Page 266 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 266

‫מנחם קיסטר‬

‫ובפסקה באיגרת הנוצרית דומה ביותר‪ ,‬ואף אפשר לראות איך יכול היה מחבר האיגרת להשתמש‬
‫לצרכיו בניסוחים וברעיונות שבסרך ולפרש אותם‪ ,‬אבל יש להדגיש כי תהום פעורה בין הרעיון‬

                ‫שבכתובים בקומראן ובין הרעיון הנוצרי המובע באיגרת הראשונה של פטרוס‪.‬‬
‫הכתוב בישעיה כח‪ ,‬טז הוא יסודה של תמונה זו בסרך היחד (וגם בקטע ההודיות שנדון‬
‫בסעיף הקודם)‪ ,‬והוא בא גם באיגרת פטרוס‪ .‬אלא שבאיגרת זו נכרכה מטפורת הבניין של העדה‬
‫בדימוי ישו לאבן‪ .‬פתרון המילים 'אבן בחן מוסד מוסד' שבפסוק על מלך (אולי מלך המשיח)‬
‫מצוי בתרגום הארמי לישעיה כח‪ ,‬טז‪ ,‬הוא הפסוק העומד ביסודו של הקטע‪ .‬בברית החדשה‬
‫מצוי פתרון המילה 'אבן' בפסוק מקראי על ישו המשיח גם בהקשרים אחרים‪ 45:‬הפסוק 'אבן‬
‫מאסו הבונים היתה לראש ִּפנה' (תהלים קיח‪ ,‬כב)‪ ,‬הנרמז כאן‪ ,‬נדרש על ישו במדרש כריסטולוגי‬
‫מובהק במקומות אחרים בברית החדשה (לוקס כ‪ ,‬יז; מעשי השליחים ד‪ ,‬יא)‪ .‬מדרש זה של‬
‫הפסוק מתהלים ראוי להיקרא 'פשר'‪ .‬גיבורו של ה'פשר' הנוצרי הוא ישו‪ .‬ה'פשר' על ישו‬
‫(כלומר פירושם השיטתי של פסוקים במקרא כמכוונים לישו‪ ,‬למאורעות חייו ולגאולתו) נו ֵכ ַח‬
‫מאוד בברית החדשה‪ ,‬גם באוונגליונים (הוא בולט במיוחד באוונגליון לפי מתי‪ ,‬החל ממתי א‪,‬‬
‫כב–כג) וגם בחיבורים אחרים‪ 46,‬ולמעשה המשיך והתפתח עוד מאות רבות של שנים בכנסייה‬
‫הנוצרית‪ 47.‬לפשר הפושר פסוקי מקרא על חייו של מורה הצדק ועל תולדותיה של עדת היחד‬
‫בתקופת 'אחרית הימים'‪ 48‬יש אמנם פן אסכטולוגי בולט; ייתכן שכך היה בראשית ימי הנצרות‬
‫גם הפשר על חייו ומותו של ישו ועל תולדות עדתו‪ ,‬אולם עם חלוף השנים איבד הפשר הנוצרי‬

              ‫את הממד האסכטולוגי‪ ,‬ונקודת הכובד שלו‪ ,‬ישו הנוצרי‪ ,‬הלכה והתרחקה בעבר‪.‬‬

                                        ‫ה‬

‫שאלת היחס בין פאולוס ובין רעיונות העולים במגילות היא מורכבת במיוחד‪ .‬לכאורה אלו‬
‫עולמות שונים מאוד זה מזה‪ :‬פאולוס כתב ביוונית והשתמש במושגים הלניסטיים‪ ,‬ואילו כתבי‬
‫קומראן כתובים עברית וארמית ומשקפים עולם תרבותי אחר‪ ,‬ארץ־ישראלי‪ .‬עולמם של בני‬
‫קומראן הוא עולם כתתי פרטיקולריסטי וסובב סביב שמירת התורה‪ ,‬ואילו עולמו של פאולוס‬
‫הוא אוניוורסלי ומנותק מציות לתורה (אם כי‪ ,‬לפי דעתי‪ ,‬באופן פרדוקסלי היחס הדיאלקטי אל‬
‫התורה – יראת החטא שהיא מטילה וההיחלצות ממנה – הוא חלק מרכזי בהגותו של פאולוס)‪.‬‬
‫מנהיג בכת מסכם את עמדתו במשפט 'כתבנו אליך מקצת מעשי התורה שחשבנו לטוב לך ולעמך‬
‫[‪ ]...‬ונחשבה לך לצדקה בעשותך הישר והטוב לפָנו' (מקצת מעשי התורה‪ ,‬חלק ג‪ ,‬שורות ‪–26‬‬

                                                              ‫‪ 	45‬ראו גם האיגרת אל האפסים ב‪ ,‬כ–כב‪.‬‬   ‫‪642‬‬
                                                    ‫‪ 4	 6‬פלוסר‪ ,‬מחקרים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.308–306‬‬
‫‪ 4	 7‬לדוגמה מן המאה השנייה לסה"נ ראו דברי יוסטינוס‪' :‬אף שהוכרז על ידי הנביאים בלשון סוד שכריסטוס‬

‫עתיד להיות בר ייסורים ואחרי הדברים האלה יהיה אדון על כול – מכל מקום איש לא היה מסוגל להבין‬

‫[זאת] עד אשר הוא עצמו שכנע את האפוסטולים [השליחים] שהדברים הללו הוכרזו במפורש בכתובים'‬

‫(יוסטינוס מרטיר‪ ,‬דיאלוג עם טריפון היהודי‪ ,‬פרק עו [תרגום ד' רוקח‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪ .)]204‬גישה‬

‫זו דומה לגישת הפשר אל דברי הנביאים (פשר חבקוק‪ ,1QpH ,‬טור ז‪ ,‬שורות ‪ ;5–1‬ב' ניצן‪ ,‬מגילת פשר‬

                                                                ‫חבקוק‪ ,‬ירושלים תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.)171‬‬
            ‫‪ 	48‬במובנו הכולל של מונח זה בקומראן‪ ,‬שבו כלולה גם התקופה ההיסטורית שלפני האסכטון‪.‬‬
   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271