Page 255 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 255
בין טקסטים מקומראן לטקסטים נוצריים קדומים
המימרות המיוחסות לישו לעתים תכופות מאוד .הכרה זו חשובה מאוד ,כי היא מלמדת שמקומו
של ישו ביהדות זמנו היה בקרבתם של הפרושים6.
לעומת זאת תורתו של פאולוס מושתתת על יסודות שכמה מהם מוכרים לנו מכתבי קומראן.
מכאן יש להסיק שתורה זו אינה הלניסטית בלבד ,ושרכיביה מקורם כבר בתקופה שלפני ישו
– אם כי בשיטתו של פאולוס לבשו צורה אחרת וקיבלו משמעות חדשה .ואולם אין בכך כל
הוכחה או ראיה לקרבה מהותית בין ישו לפאולוס :יהיו עמדותיו של ישו בנושאים שונים אשר
יהיו ,למסורות שבשמו אין כל זיקה לחוג ההגות של קומראן לא במבנה התאולוגי שלהן ,לא
בהנחות היסוד שלהן ולא במטבעות הלשון העולות מהן; לא כן פאולוס ,שכמה וכמה מהנחותיו
ומביטוייו קרובים לאלו של המגילות .קביעה בדבר ריחוק זה בין שני האישים אינה אפוא קביעה
יהודית־אפולוגטית אלא טקסטואלית .דווקא קרבתן של המסורות על יוחנן המטביל לכתבי
קומראן מחד גיסא 7והמקבילות הקרובות בין פאולוס לקומראן מאידך גיסא מחדדות את היעדרה
של קרבה כזו אצל ישו – בתורה התאולוגית הכוללת ,במינוח הדתי ובצורות ההתבטאות ברובן
המכריע של המימרות המיוחסות לו באוונגליונים הסינופטיים.
כאמור המימרות המיוחסות לישו באוונגליונים הסינופטיים קרובות לספרות חז"ל .לכאורה
יכול המקשה להקשות :הרי ספרות חז"ל מאוחרת לישו – חכמי התלמוד נחשפים לעינינו באור
מלא לראשונה רק בדור החורבן (רבן יוחנן בן זכאי ,ובעיקר דור תלמידיו :ר' אליעזר ור' יהושע).
הדורות הקודמים – הלל ,שמאי וקודמיהם – הם האבות המייסדים בתודעתם של חז"ל ,אבל
הדברים המובאים בשמם מצומצמים בהיקפם .התשובה הפשוטה היא שספרות חז"ל – שהגיעה
לידינו בפי חכמים בני התקופה שלאחר החורבן ובתוך קבצים מאוחרים ביחס ,שנערכו במאה
השלישית לסה"נ ואילך – כוללת מסורות קדומות ,בהן מסורות מימי בית שני .הממצא במגילות
מאשש את ההכרה שהיהדות התלמודית־הרבנית מקורה בימי בית שני 8,ושחכמי המשנה
והתלמוד הם אכן יורשיהם של הפרושים ,אם כי לא הגיע לידינו חומר פרושי (וָד ִאי) מימי בית
שני .בדרך עקיפין יש אפוא לכתבי קומראן חשיבות להערכת הדמיון שבין החומר שבאוונגליונים
לדברי חז"ל ,שכן הם מספקים בסיס איתן להנחה שרבים מדברי חז"ל בהלכה ובאגדה אינם אלא
מסירה של מסורות קדומות בהרבה ,שנתגבשו בימי בית שני ,ולכן לגיטימי וסביר לבאר בעזרתם
את המסורות המיוחסות לישו באוונגליונים.
לשם תיאור הרקע היהודי למימרותיו של ישו ולראשית הנצרות ,מן הראוי אפוא לסקור מגוון
6העובדה שתמונה זו משתקפת ממכלול המסורות על ישו מלמדת שקרבתן של מימרות ישו לספרות חז"ל
אינה פרי רוחן של קהילות נוצריות בתקופה שלאחר חורבן הבית ,אלא יש במסורות ללמד על דמותו של
ישו (כאמור אני מסתפק בהגעה אל שכבת המסורת הקדומה ביותר).
7ראו בפירוט :ד' פלוסר 'טבילת יוחנן וכת מדבר יהודה' ,הנ"ל ,מחקרים (לעיל ,הערה ,)1עמ' .112–81
8ראו במאמרו של י"א באומגרטן' ,מסורות "הלכתיות" קדומות במגילות ים המלח' ,ובמאמרם של
כ' ורמן וא' שמש' ,ההלכה במגילות מדבר יהודה' ,בקובץ זה .וראו :י' זוסמן' ,חקר תולדות ההלכה ומגילות
מדבר יהודה :הרהורים תלמודיים ראשוניים לאור מגילת "מקצת מעשי התורה"' ,תרביץ ,נט (תש"ן) ,עמ'
;76–11מ' קיסטר' ,עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה :הלכה ,תאולוגיה לשון ולוח' ,תרביץ ,סח
(תשנ"ט) ,עמ' ,371–317בעיקר עמ' ;343–330הנ"ל' ,אחור וקדם :אגדות ודרכי מדרש בספרות החיצונית
ובספרות חז"ל' ,י' לוינסון ואחרים (עורכים) ,היגיון ליונה :היבטים חדשים בחקר ספרות המדרש ,האגדה
והפיוט – קובץ מחקרים לכבודו של פרופ' יונה פרנקל במלאות לו שבעים וחמש שנים ,ירושלים תשס"ז,
עמ' .231–259על גישות דתיות חדשות ביהדות בית שני בכלל ראו :פלוסר ,מקורות (לעיל ,הערה ,)1עמ'
631 .489–469
