Page 276 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 276

‫יוסף אלימלך באומגרטן‬

                                   ‫סדר זרעים‬

                                                                                          ‫ברכות‬
‫המחקר על היחס שבין הליטורגיה הקומראנית לתפילה המסורתית עדיין בעיצומו‪ 9.‬אולם‬
‫מסתבר שהתבנית היסודית של הברכה שהמברך פונה בה ישירות אל הבורא ואומר 'ברוך אתה'‬

                                          ‫כבר הפכה למטבע קבוע בתקופת קומראן‪ ,‬למשל‪:‬‬

      ‫'ברוך אתה אלי (הפותח לדעה לב עבדכה)' (סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור יא‪ ,‬שורה ‪10)15‬‬
        ‫'ברוך אתה אדוני (כי לא עזבתה יתום)' (הודיות‪ ,1QHa ,‬טור יג [ה]‪ ,‬שורה ‪11)20‬‬
                            ‫'ברוך אתה אדוני אל הרחמים' (שם‪ ,‬טור יח [י]‪ ,‬שורה ‪)14‬‬
                        ‫'ברוך אתה אל הרחמים והחנינה' (שם‪ ,‬טור יט [יא]‪ ,‬שורה ‪)29‬‬
                            ‫'ברוך אתה אל ישראל' (‪ ,4Q284‬קטע ‪ ,2‬טור ב‪ ,‬שורה ‪12)5‬‬

‫השמות המופיעים אחרי פתיחה זו במגילות הם מגוונים ('אלי'‪' ,‬אל ישראל'‪' ,‬אדוני')‪ ,‬אולם עדיין‬
‫אין זכר למלכות כתואר האל‪ .‬קרובה ההנחה שהפנייה הישירה בברכות אל הקב"ה בגוף שני לא‬

     ‫הייתה מוגבלת רק לכת קומראן אלא הייתה נחלת החברה היהודית כולה בתקופת הבית‪13.‬‬
‫המצווה לברך ברכת הנהנין לפני אכילה מרומזת בסרך היחד‪' :‬ואברכנו תרוםת מוצא שפתי‬
‫[‪ ]...‬ובטרם ארים ידי להדשן בעדני תנובת תבל' (‪ ,1QS‬טור י‪ ,‬שורות ‪ .)15–14‬והמנהג לכבד את‬
‫הכוהנים באמירת הברכה מתועד בסרך העדה‪[' :‬אל ישלח ]איש את ידו ברשת הלחם ו[התירוש]‬

       ‫לפני הכוהן כיא[ הוא י]ברך את רשית הלחם והתירו[ש]' (‪ ,1QSa‬טור ב‪ ,‬שורות ‪.)20–18‬‬
‫לסוג של ברכות ה ִמצוות אולי שייכת הברכה שנהגו לברך בקומראן אחרי הטבילה בזמן‬
‫שהמיטהר עמד במים‪[' :‬ובמילא]ת לו שבעת ימי טה[רת	ו ו]כבס את בגדיו במ[ים ורחץ את‬
‫בשרו] וכסה את בגדיו וברך ע[ל עומדו	 ] אל ישר[א]ל[             ]' (‪ ,4Q512‬קטע ‪ ,11‬שורות‬

                                                                                  ‫‪14.)5–2‬‬

‫	‪ 9‬ראוי להעיר כאן שהתבנית של בתי התפילין שנתגלו בקומראן דומה ברובה לזו של המסורה התלמודית‪,‬‬            ‫‪652‬‬
‫אף על פי שאין לצורת התפילין סימוכין במקרא וכמה פרטים אופיינו כהלכה למשה מסיני‪ .‬לעומת זה‬
‫התוכן המורחב של הפרשיות אינו תואם להלכה‪ ,‬וראו מאמרו של ד' נחמן‪' ,‬תפילין ומזוזות בקומראן'‪,‬‬

                                                                                        ‫בקובץ זה‪.‬‬
                                       ‫‪ 1	 0‬מגילת הסרכים (מהדורת י' ליכט)‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‪ ,‬עמ' ‪.235‬‬
‫‪ 	11‬בהפניות למגילת ההודיות נרשם מספר הטור לפי מהדורת גרסייה־מרטינז וטיכלאר‪ ,‬שבה שוחזר הסדר‬
‫הנכון של הטקסט (‪F. García Martínez & E.J.C. Tigchelaar, The Dead Sea Scrolls Study Edition, I–II,‬‬
‫‪ ,)Leiden 1997–1998‬ובסוגריים רבועים הובא המספר שקבע סוקניק‪ .‬לדוגמאות הנזכרות כאן ראו‪ :‬מגילת‬
                                    ‫ההודיות (מהדורת י' ליכט)‪ ,‬ירושלים תשכ"ז‪ ,‬עמ' ‪.168 ,155 ,104‬‬
              ‫‪ ,J. Baumgarten, ‘4QPurification Liturgy’ 1	 2‬הנ"ל ואחרים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)8‬עמ' ‪.130–123‬‬
                  ‫‪ 	13‬השוו‪ :‬י' היינימן‪ ,‬התפילה בתקופת התנאים והאמוראים‪ ,‬ירושלים תשכ"ו‪ ,‬עמ' נז–נט‪.‬‬

‫‪M. Baillet, ‘Rituel de purification’, idem, Qumrân grotte 4, III: 4Q482–4Q520 (DJD, 7), Oxford 	14‬‬

‫‪1982, pp. 262–286; J. Baumgarten, ‘The Purification Rituals in DJD 7’, D. Dimant & U. Rappaport‬‬

        ‫‪(eds.), The Dead Sea Scrolls: Forty Years of Research (STDJ, 10), Leiden 1992, pp. 199–209‬‬
   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281