Page 254 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫מנחם קיסטר‬

‫בשאלה זו‪ .‬בחלקים אחדים ממאמר זה (בדברים הכלליים הבאים ובסימנים א‪ ,‬ד‪ ,2‬ה) אנסה‬
‫להציג בצמצום‪ ,‬על ידי דוגמאות טקסטואליות‪ ,‬את עיקרי הישגי מחקריו של פלוסר כפי שהם‬
‫נראים לי‪ ,‬בתקווה שהקורא המתעניין ירחיב את עיונו במחקרים אלו‪ .‬בחלקים אחרים של מאמר‬
‫זה אביא השוואות אחרות (חלקן חדשות) למגילות ידועות ולקטעים שפורסמו בשנים האחרונות‬

‫בשיטת העבודה הפילולוגית שאפיינה את מחקריו‪.‬‬
‫כצפוי התשובה על השאלה בדבר הקשר בין הנצרות הקדומה ובין יהדות בית שני מורכבת‪,‬‬
‫אולם את מהותה של מורכבות זו קשה היה לצפות מראש‪ :‬בין כתבי קומראן ובין המימרות‬
‫המיוחסות לישו והסיפורים עליו ניכרים קווי דמיון מעטים בלבד‪ ,‬ולעומת זאת יש קווי דמיון‬

‫מאלפים בין כתבי קומראן ובין איגרותיו של פאולוס‪.‬‬
‫באוונגליונים הסינופטיים (כלומר שלושת האוונגליונים הראשונים בסדר הקנון הנוצרי‪ ,‬הם‬
‫האוונגליונים לפי מתי‪ ,‬מרקוס ולוקס) נשמרו לנו מסורות רבות על ישו‪ ,‬לעתים חופפות ולעתים‬
‫שונות בצורתן‪ .‬האוונגליונים כתובים ביוונית‪ ,‬אבל הם מתבססים על מסורות ומימרות המיוחסות‬
‫לישו‪ ,‬ושהיו במקורן בעברית ובארמית‪ .‬מה ששרד מן המסורות על ישו הוא החומר המעובד‬
‫שבאוונגליונים הסינופטיים‪ .‬חלק מן המסורות נצבעו ואף נוצרו בידי המוסרים הקדומים‪,‬‬
‫שהיו בני חוגים שונים‪ .‬בתוך הקהילות הנוצריות היו פרושים‪ 2,‬וכן תלמידים לשעבר של יוחנן‬
‫המטביל‪ 3,‬וכנראה גם בני חוגים אחרים‪ .‬חוקרים רבים מנסים לפלס את דרכם קרוב ככל האפשר‬
‫אל דמותו ומימרותיו של 'ישו ההיסטורי'‪ .‬אולם משימה זו אינה קלה‪ .‬ספק גדול אם יש בידינו‬
‫לשחזר יותר מאשר את הצורה הקדומה ביותר של מסורת (להבדיל מן השאלה מה באמת אמר‬
‫ישו‪ ,‬מה היו מילותיו המדויקות – בלשון המחקר משמש הביטוי הלטיני ‪ – ipsissima verba‬ומה‬
‫היו נסיבות האמירה)‪ ,‬וגם זה לא בכל מקרה‪ ,‬ורק בעמל רב‪ .‬התשובה על השאלות מה מידת‬
‫הדמיון בין המימרות המסורות בשם ישו באוונגליונים ובין הכתבים מקומראן‪ ,‬ובאיזו תדירות‬
‫שופכים כתבים אלו אור על מימרותיו‪ ,‬מאכזבת יחסית‪ :‬תרומתן של מגילות קומראן להבנת‬
‫דברי ישו אינה מכרעת‪ .‬קביעתו של פלוסר בראשית ימי מחקר המגילות‪ 4‬עומדת בעינה גם עתה‪,‬‬
‫לאחר פרסומן של מגילות רבות‪ִּ ,‬כתתיות ולאו דווקא כתתיות‪ :‬מימרותיו של ישו קרובות בניסוחן‬
‫ובצורתן‪ 5‬לספרות חז"ל הרבה יותר משהן קרובות לספרות קומראן‪ .‬ספרות חז"ל מאירה את‬

‫ ‪ 2‬מעשי השליחים טו‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫‪630‬‬
‫‪ 3‬שם יח‪ ,‬כה; יט‪ ,‬ג‪ .‬לחוג תלמידיו של יוחנן המטביל יש לייחס את סיפור לידתו של יוחנן שהיה באחד‬
‫ממקורותיו של האוונגליון לפי לוקס (לוקס א‪ ,‬ה–כה‪ ,‬מו–פ [בפסוק מו יש לגרוס 'אלישבע' ולא 'מרים'!])‪.‬‬
‫במקור זה לא נזכרה דמותו של ישו‪ .‬לוקס שילב בסיפור זה את סיפור הולדתו של ישו‪ ,‬אולם לא הוסיף‬
‫למקור שבו השתמש לשם סיפור הולדתו של יוחנן המטביל שום יסוד נוצרי מובהק‪ ,‬והסימן המובהק‬
‫ביותר הוא שבתיאור שליחותו של יוחנן (שם א‪ ,‬יד–יז) אין כל זכר לדמותו של ישו‪ .‬בכמה מקרים גם לשונו‬
‫של מקור זה קרובה ללשון המוכרת לנו ממגילות היחד; השווה 'הולכי תמים בכל מצוות ה' ובחוקיו'‬

‫(לוקס א‪ ,‬ו) לביטוי 'להלכת תמים בכול דרכי אל כאשר צוה' (סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור ג‪ ,‬שורות ‪.)10–9‬‬

‫‪D. Flusser, ‘The Dead Sea Sect and Pre-Pauline Christianity’, C. Rabin & Y. Yadin (eds.), Aspects of 4‬‬

‫‪ .the Dead Sea Scrolls (Scripta Hierosolymitana, 4), Jerusalem 1958, pp. 215–216‬פלוסר ניסה לסייג‬
‫קצת את ניסוחו בהדפסה המחודשת של מאמרו‪ :‬פלוסר‪ ,‬מקורות (לעיל‪ ,‬הערה ‪ )1‬עמ' ‪ ,24‬הערה ‪.3‬‬

‫ ‪ 5‬למשל לימוד דתי באמצעות משל נפוץ בדברי ישו ובספרות חז"ל‪ ,‬אך לא נמצא בצורה זו במגילות שנתגלו‬
‫עד כה ונדיר מאוד בספרים החיצוניים‪.‬‬