Page 287 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 287
מסורות 'הלכתיות' קדומות במגילות ים המלח
שחיטת אמו מטהרתו .רבי שמעון שזורי אומר :אפילו בן ש ֹמנה שנים וחורש בשדה – שחיטת
אמו מטהרתו .קרעה ומצא בה בן תשעה חי – טעון שחיטה ,לפי שלא נשחטה אמו.
(משנה ,חולין ד ,ה)
כאמור הכת לא קיבלה את הכלל הזה .בכל זאת ספק אם הקטע בא להבחין בין 'בן שמונה' ל'בן
תשעה' או לאסור כל שליל שבמעי אמו ,כדעת הכותים והקראים39.
סדר טהרות
הכוהנים וטומאת ארץ העמים
במסכת שמחות נשתמרה הלכה עתיקה' :כהן הדיוט שהוא מטמא או שנכנס לבית הקברות הרי
זה סופג ארבעים .נכנס למדור גוים או לארץ העמים ולבית הפרס או שיצא חוץ לארץ ישראל
מלקין אותו מכת מרדות' (ד ,יג) 40.בזמן הבית נחשבה יציאת כוהן לחוץ לארץ כעוון חמור .על
אלקימוס ,הכוהן הרשע ,נאמר ש'טמא את נפשו ברצונו' .בבואו לפני דמטריוס הסלווקי אמר לו:
'אני עזבתי כבוד נחלת אבות – רצוני לומר הכהונה הגדולה – ובאתי הנה' (מקבים ב יד ,ג ,ז)41.
יש כאן רמז לאיסור המיוחד על כוהן גדול לטמא את עצמו' :מן המקדש לא יצא' (ויקרא כא ,יב).
כבר בתחילת ימי הזוגות גזרו טומאה על ארץ העמים' :דתניא :יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן
יוחנן איש ירושלים גזרו טומאה על ארץ העמים' (בבלי ,שבת יד ע"ב).
עכשיו נתגלה סמך לאותה הגישה בין קטעי ברית דמשק ממערה [' :4איש] מבני אהרון אשר
]' (,4Q266 ישבה לגואים [ ] לחללה בטמאתם אל יגש לעבודת [הקוד ש
קטע ,5טור ב ,שורות .)6–4כאן מדובר בכוהן שנשבה בעל כורחו בין הגויים והוא נחשב
מחולל .באותו ההקשר נפסל גם 'איש מבני אהרון אשר ינדד לעב[וד ]' (שם ,שורה ,)8כלומר
שירד למדור הגויים מרצונו .העובדה שטומאת כוהן על ידי מגע עם נכרים נשתמרה גם במקורות
תלמודיים מקרבת את ההנחה שזאת הייתה מסורת יהודית כללית בזמן הבית42.
ראיית נגעים על ידי חכם שאינו כוהן
לפי ההלכה התנאית 'הכל כשרים לראות את הנגעים אלא שהטומאה והטהרה בידי כהן .אומרים
לו אמור טמא והוא אומר טמא ,אמור טהור והוא אומר טהור' (משנה ,נגעים ג ,א) .אם הכוהן
אינו בקי בהלכות נגעים ,מורה המומחה לכוהן מה לומר .אותה הגישה מפורשת בברית דמשק:
'ואם משפט לתורת נגע יהיה באיש ובא הכהן ועמד במחנה והבינו המבקר בפרוש התורה ,ואם
פתי הוא הוא יסגירנו כי להם המשפט' ([גניזה] ,עמ' יג ,שורות .)7–4דיון מפורט בתקבולת
הזאת כבר הציע סטיבן ס' פראד43.
3 9ח' אלבק ,משנה :סדר קדשים ,ירושלים ותל־אביב תשט"ז ,עמ' .377
40מסכת שמחות (מהדורת מ' היגער) ,ירושלים תש"ל (מהדורת צילום).
41הספרים החיצונים (מהדורת א' כהנא) ,ב ,תל־אביב תש"ך ,עמ' רכו.
J. Baumgarten, ‘The Disqualification of Priests in 4Q Fragments of the Damascus Document: A 4 2
Specimen in the Recovery of Pre-Rabbinic Halakha’, J. Trebolle Barrera & L. Vegas Montaner (eds.),
The Madrid Qumran Congress (STDJ, 11), II, Leiden 1992, pp. 502–551
S. Fraade, ‘Shifting from Priestly to Non-Priestly Legal Authority: A Comparison of the Damascus 4 3
663 Document and the Midrash Sifra’, DSD, 6 (1999), pp. 109–125
