Page 265 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫בין טקסטים מקומראן לטקסטים נוצריים קדומים‬

‫המתייחסת למנהיג מצויה גם בספרות קומראן‪ :‬בהודיה שציטטתי הלשון 'ונעוז בחומה נשגבה'‬
‫מכוונת לכת (על פי משלי יח‪ ,‬י–יא)‪ ,‬אבל במקום אחר לשון דומה (הנסמכת על אותו פסוק‬
‫מקראי) מכוונת ל'נשיא העדה'‪' :‬וכמ[ג]דל ע[וז ב]חומה נשגבה' (סרך הברכות‪ ,1QSb ,‬טור ה‪,‬‬
‫שורות ‪ .)24–23‬כאמור המונח 'סוד' לציון עדה מצוי במקומות אחרים בכתבי קומראן‪ ,‬וגם‬
‫מטפורה מעין זו שבמימרה המיוחסת לישו מצויה במגילות‪ :‬על מורה הצדק נאמר שהאל 'הכינו‬
‫לבנות לו עדת [' (פשר תהלים לז‪ ,4Q171 ,‬קטעים ‪ ,4–3‬טור ג‪ ,‬שורה ‪ .)16‬לכל הפרטים שבהם‬
‫נבדל הפסוק שבאוונגליון מן האמור במגילת ההודיות יש אפוא מקבילות בטוחות בתוך כתבי‬

‫הכת‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח מרשים של רעיון העדה כמקדש בצורה דומה מאוד לזו שבסרך היחד מופיע‬
‫באיגרת הראשונה של פטרוס‪ 42.‬מקובל במחקר שאיגרת זו לא נכתבה בידי פטרוס‪ ,‬אלא בידי‬

‫אחד מממשיכיו של פאולוס‪ .‬וכך נאמר שם (ב‪ ,‬ד–ז)‪:‬‬

‫בקרבכם אליו‪ ,‬אל אבן חיה אשר מאסו בה בני האדם והיא נבחרת ויקרה לאלוהים‪ ,‬גם‬
‫אתם כאבנים חיות נבניתם בית רוחני לכהונת קודש להעלות זבחי רוח ְל ָרצון לאלוהים בישו‬
‫המשיח‪ ,‬וזה הוא שאמר הכתוב‪' :‬הנני יוסד בציון אבן נבחרת פינתית ויקרה והמאמין בה לא‬

‫יבוש' [תרגום השבעים לישעיה כח‪ ,‬טז; נוסח המסורה‪' :‬הנני ִיסד בציון ָאבן ֶאבן ּבֹ ַחן‬
‫ִּפנת יקרת מּו ָסד מּוָּסד המאמין לא יחיש']‪.‬‬

‫משפטים אלו הם עיבוד של האמור בסרך היחד על הכת בשלוש פסקאות מקבילות‪:‬‬
‫(‪ְ ' )1‬מעֹון קודש קודשים לאהרון בדעת כולם [‪ ]...‬ו ַל ְקִריב ריח ניחוח [‪ ]...‬והיו לרצון‬

‫לכפר בעד הארץ' (‪ ,1QS‬טור ח‪ ,‬שורות ‪.)10–8‬‬
‫(‪' )2‬היאה חומת הּבֹ ַחן פנת יקר בל יזדעזעו יסודותיהו ובל יחישו ממקומם' (שם‪ ,‬שורות‬

‫‪.)8–7‬‬
‫(‪' )3‬ליסוד <<בית?>> רוח‪ 43‬קודש לאמת עולם לכפר על אשמת פשע ומעל חטאת‬

‫ולרצון לארץ מבשר עולות ומחלבי זבח [‪( ']...‬שם‪ ,‬טור ט‪ ,‬שורות ‪.)4–3‬‬

‫הכת מוצגת בפסקאות אלו כמקדש רוחני הגדול יותר ממקדש גשמי‪ ,‬וה ְמַרצה את האל יותר‬
‫מן הקרבנות; כך מוטעם בפירוש בטור ט‪ ,‬שורה ‪ ,4‬ועל פי זה יש לפרש שהביטוי 'ולקריב ריח‬
‫ניחוח' (טור ח‪ ,‬שורה ‪ )9‬מדבר בקרבן רוחני‪ .‬לאחר הזכרת הכהונה נוספו בטור ח (שורה ‪)9‬‬
‫המילים 'בדעת כולם'‪ ,‬היכולות להתפרש שגם בית קודש הקודשים של אהרון כרוך בדעתם של‬
‫הכוהנים (מלאכי ב‪ ,‬ז); התניה זו של קדושת הכהונה בדעת יכולה להפוך בידיו של מחבר נוצרי‬
‫לכהונה בזכות הדעת‪ :‬הדעת – דעת הישועה בישו – של כהונה רוחנית של הגויים המצטרפים‬
‫לאמונה בישו‪ .‬הכהונה רוחנית כשם שהמקדש רוחני‪ 44.‬דרך ההתבטאות בפסקאות מקומראן‬

‫‪ 4 2‬לניתוח של מקבילה זו ראו‪ :‬פלוסר‪ ,‬מחקרים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ .329‬לניתוח מדוקדק יותר ראו‪ :‬הנ"ל‪,‬‬
‫מקורות (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪.87–75‬‬

‫‪ 4 3‬את המילה 'בית' הוספתי לפי המקבילות וההקשר‪ .‬אפשר לבאר את השמטתה בשל הדמיון הגרפי בין‬
‫המילה 'בית' לבין המילה 'רוח' הבאה אחריה‪ .‬עם זאת אין ודאות בהצעה זו‪ ,‬ואפשר לפרש שהמטפורה‬
‫התכווצה כאן‪ ,‬ושמרכזה – המילה 'בית' – נשמט; תופעות דומות מצויות בכתבי קומראן כמה וכמה‬

‫פעמים‪.‬‬
‫‪ 44‬על הקשר בין תפיסת ירושלים והמקדש במגילות ובין תפיסות פאוליניות ראו במאמרי‪' ,‬ירושלים והמקדש‬

‫בקומראן'‪ ,‬בקובץ זה‪641 .‬‬