Page 278 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 278
יוסף אלימלך באומגרטן
מקום מים ואל מקום אל יעלה איש בסולם וחבל וכלי' (שם ,עמ' יא ,שורות .)17–16לפי מגילה
אחרת ,מותר להושיט לאדם שטובע בגדים בלבד כדי להצילו' :ואם נפש אדם היא אשר תפול
אל המים [ביום] השבת ישלח לו את בגדו להעלותו בו וכלי לא ישא [להעלותו ביום] השבת'
( ,4Q265קטע ,6שורות 18.)7–6
למרות היעדר מושגי יסוד אלה בברית דמשק וכן בדיני שבת של ספר היובלים ,יש כמה
נקודות מגע עם ההלכה בפרטי דינים שאינם מפורשים בתורה ,והנוגעים לשמירת שבת למעשה.
א .בדומה לנוהג של תוספת שבת אצל חז"ל ,נקבע בברית דמשק 'סייג' שיש להימנע
ממלאכה ביום שישי לפני שקיעת החמה' :אל יעש איש ביום ממ השישי מלאכה מן העת אשר
יהיה גלגל השמש רחוק מן השער מלואו כי הוא אשר אמר "שמור את יום השבת לקדשו"' (ברית
דמשק [גניזה] ,עמ' י ,שורות 19.)17–14מקטע זה אפשר ללמוד גם שלמרות המחלוקת היסודית
בין הכת לפרושים על טיב לוח השנה (שמשי או ירחי־שמשי) ,נהגו אלה גם אלה לחשב את היום
מן הערב הקודם ,אחרי שקיעת החמה .כך נקבע בתורה בקשר לאכילת מצה' :בראׁשֹן בארבעה
עשר יום לחֹדש בערב תאכלו מצֹת עד יום האחד ועשרים לחֹדש בערב' (שמות יב ,יח) ,ובקשר
לצום יום הכיפורים' :שבת שבתון הוא לכם ו ִעניתם את נפׁשֹתיכם בתשעה לחֹדש בערב מערב עד
ערב תשבתו שבתכם' (ויקרא כג ,לב) .אבל אין זה כלל מפורש בתורה לחישוב השבת וכל שאר
הימים .בימי שיבת ציון כבר נהגו כך ללא עוררין' :ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת
ואֹמרה ויָּסגרו הדלתות ואֹמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת' (נחמיה יג ,יט)20.
ב .ההוראה 'אל יצא איש ממקֹמו ביום השביעי' (שמות טז ,כט) מועברת בקומראן לבניין
ִהפעיל[' :אל ]יוצא איש ממקומו כל השבת [מן החוץ אל הבית ]ומן הבית אל הח[וץ]' (,4Q251
קטעים ,2–1שורות .)5–4כפי שכבר ציין המהדיר ,יהודה שיפמן ,אין זו גרסה אחרת ,אלא
דרשה שמטרתה לדרוש את הפסוק לא רק לאיסור יציאה מעבר לתחום אלא גם לאיסור הוצאה
מבית לחוץ .גם חז"ל סברו שניתן לפרש פסוק זה לשתי משמעויות אלו .הדיון בבבלי ,עירובין
יז ע"ב ,סובב סביב השאלה אם הכתוב בשמות טז ,כט מכוון רק לאיסור לצאת מן התחום או
גם להוצאה מבית לחוץ .דברי רב אשי' ,מי כתיב "אל יוציא"? "אל יצא" כתיב' ,מציגים את
שתי האפשרויות לפרשנות הפסוק .התרגום המיוחס ליונתן כרך יחד את שתי המשמעויות' :ולא
תטלטלון מידעם מרשותא לרשותא בר מארבעה גרמידי ולא יפוק אינש מאתריה לטיילא לבר
מתרין אלפין גרמידי ביומא שביעאה'.
גם בנוגע לתחום יציאה של אלפיים אמה קיימת הקבלה בין קומראן להלכה ,שמקורה בוודאי
במגרשי ערי הלויים' :ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב .ו ַמּדֹתם
מחוץ לעיר את פאת קדמה אלַּפִים באמה ואת פאת נגב אלַּפִים באמה ואת פאת ים אלַּפִים באמה
)17–16על אדם שנפל למים סיבך אותו בתיקון שווא של הטקסט; ראוL. Ginzberg, Eine unbekannte : 654
jüdische Sekte, New York 1922, pp. 97–98
,J. Baumgarten, ‘4QMiscellaneous Rules’ 1 8הנ"ל ואחרים (לעיל ,הערה ,)8עמ' .78–57גם מה שנאמר על
שבועה לעשות דבר מן התורה – 'כל שבועת אסר אשר יקום איש על נפשו לעשות דבר מן התורה עד מחיר
מות אל יפדהו' (ברית דמשק [גניזה] ,עמ' טז ,שורות – )8–7לכאורה נוגד את העיקרון של פיקוח נפש.
19לדעתי אין יסוד להשערה שהכינוי 'בוני החיץ' ,שבו כינו אנשי הכת את יריביהם (ברית דמשק [גניזה],
עמ' ד ,שורה ;19עמ' ח ,שורה ,)12מכוון לסייגים שבהלכת חז"ל .ביטוי זה ,שנמצא ביחזקאל יג ,י ,מגנה
דווקא את הבונים קיר רעוע.
20השווה את הביטוי הארמי 'ערובא' ליום שישי.
