Page 271 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 271
בין טקסטים מקומראן לטקסטים נוצריים קדומים
'דברו אמת איש עם רעהו' (האיגרת אל האפסים) .ידיעת מעמדו של אדם ומקומו בתוך המבנה
הכולל של הקבוצה ,בלוויית מודעות גבוהה לסולידריות בין החברים ,היא המפתח לוויסות כעסם
של החברים ולסליחתם זה לזה :בחיבור קומראני אחר ,שהגיע לידינו מקוטע ,מוזכר בהקשר של
חובת התוכחה בין חברי הכת שהחבר המוכיח הוא שאר בשרו ('ֵׁשר בש[רכה]') של המוכח,
ושעליו לסלוח לחברו כדי שהאל יסלח לו עצמו ,שכן גם הוא פשע פשעים שעליהם רק האל
יכול לסלוח ,ובלי הסליחה האלוהית לא יצדק איש 64.לפי האיגרת אל האפסים ,אם רגז אדם,
עליו להתפייס עם חברו בו ביום' :רגזו ואל תחטאו ואל תשקע החמה על רוגזכם' (לפי תהלים ד,
ה) ,ואילו לפי התקנון של סרך היחד ,אדם חייב להוכיח את חברו בו ביום' :ביומ(יו) יוכיחנו ולא
ישא עליו עוון' .גם בקומראן וגם באיגרת מזהירים מפני כעס בין־אישי שאינו נשלט וקובעים
כללים דומים לוויסות הכעס .בשני החיבורים נתפס הכעס כפעולת 'רוח רשע' או 'השטן'.
הסרך מזהיר מפני 'אף'' ,עורף [קשה]' ו'[ועור]ל[ת] לב' .מחיבור קומראני אחר ,חיבור שירי
המכונה 'ברכי נפשי' ,אנו למדים שתכונות אלו נתפסו כמאפיינות את האדם קודם הצטרפותו
לכת .כל אחד מאיבריו עובר שינוי בעקבות הבינה והדעת הניתנות לו באמצעות 'שכל עולם',
שהוא התורה:
ולשוני פתחתה לדברי קודש [ ]...בל יהגו בפעולות אדם בשחת שפתיו []...
[לב האבן ג]ערתה ממני ותשם לב טהור תחתיו []...
עורף קשה שלחתה ממני ותש[ ] ענוה,
זעף אף הסירותה ממני ותשם לי רוח ארוך אפים.
( ,4Q436טור א ,שורה – 7טור ב ,שורה 65)4
וכך על כל איבר ואיבר .בחסד האל חבר הכת הסיר ממנו 'זעף אף'' ,עורף קשה' ו'לב [אבן]'
– התכונות שמהן מזהיר הסרך בפסקה שלפנינו – ולבש את היפוכם .תמורה זו היא תיאור
מדויק של פשיטת מהות האדם וגוף האדם החוטא ,ולבישתו של גוף חדש עם ההצטרפות לכת
וקבלת החסד האלוהי; גוף זה – כולו קודש (בניגוד ל'פעולות אדם' ,הכרוכות בחטא) ,מעין
'האדם החדש' הנזכר באיגרת אל האפסים 66.כאמור לפי 'ברכי נפשי' תמורה זו חלה בעקבות
'ֵׂש ֶכל עולם' הניתן לאדם ,כלומר בעקבות לימוד התורה .גם באיגרת אל האפסים חלה התמורה
בעקבות לימוד המשיח .כבר עמדו על כך שצירוף זה תמוה ,ומסתבר ,לדעתי ,שהמשפט ' ְלמדתם
את המשיח ,שהרי אותו שמעתם ובו לומדתם ,כפי שהאמת היא בישוע' (האיגרת אל האפסים
,4Q417 6 4קטע ,2טור א ,שורות ,J. Strugnell & D. J. Harrington, ‘4QInstructionc’ ;16–14הנ"ל (לעיל,
הערה ,)14עמ' .173לפירוש מדויק יותר של הדברים ראו לעיל ,הערה .61
65בהשלמות על פי ,4Q435קטע ,2טור א ,שורות ,M. Weinfeld & D. Seely, ‘4QBarkhi Nafshic’ ;5–1חזון
ואחרים (לעיל ,הערה ,)39עמ' .297
6 6בקטע אחר העוסק באותו עניין בחיבור המכונה 'ברכי נפשי' נאמר' :ותעבר [ממני א]ת [רו]ח המחותה
ורוח ישועות הלבשתני' ( ,4Q437קטע ,4שורות ,4Q438 + 6–5קטע ,4טור ב ,שורה M. Weinfeld & ;5
’ ,D. Seely, ‘4QBarkhi Nafshidחזון ואחרים [לעיל ,הערה ,]39עמ' ;)330 ,320יש כאן אפוא מטפורה של
לבישה ,אולם לא של 'האדם החדש' אלא של 'רוח ישועות' .השוו לניסוחו של פאולוס במקום אחר' :לכן
נעביר נא את מעשי החושך ונלבש את כלי נשק האור ,וכמו ביום נתהלך בצניעות ולא בזוללות ובשיכרון,
ולא בבעילות ועשות זימה ,ולא במריבה ובקנאה' (האיגרת אל הרומים יג ,יב–יד); השוו גם ,בהקשר
'דואליסטי' דומה :האיגרת הראשונה אל התסלוניקים ה ,ח–ט647 .
