Page 280 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 280

‫יוסף אלימלך באומגרטן‬

‫ידבר לאכול ולש[תות]' (‪ ,4Q264a‬קטע ‪ ,1‬שורות ‪ 22.)8–7‬ספר היובלים מתאר את מצוות העונג‬

‫בשבת‪' :‬לאכול ולשתות ולׂשבוע ביום השבתון הזה' (נ‪ ,‬י)‪ ,‬ומטיל עונש מוות על מי שצם בשבת‬
‫(נ‪ ,‬יב–יג)‪ 23.‬לאור הנתונים האלה קשה לקבל את ניסיונו של יצחק גילת להוכיח שבימי קדם‬

‫הייתה בישראל גם תפיסה שראתה את השבת כיום של הסתגפות ותענית כפי שעולה מכמה‬
                                                                        ‫מקורות נכריים‪24.‬‬

                                    ‫סדר נשים‬

                                                                                        ‫קידושין‬
‫קשר האירוסין שבין איש לאשתו אופיין כבר במקרא כברית שהמפר אותה נחשב בוגד‪' :‬בינך‬
‫ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך' (מלאכי ב‪ ,‬יד; השוו‪ :‬יחזקאל‬
‫טז‪ ,‬ח)‪ .‬בכתבי קומראן מופיע פעמיים הצירוף 'ברית קודש'‪ .‬בקטע מספרות החכמה משתמשים‬
‫בו בעצה לאישה להתנהג בנימוסים העשויים לחזק את ברית הנישואין‪' :‬כאב כבדי [              ] ‪/‬‬
‫אל תמישי בלבבך וע[    ] ‪ /‬כול היום ובחיקו בר[     ] ‪ /‬פן תפרעי ברית קוד[ש]' (‪ ,4Q415‬קטע ‪,2‬‬
‫טור ב‪ ,‬שורות ‪ 25.)4–1‬בהקשר 'הלכתי' מופיעה אזהרה לבעל שלא להביא 'בברית קודש' אישה‬
‫אשר יצא לה שם רע בבתוליה‪[' :‬אל יבא איש אשה בברי]ת קוד[ש] אשר [ידעה לעשות מעשה‬
‫בדבר ואשר ידעה מעשה בבית אב]יה או אלמנה אשר [נשכבה מאשר התארמלה]' (ברית דמשק‪,‬‬

                                                            ‫‪ ,4Q269‬קטע ‪ ,9‬שורות ‪26.)6–4‬‬
‫בגמרא מבארים את לישנא דרבנן 'האיש מקדש' בצורה טכנית‪' :‬דאסר לה אכוליה עלמא‬
‫כהקדש' (בבלי‪ ,‬קידושין ב ע"ב)‪ .‬אולם לאור הביטוי הקומראני 'ברית קודש' קרוב להניח שיש‬
‫בלשון זה גם רמז לממד הרוחני של הקידושין‪ .‬גם הניסוח של סיום ברכת האירוסין‪' :‬מקדש‬
‫ישראל על ידי חופה וקדושין' (בבלי‪ ,‬כתובות ז ע"ב)‪ ,‬מלמד על משמעות דומה לשורש קד"ש‬

                                                                     ‫בהקשר של נישואים‪.‬‬

                                                                           ‫סוטה‬
                                      ‫בקטע חשוב שעניינו השקאת סוטה נאמר‪:‬‬

                                      ‫‪]                      [ 1‬יבא איש אשה להאלותה‬
                                           ‫‪]                    [ 2‬הרואה אם יראה אשת‬
                                           ‫‪[ 3‬רעהו              אם] אמרה אנוסה היתי‬

‫(ברית דמשק‪ ,4Q270 ,‬קטע ‪ ,4‬שורות ‪)3–1‬‬

‫למרות היעדרן של התחלות שורות ‪ 2‬ו־‪ 3‬יש בשרידיהן רמזים לשני עקרונות יסוד של הפרשנות‬
                                                                                 ‫התנאית‪:‬‬

                                                  ‫‪ ,J. Baumgarten, ‘4QHalakha B’ 	22‬שם‪ ,‬עמ' ‪.56–53‬‬   ‫‪656‬‬
                                      ‫‪ 2	 3‬על פי הספרים החיצוניים (מהדורת א' כהנא)‪ ,‬א‪ ,‬עמ' רכא–שיג‪.‬‬
                               ‫‪ 	24‬י"ד גילת‪ ,‬פרקים בהשתלשלות ההלכה‪ ,‬רמת־גן תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪.122–109‬‬

‫‪J. Strugnell & D.J. Harrington, ‘4QInstructiona’, idem, Qumran Cave 4, XXIV: Sapiential Texts, 2	 5‬‬

                 ‫‪Part 2: 4QInstruction (Mûsār lě Mēvîn): 4Q415ff. (DJD, 34), Oxford 1999, pp. 41–72‬‬

                  ‫‪ ,J. Baumgarten, ‘4QDamascus Documentd’ 	26‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)15‬עמ' ‪.136–123‬‬
   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285