Page 281 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫מסורות 'הלכתיות' קדומות במגילות ים המלח‬

‫א‪ .‬בשורה ‪ 2‬כתוב‪' :‬הרואה אם יראה אשת [רעהו]'‪ .‬מסתבר שמדובר כאן בעד שראה את‬
‫האישה מתייחדת עם גבר חשוד‪ .‬במינוח ההלכה ֵעד זה מכונה ' ֵעד סתירה' על פי לשון הכתוב‬
‫'ושכב איש אֹתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישּה ונסתרה והיא נטמאה ו ֵעד אין בה ו ִהוא לא‬
‫נתפשה' (במדבר ה‪ ,‬יג)‪ .‬העובדה שנזכר כאן 'רואה' בלשון יחיד תואמת לכאורה את דעתו של‬
‫רבי אליעזר שמשקין על פי עד אחד‪' :‬המקנא לאשתו רבי אליעזר אומר מקנא לה על פי שנים‬
‫ומשקה על פי עד אחד או על פי עצמו‪ .‬רבי יהושע אומר מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי‬

‫שנים' (משנה סוטה א‪ ,‬א)‪.‬‬
‫ב‪ .‬בסוף השורה השלישית כתוב‪[' :‬אם] אמרה אנוסה היתי'‪ .‬מסתבר שזאת היא טענת אישה‬
‫שנטמאה על ידי אונס‪ ,‬ולכן היא פטורה משתיית מי המרים‪ .‬טענתה מבוססת על מה שנאמר‬
‫בתורה‪' :‬ו ִהוא לא נתפשה'‪ ,‬וכך התפרש ביטוי זה במדרש‪"' :‬והיא לא נתפשה"‪ ,‬להוציא את‬

‫האנוסה' (ספרי במדבר ז [מהדורת הורוביץ‪ ,‬עמ' ‪.)]12‬‬

‫נדרים‬
‫מן המשנה אנו למדים על מנהג תלמידי חכמים להפר בצורה כוללת את כל הנדרים שנדרו‬
‫בנותיהם לפני נישואיהן‪ ,‬וכן עושה הבעל לפני שנכנסת ארוסתו לרשותו‪' :‬דרך תלמידי חכמים‬
‫עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין‪ ,‬וכן‬
‫הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין‪,‬‬

‫שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר' (נדרים י‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫בברית דמשק יש אזהרה מפני הפרות כוללות כאלו‪' :‬אל יניא איש שבועה אשר לא [י]דענה‬
‫הם (=אם) להקים היא' (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' טז‪ ,‬שורות ‪ 27.)11–10‬מעניין שגם התלמוד‬
‫מתקשה בהפרת נדרים כללית לאור חוק הפרת הנדרים בבמדבר ל‪ ,‬המניח שהבעל שמע את הנדר‬
‫('ושמע אישּה' [שם פסוקים ח‪ ,‬יב])‪' :‬והא לא שמע?' (בבלי‪ ,‬נדרים עב ע"ב)‪ ,‬ונדחק להשלים בין‬

‫מנהג ההפרה הכללית ובין הכתוב מספר במדבר‪.‬‬

‫סדר נזיקין‬

‫גזל הגוי‬
‫בברית דמשק נאסר לשאת מהון הגויים‪ ,‬כדי שלא יקללו עקב כך את אלוהי ישראל‪' :‬וגם אל ישא‬
‫מהונם כל בעבור אשר לא יגדפו כי אם בעצת חבור ישראל' ([גניזה]‪ ,‬עמ' יב‪ ,‬שורות ‪=[ 8–7‬‬
‫‪ ,4Q267‬קטע ‪ ,9‬טור ג‪ ,‬שורות ‪ 28.)]3–2‬לוי גינצברג ניסה לפרש שהאיסור 'לשאת מהון הגויים'‬
‫מכוון נגד קבלת צדקה מן הגויים‪ 29.‬אולם דין זה בא מיד אחרי איסור להרוג 'איש מן הגוים'‬
‫(שם‪ ,‬שורה ‪ ,)6‬וקרוב לוודאי ש'לשאת' בהקשר זה פירושו‪ :‬לקחת בכוח‪ ,‬לגזול (השוו‪' :‬והיה אם‬
‫נצחו את אויביהמה ושברום והכום לפי חרב ונשא את שללמה' [מגילת המקדש‪ ,11QTa ,‬טור נח‪,‬‬

‫שורות ‪30.)]12–11‬‬

‫‪ 27‬אין בהקשר זה הבחנה בין נדר לשבועה‪.‬‬
‫‪ ,J. Baumgarten, ‘4QDamascus Documentb’ 2 8‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)15‬עמ' ‪.114–95‬‬

‫‪ 2 9‬גינצבורג (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)17‬עמ' ‪.107‬‬

‫‪ 3 0‬י' ידין‪ ,‬מגילת המקדש‪ ,‬ב‪ :‬הנוסח ופירושו‪ ,‬ירושלים תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪657 .185–184‬‬