Page 270 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 270

‫מנחם קיסטר‬

‫מקבילה מעניינת ביותר לפסקה שבסרך היחד יש בפרק ד באיגרת אל ה ֶא ֶפ ִסים (אנשי העיר‬               ‫‪646‬‬
‫ֶא ֶפסֹוס)‪ ,‬שיש בה גישות פאוליניות ופרזאולוגיה פאולינית‪ ,‬אבל לדעת רוב החוקרים לא נכתבה‬
‫בידי פאולוס עצמו‪ .‬מכל מקום איגרת זו מייצגת חוגים נוצריים שונים לגמרי מאלו של מחבר‬
‫האוונגליון לפי מתי‪ .‬הפרק באיגרת אל האפסים משלב‪ ,‬באופן דומה לטקסטים קומראניים‪,‬‬

                                                                ‫תאולוגיה ותקנון התנהגות‪.‬‬
‫פרק ד באיגרת אל האפסים עוסק בהייררכייה בתוך קהל המאמינים‪ ,‬ומתבטא באופן דומה‬

                                                                        ‫למדי לסרך היחד‪:‬‬

‫לכן אני מזהיר אתכם [‪ ]...‬להתהלך כיאה לקריאה אשר נקראתם לה בכל נמיכות רוח וענווה‬
‫ובאורך רוח לשאת איש את רעהו באהבה [‪ ]...‬לכל אחד ואחד ממנו ניתן החסד כמידת‬
‫מתנת המשיח [‪ ]...‬והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה מבשרים ואת אלה רועים ומלמדים‬

                         ‫[‪ ]...‬כפי מידת הפעולה הנתונה לכל איבר ואיבר‪( .‬פסוקים א–טז)‬

                                                                          ‫ובהמשך הפרק‪:‬‬

‫ואתם לא כך ְלמדתם את המשיח‪ ,‬שהרי אותו שמעתם ובו לומדתם‪ ,‬כפי שהאמת היא בישוע‪,‬‬
‫להסיר את האדם הישן לפי דרך חייכם הראשונה‪ ,‬הנשחת בתאוות ה ָּתע ּות‪ ,‬ולהתחדש ברוח‬
‫שכלכם וללבוש את האדם החדש הנברא לפי אלוהים בצדקה ובקדושה של אמת‪ .‬על כן‬
‫הסירו מכם את השקר ודברו אמת איש עם רעהו כי איברים כולנו יחד זה לזה‪ .‬רגזו ואל‬
‫תחטאו ואל תשקע החמה על רוגזכם‪ .‬גם לא תיתנו מקום לשטן [‪ ]...‬כל מרירות ו ֵחמה ורוגז‬
‫וצעקה וגידוף תסירו מכם עם כל הרשעה והיו טובים איש אל רעהו ורחמנים וסולחים איש‬

‫לאחיו [‪ ]χαριζόμενοι ἑαυτοις‬כאשר סלח לכם [‪ ]ἐχαρίσατο‬אלוהים במשיח‪( .‬פסוקים‬
                                                                                   ‫כ–לב)‬

‫כמו באיגרת אל האפסים‪ ,‬בפסקה הנדונה כאן מסרך היחד מדובר בראשונה על ההייררכייה ואחר‬
‫כך באה התוכחה‪' :‬וכתבם בסרך איש לפני רעהו לפי שכלו ומעשיו [‪ ]...‬להוכיח איש את רעהו‬
‫באמת וענוה ואהבת חסד לאיש [‪ ]...‬כיא ביומ(יו) יוכיחנו' (טור ה‪ ,‬שורות ‪ .)26–24‬ההייררכייה‬
‫וידיעת מקומו המדויק של כל איש בקהילה קשורות להתנהגות נאותה של החברים זה עם זה‪ .‬כך‬

                                                    ‫נאמר במפורש במקום אחר בסרך היחד‪:‬‬

‫לדעת כול איש ישראל איש בית מעמדו ביחד אל לעצת עולמים‪ ,‬ולוא ישפל איש מבית‬
‫מעמדו ולוא ירום ממקום גורלו‪ ,‬כיא הכול יהיו ביחד אמת וענות טוב ואהבת חסד ומחשבת‬

                                                      ‫צדק איש לרעהו בעצת קודש ובני סוד עולמים‪.‬‬

‫(‪ ,1QS‬טור ב‪ ,‬שורות ‪)25–22‬‬

‫לפי שני החיבורים‪ ,‬החסד האלוהי הניתן לאדם קובע את מעמדו בהייררכייה של העדה‪ .‬התביעה‬
‫הראשונה בשתי העדות היא ליחסי אמת בין החברים‪' :‬להוכיח איש את רעהו באמת' (קומראן);‬

‫לסה"נ)‪' :‬ההן דחטא על חבריה צריך מימר ליה‪ ,‬סרחית עלך‪ .‬ואין קבליה‪ ,‬הא טבאות; ואין לא‪ ,‬מייתי בני‬
‫נש ומפייס ליה קומיהון' (זה שחטא על חברו צריך לומר לו‪ :‬סרחתי עליך‪ .‬אם קיבל אותו‪ ,‬הרי טוב‪ ,‬ואם‬
‫לאו – מביא בני אדם ומפייס אותו לפניהם; ירושלמי‪ ,‬יומא ח‪ ,‬ט [מה ע"ג])‪ .‬בקשת הסליחה והתוכחה‬
‫כרוכות זו בזו בטקסטים של קומראן‪ .‬במאמרי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ )36‬ניסיתי להבהיר את היחס בין האוונגליון‪,‬‬

                                                         ‫התוכחה בקומראן והסליחה בספרות חז"ל‪.‬‬
   265   266   267   268   269   270   271   272   273   274   275