Page 266 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 266
מנחם קיסטר
ובפסקה באיגרת הנוצרית דומה ביותר ,ואף אפשר לראות איך יכול היה מחבר האיגרת להשתמש
לצרכיו בניסוחים וברעיונות שבסרך ולפרש אותם ,אבל יש להדגיש כי תהום פעורה בין הרעיון
שבכתובים בקומראן ובין הרעיון הנוצרי המובע באיגרת הראשונה של פטרוס.
הכתוב בישעיה כח ,טז הוא יסודה של תמונה זו בסרך היחד (וגם בקטע ההודיות שנדון
בסעיף הקודם) ,והוא בא גם באיגרת פטרוס .אלא שבאיגרת זו נכרכה מטפורת הבניין של העדה
בדימוי ישו לאבן .פתרון המילים 'אבן בחן מוסד מוסד' שבפסוק על מלך (אולי מלך המשיח)
מצוי בתרגום הארמי לישעיה כח ,טז ,הוא הפסוק העומד ביסודו של הקטע .בברית החדשה
מצוי פתרון המילה 'אבן' בפסוק מקראי על ישו המשיח גם בהקשרים אחרים 45:הפסוק 'אבן
מאסו הבונים היתה לראש ִּפנה' (תהלים קיח ,כב) ,הנרמז כאן ,נדרש על ישו במדרש כריסטולוגי
מובהק במקומות אחרים בברית החדשה (לוקס כ ,יז; מעשי השליחים ד ,יא) .מדרש זה של
הפסוק מתהלים ראוי להיקרא 'פשר' .גיבורו של ה'פשר' הנוצרי הוא ישו .ה'פשר' על ישו
(כלומר פירושם השיטתי של פסוקים במקרא כמכוונים לישו ,למאורעות חייו ולגאולתו) נו ֵכ ַח
מאוד בברית החדשה ,גם באוונגליונים (הוא בולט במיוחד באוונגליון לפי מתי ,החל ממתי א,
כב–כג) וגם בחיבורים אחרים 46,ולמעשה המשיך והתפתח עוד מאות רבות של שנים בכנסייה
הנוצרית 47.לפשר הפושר פסוקי מקרא על חייו של מורה הצדק ועל תולדותיה של עדת היחד
בתקופת 'אחרית הימים' 48יש אמנם פן אסכטולוגי בולט; ייתכן שכך היה בראשית ימי הנצרות
גם הפשר על חייו ומותו של ישו ועל תולדות עדתו ,אולם עם חלוף השנים איבד הפשר הנוצרי
את הממד האסכטולוגי ,ונקודת הכובד שלו ,ישו הנוצרי ,הלכה והתרחקה בעבר.
ה
שאלת היחס בין פאולוס ובין רעיונות העולים במגילות היא מורכבת במיוחד .לכאורה אלו
עולמות שונים מאוד זה מזה :פאולוס כתב ביוונית והשתמש במושגים הלניסטיים ,ואילו כתבי
קומראן כתובים עברית וארמית ומשקפים עולם תרבותי אחר ,ארץ־ישראלי .עולמם של בני
קומראן הוא עולם כתתי פרטיקולריסטי וסובב סביב שמירת התורה ,ואילו עולמו של פאולוס
הוא אוניוורסלי ומנותק מציות לתורה (אם כי ,לפי דעתי ,באופן פרדוקסלי היחס הדיאלקטי אל
התורה – יראת החטא שהיא מטילה וההיחלצות ממנה – הוא חלק מרכזי בהגותו של פאולוס).
מנהיג בכת מסכם את עמדתו במשפט 'כתבנו אליך מקצת מעשי התורה שחשבנו לטוב לך ולעמך
[ ]...ונחשבה לך לצדקה בעשותך הישר והטוב לפָנו' (מקצת מעשי התורה ,חלק ג ,שורות –26
45ראו גם האיגרת אל האפסים ב ,כ–כב. 642
4 6פלוסר ,מחקרים (לעיל ,הערה ,)1עמ' .308–306
4 7לדוגמה מן המאה השנייה לסה"נ ראו דברי יוסטינוס' :אף שהוכרז על ידי הנביאים בלשון סוד שכריסטוס
עתיד להיות בר ייסורים ואחרי הדברים האלה יהיה אדון על כול – מכל מקום איש לא היה מסוגל להבין
[זאת] עד אשר הוא עצמו שכנע את האפוסטולים [השליחים] שהדברים הללו הוכרזו במפורש בכתובים'
(יוסטינוס מרטיר ,דיאלוג עם טריפון היהודי ,פרק עו [תרגום ד' רוקח ,ירושלים תשס"ה ,עמ' .)]204גישה
זו דומה לגישת הפשר אל דברי הנביאים (פשר חבקוק ,1QpH ,טור ז ,שורות ;5–1ב' ניצן ,מגילת פשר
חבקוק ,ירושלים תשמ"ו ,עמ' .)171
48במובנו הכולל של מונח זה בקומראן ,שבו כלולה גם התקופה ההיסטורית שלפני האסכטון.
