מופת לשימוש בכללי הבלשנות
השמית .הגישה של קוטשר שונה מזו המוצגת כאן ,ועד היום טעמה לא נמר.
