Page 278 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 278

‫יוסף אלימלך באומגרטן‬

‫מקום מים ואל מקום אל יעלה איש בסולם וחבל וכלי' (שם‪ ,‬עמ' יא‪ ,‬שורות ‪ .)17–16‬לפי מגילה‬
‫אחרת‪ ,‬מותר להושיט לאדם שטובע בגדים בלבד כדי להצילו‪' :‬ואם נפש אדם היא אשר תפול‬
‫אל המים [ביום] השבת ישלח לו את בגדו להעלותו בו וכלי לא ישא [להעלותו ביום] השבת'‬

                                                           ‫(‪ ,4Q265‬קטע ‪ ,6‬שורות ‪18.)7–6‬‬
‫למרות היעדר מושגי יסוד אלה בברית דמשק וכן בדיני שבת של ספר היובלים‪ ,‬יש כמה‬
‫נקודות מגע עם ההלכה בפרטי דינים שאינם מפורשים בתורה‪ ,‬והנוגעים לשמירת שבת למעשה‪.‬‬
‫א‪ .‬בדומה לנוהג של תוספת שבת אצל חז"ל‪ ,‬נקבע בברית דמשק 'סייג' שיש להימנע‬
‫ממלאכה ביום שישי לפני שקיעת החמה‪' :‬אל יעש איש ביום ממ השישי מלאכה מן העת אשר‬
‫יהיה גלגל השמש רחוק מן השער מלואו כי הוא אשר אמר "שמור את יום השבת לקדשו"' (ברית‬
‫דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' י‪ ,‬שורות ‪ 19.)17–14‬מקטע זה אפשר ללמוד גם שלמרות המחלוקת היסודית‬
‫בין הכת לפרושים על טיב לוח השנה (שמשי או ירחי־שמשי)‪ ,‬נהגו אלה גם אלה לחשב את היום‬
‫מן הערב הקודם‪ ,‬אחרי שקיעת החמה‪ .‬כך נקבע בתורה בקשר לאכילת מצה‪' :‬בראׁשֹן בארבעה‬
‫עשר יום לחֹדש בערב תאכלו מצֹת עד יום האחד ועשרים לחֹדש בערב' (שמות יב‪ ,‬יח)‪ ,‬ובקשר‬
‫לצום יום הכיפורים‪' :‬שבת שבתון הוא לכם ו ִעניתם את נפׁשֹתיכם בתשעה לחֹדש בערב מערב עד‬
‫ערב תשבתו שבתכם' (ויקרא כג‪ ,‬לב)‪ .‬אבל אין זה כלל מפורש בתורה לחישוב השבת וכל שאר‬
‫הימים‪ .‬בימי שיבת ציון כבר נהגו כך ללא עוררין‪' :‬ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת‬

            ‫ואֹמרה ויָּסגרו הדלתות ואֹמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת' (נחמיה יג‪ ,‬יט)‪20.‬‬
‫ב‪ .‬ההוראה 'אל יצא איש ממקֹמו ביום השביעי' (שמות טז‪ ,‬כט) מועברת בקומראן לבניין‬
‫ִהפעיל‪[' :‬אל ]יוצא איש ממקומו כל השבת [מן החוץ אל הבית ]ומן הבית אל הח[וץ]' (‪,4Q251‬‬
‫קטעים ‪ ,2–1‬שורות ‪ .)5–4‬כפי שכבר ציין המהדיר‪ ,‬יהודה שיפמן‪ ,‬אין זו גרסה אחרת‪ ,‬אלא‬
‫דרשה שמטרתה לדרוש את הפסוק לא רק לאיסור יציאה מעבר לתחום אלא גם לאיסור הוצאה‬
‫מבית לחוץ‪ .‬גם חז"ל סברו שניתן לפרש פסוק זה לשתי משמעויות אלו‪ .‬הדיון בבבלי‪ ,‬עירובין‬
‫יז ע"ב‪ ,‬סובב סביב השאלה אם הכתוב בשמות טז‪ ,‬כט מכוון רק לאיסור לצאת מן התחום או‬
‫גם להוצאה מבית לחוץ‪ .‬דברי רב אשי‪' ,‬מי כתיב "אל יוציא"? "אל יצא" כתיב'‪ ,‬מציגים את‬
‫שתי האפשרויות לפרשנות הפסוק‪ .‬התרגום המיוחס ליונתן כרך יחד את שתי המשמעויות‪' :‬ולא‬
‫תטלטלון מידעם מרשותא לרשותא בר מארבעה גרמידי ולא יפוק אינש מאתריה לטיילא לבר‬

                                                     ‫מתרין אלפין גרמידי ביומא שביעאה'‪.‬‬
‫גם בנוגע לתחום יציאה של אלפיים אמה קיימת הקבלה בין קומראן להלכה‪ ,‬שמקורה בוודאי‬
‫במגרשי ערי הלויים‪' :‬ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב‪ .‬ו ַמּדֹתם‬
‫מחוץ לעיר את פאת קדמה אלַּפִים באמה ואת פאת נגב אלַּפִים באמה ואת פאת ים אלַּפִים באמה‬

‫‪ )17–16‬על אדם שנפל למים סיבך אותו בתיקון שווא של הטקסט; ראו‪L. Ginzberg, Eine unbekannte :‬‬                       ‫‪654‬‬

                                                                      ‫‪jüdische Sekte, New York 1922, pp. 97–98‬‬

‫‪ ,J. Baumgarten, ‘4QMiscellaneous Rules’ 1	 8‬הנ"ל ואחרים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)8‬עמ' ‪ .78–57‬גם מה שנאמר על‬
‫שבועה לעשות דבר מן התורה – 'כל שבועת אסר אשר יקום איש על נפשו לעשות דבר מן התורה עד מחיר‬

 ‫מות אל יפדהו' (ברית דמשק [גניזה]‪ ,‬עמ' טז‪ ,‬שורות ‪ – )8–7‬לכאורה נוגד את העיקרון של פיקוח נפש‪.‬‬
‫‪ 	19‬לדעתי אין יסוד להשערה שהכינוי 'בוני החיץ'‪ ,‬שבו כינו אנשי הכת את יריביהם (ברית דמשק [גניזה]‪,‬‬
‫עמ' ד‪ ,‬שורה ‪ ;19‬עמ' ח‪ ,‬שורה ‪ ,)12‬מכוון לסייגים שבהלכת חז"ל‪ .‬ביטוי זה‪ ,‬שנמצא ביחזקאל יג‪ ,‬י‪ ,‬מגנה‬

                                                                       ‫דווקא את הבונים קיר רעוע‪.‬‬
                                                      ‫‪ 	20‬השווה את הביטוי הארמי 'ערובא' ליום שישי‪.‬‬
   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283