Page 260 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 260

‫מנחם קיסטר‬

‫נאמר או נרמז בקטע מקומראן‪ ,‬ואפשר להסיק זאת רק מכוחו של הפסוק המרומז‪ 27.‬מכל מקום‬
‫ודאי כך נתפרשו הדברים במסורות על דברי ישו‪ ,‬שכן מסורות אחרות על ישו ייחסו משמעות‬

                     ‫רבה לישעיה סא‪ ,‬א‪ ,‬ופסוק זה נתפרש על ישו (מתי יא‪ ,‬ה = לוקס ז‪ ,‬כב)‪.‬‬
‫‪ .2‬אפשר להניח שנפלאות הזמן האסכטולוגי תוארו בכתבים רבים אחרים מימי בית שני‪,‬‬
‫שלא נשתמרו בידינו‪ ,‬בניסוח דומה לזה שבו הן מתוארות בקטע מקומראן‪ .‬הוכחה לכך אפשר‬
‫למצוא במקבילה שנשתמרה בספר צוואות שנים־עשר השבטים‪ ,‬שהגיע לידינו ביוונית‪ ,‬ושבו בני‬
‫יעקב מ ַצווים לבניהם‪ ,‬מספרים על תולדותיהם‪ ,‬מלמדים לקח ומנבאים על אחרית הימים‪ .‬וכך‬

              ‫נכתב בצוואת יהודה ְּבקטע המתאר את זמן הקץ‪ ,‬לאחר שבליעל יושלך אל האש‪:‬‬
                                                   ‫והמתים־בעצב יקומו (לתחייה) בשמחה‪,‬‬

                                      ‫והעניים בשל [‪ ]διά‬האל – ייעשרו‪,‬‬
                                                             ‫והרעבים ישבעו‪,‬‬
                                                             ‫והחולים יתחזקו‪,‬‬

                                 ‫והמתים בשל [‪ ]διά‬האל – יקיצו לחיים‪.‬‬

‫(צוואת יהודה כה‪ ,‬ד; התרגום שלי)‬

‫משפט זה מקביל הקבלה מדויקת לניסוח בקטע מקומראן‪' :‬ירפא חללים ומתים יחיה [‪ ]...‬ודלים‬
‫יש[ביע] [‪ ]...‬ורעבים יעשר'‪ 28.‬מהקבלת הקטעים אנו למדים שהגרסה המקורית בחיבור שממנו‬

‫שרד הקטע הקטן מקומראן הייתה 'ירפא חולים' (ולא 'ירפא חללים')‪ .‬קטע זה גם מאשר את‬

‫קיומה של רשימה קצרה יותר של מעשי האל בעידן האסכטולוגי – היא הרשימה שניסיתי לשחזר‬

‫לעיל משיקולים טקסטואליים פנימיים – שהורחבה בטקסט מקומראן וגם באוונגליונים‪ .‬הִּפסקה‬
‫בצוואת יהודה מבליטה שרשימה זו אינה בעיקרו של דבר רשימת נפלאותיו של המשיח – או של‬

                                                              ‫דמות אחרת – אלא של האל‪.‬‬

‫כדי לעמוד על מלוא משמעותה של הקבלה זו לפסקה בצוואת יהודה יש לומר משהו על‬

‫החיבור המכונה צוואות שנים־עשר השבטים‪ .‬חיבור זה נשמר כחיבור נוצרי‪ ,‬ויש בו פסוקים‬
‫שיצאו מעטו של נוצרי‪ 29.‬החוקרים חלוקים בשאלה העדינה אך הנכבדה אם זהו חיבור נוצרי‬

‫‪ 	27‬על שיטות אסכטולוגיה שונות‪ ,‬כאלו המבליטות את תפקידו של המשיח וכאלו הממעטות לדבר על‬                 ‫‪636‬‬
‫תפקיד זה‪ ,‬ראו מאמרה של ורמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)23‬עמ' ‪ .542‬לשונות יכולות לעבור משיטה לשיטה; ראו‪:‬‬

                     ‫‪M. Kister, ‘Notes on Some New Texts from Qumran’, JJS, 44 (1993), p. 290, n. 48‬‬

‫‪ 2	 8‬על ההקבלה העיר פואש (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)17‬עמ' ‪ ,17–16‬אבל לא הסיק ממנה את המסקנות המוסקות‬
                                                                                       ‫במאמר זה‪.‬‬

‫‪ 2	 9‬קשרים בין טקסטים הידועים לנו מקומראן לטקסטים נוצריים מצויים גם בחיבורים אחרים מן המאה‬
‫הראשונה והשנייה לסה"נ‪ .‬בחינת ההקבלה בין הטקסטים חשובה לחקר הכתבים הנוצריים‪ ,‬אבל לעתים‬
‫גם לחקר כתבי קומראן‪( :‬א) על הקשר בין 'תורת שתי הרוחות' בסרך היחד לבין המבוא ל ִדי ָד ֵכה‪ ,‬חיבור‬
‫נוצרי מסוף המאה הראשונה או מראשית המאה השנייה לסה"נ‪ ,‬ועל תרומת ההשוואה בין הטקסטים‬
‫לפירושו של סרך היחד ראו‪ :‬ד' פלוסר‪' ,‬איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם?'‪ ,‬הנ"ל‪ ,‬חכמיה וספרותה‬
‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)1‬עמ' ‪ ,237–222‬בעיקר עמ' ‪( ;227–222‬ב) על כתובים יהודיים שעברו פירוש נוצרי‬
‫או שכתוב נוצרי באיגרת ברנבס‪ ,‬חיבור נוצרי מן המאה השנייה לסה"נ‪ ,‬כתובים המצויים בידינו עתה‬
‫בצורתם המקורית בקומראן‪ ,‬ועל תרומת הציטוט הנוצרי לפענוח הקשרם של הכתובים הקומראניים ראו‪:‬‬
‫‪( ;M. Kister, ‘Barnabas 12:1; 14:3 and 4QSecond Ezekiel’, RB, 77 (1990), pp. 63–67‬ג) על ההקבלה‬
‫בין טקס הברית של הכת לטקס הטבילה הנוצרי שבו נכללו טקסי גירוש רוחות רעות השולטות באדם‪,‬‬
   255   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265