Page 277 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫מסורות 'הלכתיות' קדומות במגילות ים המלח‬

‫ערלה‬
‫מן התורה חל האיסור של ֵּפרות ערלה רק על עצי מאכל שניטעו בארץ‪' :‬וכי תֹבאו אל הארץ‬
‫ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שֹלש שנים יהיה לכם ערלים לא ֵיאכל' (ויקרא יט‪,‬‬
‫כג)‪ .‬אבל מהלכות מדינה הרחיבו כבר בימי קדם את האיסור לחוץ לארץ‪' :‬כל מצוה שהיא תלויה‬
‫בארץ אינה נוהגת אלא בארץ‪ ,‬ושאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ‪ ,‬חוץ‬
‫מן הערלה וכלאים' (משנה‪ ,‬קידושין א‪ ,‬ט); 'החדש אסור מן התורה בכל מקום והערלה הלכה‬

‫והכלאים מדברי סופרים' (משנה‪ ,‬ערלה ג‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫חומרה זו משתמעת גם מקטע ממערה ‪ 4‬שבו נאמר בניגוד להלכה התלמודית שנטע רבעי‬
‫ניתן לכוהנים‪[' :‬כול הלולי] נטעי הכר[ם ו]כול עצי הפרי וכל עצי המ[אכל ל]הם [יהיו] כמשפטם‬
‫[באדמ]ת הקודש ובארץ מגורים' (ברית דמשק‪ ,4Q266 ,‬קטע ‪ ,6‬טור ד‪ ,‬שורות ‪ 15.)3–1‬כמו‬
‫בהלכות מדינה‪ ,‬איסור ערלה חל גם בחוץ לארץ‪' :‬כמשפטם [באדמ]ת הקודש ובארץ מגורים'‪.‬‬
‫מיחזקאל כ‪ ,‬לח‪' ,‬מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא'‪ ,‬אנו למדים ש'ארץ‬

‫מגוריהם' היא הגולה מחוץ לארץ‪.‬‬

‫לקט‬
‫בין התוספות לברית דמשק ממערה ‪ 4‬נמצא טקסט שמטרתו כנראה לקבוע תקרה לכמות הלקט‬
‫שמותר לעניים לקחת מן הקציר‪' :‬וכל הלקט עד סאה לבית הסאה' (ברית דמשק‪ ,4Q270 ,‬קטע ‪,3‬‬
‫טור ב‪ ,‬שורה ‪ 16.)13‬השיעור דומה לכאורה לזה שקבע רבן שמעון בן גמליאל במקרה שהעומרים‬
‫נתפזרו על ידי הרוח – 'נותן לעניים בכדי נפילה' (משנה‪ ,‬פאה ה‪ ,‬א)‪ ,‬כלומר כמידת הזרע שנופל‬
‫בזריעת השדה‪ .‬כמו כן הגדירה המשנה 'איזוהי עוללת' של כרם (פאה ז‪ ,‬ד)‪ .‬גם בקומראן הוגדרה‬
‫תקרה לעוללות‪[' :‬ועול]לות הכרם [ע]ד עש[רה גרגרים הע]וללת [וכל הלקט] עד סאה לבית‬
‫הסאה והיא אשר ז[רעה] אין בה תרו[מה ופרט אין בה] ובעוללה עד עשרה ג[רגרים]' (ברית‬
‫דמשק‪ ,4Q270 ,‬קטע ‪ ,3‬טור ב‪ ,‬שורות ‪ ,)14–12‬וכן לניקוף הזית‪[' :‬וב]נקוף הזית [ופרי תבואתו‬

‫אם] שלמה היא נקפה [אחד משלו]שים' (שם‪ ,‬שורות ‪.)16–15‬‬
‫קביעת שיעורים נחשבת במחקר כאחד מסימני ההיכר של התפתחות המושגים בהלכת חז"ל‪.‬‬

‫במקרה זה הורגש כנראה כבר בימי הבית הצורך להגדיר ביתר דיוק את זכויות העניים בקציר‪.‬‬

‫סדר מועד‬

‫הלכות שבת‬
‫אוסף הדינים שכותרתו 'על השבת' הוא הגדול ביותר בקודקס המשפטי של ברית דמשק ([גניזה]‪,‬‬
‫עמ' י‪ ,‬שורה ‪ – 14‬עמ' יא‪ ,‬שורה ‪ .)18‬שלא כבהלכת חז"ל אין כאן הבחנה בין מלאכות אסורות‬
‫מן התורה לגזרות דרבנן‪ ,‬ואין זכר למושג ל"ט מלאכות ותולדותיהן‪ .‬גם העיקרון שפיקוח נפש‬
‫דוחה שבת לא נתקבל בחוג הכת‪ 17.‬כך ניתן להסיק מהאיסור להעלות אדם שנפל למים 'בסולם‬
‫וחבל וכלי'‪ ,‬חפצים שאין לטלטלם אפילו לשם הצלת נפש‪' :‬וכל נפש אדם אשר תפול אל מים‬

‫‪J.M. Baumgarten, ‘4QDamascus Documenta’, idem, Qumran Cave 4, XIII: The Damascus Document 15‬‬
‫‪4Q266–273 (DJD, 18), Oxford 1996, pp. 23–94‬‬

‫‪ ,J. Baumgarten, ‘4QDamascus Documente’ 16‬שם‪ ,‬עמ' ‪.168–137‬‬

‫‪ 17‬המאמץ של לוי גינצבורג להתאים להלכה הפרושית את הנאמר בברית דמשק ([גניזה]‪ ,‬עמ' יא‪ ,‬שורות ‪653‬‬