Page 260 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 260
מנחם קיסטר
נאמר או נרמז בקטע מקומראן ,ואפשר להסיק זאת רק מכוחו של הפסוק המרומז 27.מכל מקום
ודאי כך נתפרשו הדברים במסורות על דברי ישו ,שכן מסורות אחרות על ישו ייחסו משמעות
רבה לישעיה סא ,א ,ופסוק זה נתפרש על ישו (מתי יא ,ה = לוקס ז ,כב).
.2אפשר להניח שנפלאות הזמן האסכטולוגי תוארו בכתבים רבים אחרים מימי בית שני,
שלא נשתמרו בידינו ,בניסוח דומה לזה שבו הן מתוארות בקטע מקומראן .הוכחה לכך אפשר
למצוא במקבילה שנשתמרה בספר צוואות שנים־עשר השבטים ,שהגיע לידינו ביוונית ,ושבו בני
יעקב מ ַצווים לבניהם ,מספרים על תולדותיהם ,מלמדים לקח ומנבאים על אחרית הימים .וכך
נכתב בצוואת יהודה ְּבקטע המתאר את זמן הקץ ,לאחר שבליעל יושלך אל האש:
והמתים־בעצב יקומו (לתחייה) בשמחה,
והעניים בשל [ ]διάהאל – ייעשרו,
והרעבים ישבעו,
והחולים יתחזקו,
והמתים בשל [ ]διάהאל – יקיצו לחיים.
(צוואת יהודה כה ,ד; התרגום שלי)
משפט זה מקביל הקבלה מדויקת לניסוח בקטע מקומראן' :ירפא חללים ומתים יחיה [ ]...ודלים
יש[ביע] [ ]...ורעבים יעשר' 28.מהקבלת הקטעים אנו למדים שהגרסה המקורית בחיבור שממנו
שרד הקטע הקטן מקומראן הייתה 'ירפא חולים' (ולא 'ירפא חללים') .קטע זה גם מאשר את
קיומה של רשימה קצרה יותר של מעשי האל בעידן האסכטולוגי – היא הרשימה שניסיתי לשחזר
לעיל משיקולים טקסטואליים פנימיים – שהורחבה בטקסט מקומראן וגם באוונגליונים .הִּפסקה
בצוואת יהודה מבליטה שרשימה זו אינה בעיקרו של דבר רשימת נפלאותיו של המשיח – או של
דמות אחרת – אלא של האל.
כדי לעמוד על מלוא משמעותה של הקבלה זו לפסקה בצוואת יהודה יש לומר משהו על
החיבור המכונה צוואות שנים־עשר השבטים .חיבור זה נשמר כחיבור נוצרי ,ויש בו פסוקים
שיצאו מעטו של נוצרי 29.החוקרים חלוקים בשאלה העדינה אך הנכבדה אם זהו חיבור נוצרי
27על שיטות אסכטולוגיה שונות ,כאלו המבליטות את תפקידו של המשיח וכאלו הממעטות לדבר על 636
תפקיד זה ,ראו מאמרה של ורמן (לעיל ,הערה ,)23עמ' .542לשונות יכולות לעבור משיטה לשיטה; ראו:
M. Kister, ‘Notes on Some New Texts from Qumran’, JJS, 44 (1993), p. 290, n. 48
2 8על ההקבלה העיר פואש (לעיל ,הערה ,)17עמ' ,17–16אבל לא הסיק ממנה את המסקנות המוסקות
במאמר זה.
2 9קשרים בין טקסטים הידועים לנו מקומראן לטקסטים נוצריים מצויים גם בחיבורים אחרים מן המאה
הראשונה והשנייה לסה"נ .בחינת ההקבלה בין הטקסטים חשובה לחקר הכתבים הנוצריים ,אבל לעתים
גם לחקר כתבי קומראן( :א) על הקשר בין 'תורת שתי הרוחות' בסרך היחד לבין המבוא ל ִדי ָד ֵכה ,חיבור
נוצרי מסוף המאה הראשונה או מראשית המאה השנייה לסה"נ ,ועל תרומת ההשוואה בין הטקסטים
לפירושו של סרך היחד ראו :ד' פלוסר' ,איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם?' ,הנ"ל ,חכמיה וספרותה
(לעיל ,הערה ,)1עמ' ,237–222בעיקר עמ' ( ;227–222ב) על כתובים יהודיים שעברו פירוש נוצרי
או שכתוב נוצרי באיגרת ברנבס ,חיבור נוצרי מן המאה השנייה לסה"נ ,כתובים המצויים בידינו עתה
בצורתם המקורית בקומראן ,ועל תרומת הציטוט הנוצרי לפענוח הקשרם של הכתובים הקומראניים ראו:
( ;M. Kister, ‘Barnabas 12:1; 14:3 and 4QSecond Ezekiel’, RB, 77 (1990), pp. 63–67ג) על ההקבלה
בין טקס הברית של הכת לטקס הטבילה הנוצרי שבו נכללו טקסי גירוש רוחות רעות השולטות באדם,
