Page 279 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 279
מסורות 'הלכתיות' קדומות במגילות ים המלח
ואת פאת צפון אלַּפִים באמה והעיר בתֶוך ,זה יהיה להם מגרשי הערים' (במדבר לה ,ד–ה) .אך
בקומראן החילו את התחום של אלפיים אמה רק על מי שהולך אחר הבהמה לרעותה' :אל ילך
איש אחר הבהמה לרעותה חוץ מעירו כי אם אלפים באמה' (ברית דמשק [גניזה] ,עמ' יא ,שורות
.)6–5אדם המתהלך לבדו חוץ לעירו מוגבל לאלף אמה' :אל יתהלך חוץ לעירו א על אלף
באמה' (שם ,עמ' י ,שורה .)21
ג .בברית דמשק נאמר' :אל יוציא איש מן הבית לחוץ ומן החוץ אל בית ואם בסוכה יהיה אל
יוצא ממנה ואל יבא אליה אל פתח כלי טוח בשבת' ([גניזה] ,עמ' יא ,שורות .)9–7לאחר איסור
ההוצאה בשבת ,שעמדתי עליו לעיל ,נזכר כאן האיסור לפתוח 'כלי טוח' בשבת ,אולי בגלל
האסוציאציה בין פתיחת כלי להוצאה .לפי המשנה ר' יהודה חשש שפתיחת פתח בחבית טוחה
היא כעין עשיית כלי' :שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות
כלי ואין נוקבים מגופה של חבית דברי רבי יהודה וחכמים מתירין' (שבת כב ,ג).
ד .הזיית מי חטאת על טמא מת בשבת מוגדרת במשנה 'שבות' ,שאסורה מדרבנן' :השיב רבי
עקיבא ואמר הזאה תוכיח שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת' (פסחים ו ,ב).
בקומראן כידוע אין זכר למונח 'שבות' ,אבל האיסור על כוהן להזות מי נידה בשבת כבר מופיע:
א]ל יז איש מזרע אהרון מ[י נדה]' ( ,4Q265קטע ,7שורות '[ ...יו]ם שבת ולא [
.)3–2במגילה אחרת האיסור נסמך על הצו הכללי '[שמור את] השבת' (והשוו לעיל ,סעיף א):
'[ואם יח]ול עליו השביעי ביומ השבת אל יז בשבת כי [אמר "שמור את] השבת"' ( ,4Q274קטע
,2טור א ,שורות 21.)3–2
ה .למרות הנטייה להחמיר באיסורי שבת בולטת בקומראן ההקפדה על הצו הנבואי 'וקראת
לשבת עֹנג' (ישעיה נח ,יג) .אגב פירוט העניינים שאין לדבר עליהם בשבת נאמר שמותר לדבר
לצורכי אכילה ושתייה' :ואל יד[בר ד]בר כי אם ל[דבר דברי קודש כחוק ויד]בר לברך אל אך
'[ואם יח]ול
עליו השביעי
ביומ השבת' –
'טהרות',4Q274 ,
קטע ,2טור א
,J. Baumgarten, ‘4QTohorot A’ 21הנ"ל ואחרים (לעיל ,הערה ,)8עמ' 655 .110–99
