Page 257 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫בין טקסטים מקומראן לטקסטים נוצריים קדומים‬

‫ההיכרות עם מחשבת הכת לשם הבנת מימרה המיוחסת לישו‪ ,‬שכן רק הידיעה שקבוצה מסוימת‬
‫(שישו הסתייג ממנה) כינתה את עצמה 'בני אור' מבארת את השימוש האירוני של ישו בביטוי זה‪,‬‬
‫ורק הידיעה שקבוצה זו סברה שעל חבריה להימנע מ'הון החמס'‪ 15‬מבהירה את הקשר בין פסוק‬
‫ח לפסוק ט‪ 16.‬אם אכן מתייחסת המימרה לקבוצה מעין זו המוכרת לנו מן המגילות‪ ,‬שחבריה‬

‫כינו עצמם 'בני אור' – היחס העולה ממנה אינו יחס חיובי ביותר‪.‬‬

‫ב‬

‫קטעים מקומראן מסייעים בידינו להבין את הציפיות המשיחיות שסבבו את ישו‪ .‬לקטע הבא‪,‬‬
‫המתאר את נפלאות ימות המשיח‪ ,‬יש שלוש מקבילות מסוגים שונים בספרות הנוצרית הקדומה‪.‬‬

‫וכך נאמר בקטע זה‪:‬‬

‫[כי הש]מים והארץ ישמעו למשיחו [‪]...‬‬
‫[וכל א]שר בם לוא יסוג ממצות קדושים [‪]...‬‬

‫כי אדני חסידים יבקר‪ ,‬וצדיקים בשם יקרא‪,‬‬
‫ועל ענוים רוחו תרחף‪ ,‬ואמונים יחליף בכחו‪,‬‬

‫כי יכבד את חסידים על כסא מלכות עד‪,‬‬
‫מתיר אסורים‪ ,‬פוקח עורים‪ ,‬זוקף כפ[ופים] [‪]...‬‬

‫ופר[י מעש]ה טוב לאיש לוא יתאחר‬
‫ונכ<ב>דות שלוא היו יעשה אדני כאשר ד[בר]‪,‬‬

‫כי ירפא חללים ומתים יחיה‪ ,‬ענוים יבשר‬
‫ודלים ישב[יע]‪ ,‬נתושים ינהל ורעבים יעשר‬

‫(‪ ,4Q521‬קטע ‪ ,2‬טור ב ‪ +‬קטע ‪ ,4‬ראו תצלום בעמוד הבא)‪17‬‬

‫על רישכה' (‪ ,4Q416‬קטע ‪ ,2‬טור ג‪ ,‬שורות ‪J. Strugnell & D. J. Harrington, ‘4QInstructionb’, idem, ;6–5‬‬

‫‪Qumran Cave 4, XXIV: Sapiential Texts, Part 2: 4QInstruction [Mûsār lĕ Mēvîn]: 4Q415ff. [DJD,‬‬

‫‪. )34], Oxford 1999, p. 110‬‬
‫‪ 1 5‬הכת אסרה על חבריה לקיים מגע כספי עם כל מי שמחוץ לכת‪ ,‬כולל עם קרובי משפחתם שלא הצטרפו‬
‫לכת‪ ,‬מחשש שהון הכת יתערב עם 'הון החמס'‪ .‬הדגשה זו אפשר לצרף אל האמור לעיל בהערה ‪ ,14‬ולפרש‬
‫ש'הון החמס (או‪ :‬הרשעה)' הוא הון שנטמא במעשים שאין דעת הכת נוחה מהם‪ ,‬או שנטמא במגע עם הון‬

‫כזה‪ .‬ראו גם‪ :‬קיסטר‪ ,‬עיונים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)8‬עמ' ‪ ,347‬הערה ‪.139‬‬
‫‪ 16‬המעיין בפסקה זו בלוקס טז עשוי לתהות כיצד מתיישבים כמה מפרטיה עם האמור בגוף המאמר‪ .‬כדי‬
‫לקיים את האמור בגוף המאמר עליי לענות אפוא על תהיות אלו‪ :‬את פסוק ט אי אפשר להפריד מפסוק ד‪,‬‬
‫ואפשר בנקל להסבירו‪ .‬לעומת זאת פסוקים י–יב אינם נמשלים של המשל האמור‪ ,‬אלא הם כנראה נמשל‬
‫לאמור במשל אחר של ישו‪' :‬במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך' (מתי כה‪ ,‬כא–כג = לוקס יט‪ ,‬יז)‪ .‬מכל‬
‫מקום יש לראות בהם מימרה אחרת‪ ,‬העוסקת ב'ממון הרשעה' בהקשר אחר‪ ,‬ושנצטרפה כאן מחמת הדמיון‬
‫המילולי (כמו שנצטרפה המימרה בלוקס טו‪ ,‬יג מחמת דמיונה החיצוני)‪ .‬נראה שלמונח 'ממון העוולה'‬

‫תוכן שונה בפסוקים אלו‪ .‬הפרטים צריכים עיון ודיון‪.‬‬

‫‪E. Puech, ‘4QApocalypse messianique’, idem, Qumrân grotte 4, XVII: Textes hébreux (4Q521– 1 7‬‬

‫‪633 4Q528, 4Q576–4Q579) (DJD, 25), Oxford 1998, p. 10‬‬