Page 288 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫יוסף אלימלך באומגרטן‬

‫סיכום‬

‫בסקירה זו הצבעתי על כמה דוגמאות של פרשנות או הלכות שלכאורה אין להן מקור בתורה‬
‫לפי פשוטו של מקרא‪ ,‬ובכל זאת נתקבלו הן בקרב אנשי קומראן הן בהלכה התנאית‪ .‬על פי‬
‫התפיסה היסודית של חז"ל‪ ,‬ששתי תורות ניתנו לישראל‪ ,‬אין בתופעה הזאת שום פלא‪ .‬הלוא‬
‫חכמי המשנה הכירו בגופי הלכה שהם מקרא מועט ואין להם על מה שיסמכו אלא על מסורה‬
‫שבעל־פה‪ .‬אבל היחס של הכת למסורת העבר היה ברובו שלילי וביקורתי‪ .‬רוב העם בני זמנם‬
‫וגם בדורות שלפניהם היו בעיניהם סרי דרך 'בעבור אשר דרשו בחלקות ויבחרו במהתלות [‪]...‬‬

‫ויעבירו ברית ויפירו חוק' (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' א‪ ,‬שורות ‪.)20–18‬‬
‫ביקורת כזאת על הקלֹות של בעלי הלכה בימיהם מתאימה למקרים שבהם הקלו החכמים‪,‬‬
‫כגון בעניין פיקוח נפש בשבת ובהפרת נדרים כוללת על ידי הבעל או על ידי ש ֵאלת חכם‪ .‬כמו כן‬

‫היא באה לידי ביטוי בפולמוסים שהזכרתי לעיל סביב ענייני טומאה וטהרה‪.‬‬
‫לעומת זאת לא הייתה לאנשי קומראן סיבה להתנגד לסייגים שהנהיגו חכמים‪ ,‬כנראה כבר‬
‫בדורות קודמים‪ ,‬להחמיר באיסורי שבת ועבודה זרה‪ ,‬גם אם אין לחומרות האלו סמך מפורש‬
‫מן המקרא‪ .‬בברית דמשק קשרו את המנהג של תוספת שבת ואת האיסור להזות על טמאים לצו‬
‫הכללי 'שמור את יום השבת'‪ .‬אבל הגזרה שלא למכור בעלי חיים לגויים מנומקת רק בחשש‬

‫מעשי – 'בעבור אשר לא יזבחום' – כמו בהלכת חז"ל‪.‬‬
‫למרות הדמיון בין איסורים מסוימים שבכתבי קומראן להלכת חז"ל‪ ,‬במיוחד בדיני שבת‪ ,‬אין‬
‫ספק שהנטייה לחומרה מאפיינת את גישת הכת ברוב המקרים‪ .‬דבר זה ניכר לא רק בדיני טמאה‬
‫ועריות אלא גם באיסור לאכול עגלי (=ביצים‪ )Larva ,‬דבורים ודם דגים‪' :‬אל ישקץ איש את נפשו‬
‫הכל החיה והרמש לאכל מהם מעגלי הדבורים עד כל נפש החיה אשר תרמוש במים‪ .‬והדגים אל‬
‫יאכלו כי אם נקרעו חיים ונש[פ]ך דמם' (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' יב‪ ,‬שורות ‪ .)14–11‬חומרות‬
‫כאלו היו בעיני חז"ל מסימני ההיכר של 'דרך אחרת' (השוו‪ :‬תוספתא תרומות ז‪ ,‬יא)‪ ,‬כמו שכבר‬

‫ציין שאול ליברמן אחרי שהתגלו המגילות‪44.‬‬
‫האם אפיון זה מלמד שאנשי קומראן לא נחשבו בעיני הפרושים כחלק של הקהילה‬

‫היהודית?‬
‫בין ההיסטוריונים של החברה היהודית העתיקה יש מי שכל פולמוס הלכתי או תאולוגי בין‬
‫זרמים נחשב אצלם כאישור לקיום 'יהדויות שונות'‪ .‬אולם עובדה היא שדווקא קבוצות הקרובות‬

‫זו לזו‪ ,‬ושיש ביניהן הרבה מן המשותף‪ ,‬נוטות להתפלמס על דברים השנויים במחלוקת‪.‬‬
‫רוב החוקרים סבורים שיש לזהות את עדת קומראן עם תנועת האיסיים‪ .‬מעניין שתדמית‬

‫האיסיים אצל יוסף בן מתתיהו היא חיובית ביותר אף על פי שהוא עצמו הצטרף לפרושים‪.‬‬
‫גינצבורג‪ ,‬מחלוצי המחקר של ברית דמשק בתחילת המאה העשרים‪ ,‬התאמץ בבקיאותו‬
‫להתאים את הקודקס המשפטי שבה להלכה הפרושית‪ .‬אולם הפריעה לו ההתייחסות בברית‬
‫דמשק ללוח של ספר היובלים (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' טז‪ ,‬שורות ‪ .)4–3‬ברור היה לו שסטייה‬
‫מן הלוח המסורתי היא סימן היכר של כת בדלנית‪ .‬לכן שיער שאזכור ספר היובלים בברית דמשק‬
‫הוא תוספת של מגיה מאוחר‪ .‬לאור מה שידוע לנו כעת על הלוח הקומראני‪ ,‬הזיהוי של הכת‬
‫עם הפרושים אינו מתקבל עוד‪ .‬בכל זאת הגישה ה'תלמודית' של גינצבורג לא איבדה לגמרי‬

‫‪S. Lieberman, ‘Light on the Cave Scrolls from Rabbinic Sources’, PAAJR, 20 (1951), pp. 395–414 4 4‬‬ ‫‪664‬‬