Page 284 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 284

‫יוסף אלימלך באומגרטן‬

       ‫דיני נערה שלא נמצאו לה בתולים‪ ,‬מתוך עותק של ברית דמשק מקומראן‪ ,4Q271 ,‬קטע ‪3‬‬

‫נבלה בישראל לזנות בית אביה ו ִבערת הרע מקרבך'‪ .‬על פי כתב־יד אחד ממערה ‪ 4‬נראה שהחוק‬
‫הובן כפשוטו‪ ,‬שהיעדר הבתולים מוכיח שזנתה בבית אביה ושיש להמיתה‪' :‬כי יוצי איש שם רע‬
‫על בתולת ישראל אם ב[    ] קחתו אותה יואמר ובקרוה נאמנות ואם לא כחש עליה והומתה'‬
‫(‪ ,4Q159‬קטעים ‪ ,4–2‬שורות ‪ .)9–8‬אולם בכתב־יד אחר שנמצא באותה המערה נקבעה הוראה‬
‫כללית שאין לאיש לקחת אישה עד שתיבדק לפני הנישואים על ידי נשים נאמנות כדי לקבוע‬
‫שהיא בתולה‪' :‬וכול [אשר עליה ש]ם רע בבתוליה בבית אביה אל יקחה איש כי אם [בראות‬
‫נשים] נאמנות וידעות ברורות ממאמר המבקר אשר על [הרבים ואח]ר יקחנה ובלוקחו אותה‬
‫יעשה כמ[ש]פט [ולוא] יגיד עלי[ה]' (ברית דמשק‪ ,4Q271 ,‬קטע ‪ ,3‬שורות ‪ .)15–12‬בדיקה‬

                                   ‫טרומית כזאת מונעת למעשה כל אפשרות של דיני נפשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מגילת ברית דמשק מתייחסת למקרה של חילול שבת על ידי 'תועה'‪' :‬וכל אשר יתעה לחלל‬
‫את השבת ואת המועדות לא יומת כי על בני האדם משמרו ואם ירפא ממנה ושמרוהו עד שבע‬
‫שנים ואחר יבוא אל הקהל' (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' יב‪ ,‬שורות ‪ .)6–3‬לדעתי ברור שהפועל‬
‫'יתעה' אינו מציין מעשה מקרי בלי כל כוונה‪ ,‬שאם כן אין שום סיבה להוציא את החוטא מן‬
‫הקהל ולשמור עליו שבע שנים‪ .‬קטע ממערה ‪ 4‬מתאר את הנוהג ה'פרושי' לקצור את העומר‬

                                                                 ‫בליל שבת כ'תעות עורון'‪:‬‬

                                                      ‫]מקרא [קודש            ]הנף עמר [ ‬
                                              ‫]ביום שבת ל‪]           [°°‬א מלבד שבתות[‬
                                     ‫] לעשות זכרון ע[ל               ]ל תעות עורון ה[ ‬
                                 ‫]אשר הר[א]ה ענני[                 ]ולא מתורת משה[ ‬

‫(‪ ,4Q513‬קטעים ‪ ,4–3‬שורות ‪35)5–2‬‬

‫‪ ,M. Baillet, ‘Ordonnances (ii)’ 3	 5‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)14‬עמ' ‪ ;294–287‬וראו‪J. Baumgarten, ‘Halakhic :‬‬  ‫‪660‬‬
   279   280   281   282   283   284   285   286   287   288   289