Page 59 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 59

‫יונתן בן־דב‬

                    ‫השנה בת ‪ 364‬יום בקומראן ובספרות החיצונית‬

               ‫הדיון בלוח השנה של עדת היחד מקומראן נושק לדיון רחב יותר בלוחות שנה שהיו מוכרים‬
               ‫בארץ־ישראל בימי הבית השני‪ ,‬בין שהיו אלה לוחות יהודיים‪ ,‬כגון מה שמכונה 'הלוח העברי'‬
               ‫(הירחי־השמשי) של מקורות חז"ל‪ ,‬ובין שהיו בשימושם של עמים מן הסביבה‪ :‬לוחות שונים‬
               ‫ממסופוטמיה‪ ,‬הלוח הפרסי‪ ,‬הלוח הסלווקי‪ ,‬הלוח התלמי־המצרי‪ 1.‬על רקע כל אלה מסתמנת‬
               ‫מסורת אחת המרוכזת בעיקר במסמכים מקומראן‪ ,‬מסורת שהקו המרכזי המאפיין אותה הוא‬
               ‫המספר של ‪ 364‬יום בשנה‪ .‬מסורת זו משתקפת בספרות החיצונית‪ ,‬בחיבורים שונים מקומראן‬
               ‫ובמגילות שונות של לוח השנה מאותו אתר‪ ,‬ואף עלתה הסברה כי היא התבנית השלטת בחיבורים‬
               ‫הכוהניים שבמקרא‪ .‬המספר ‪ 364‬משמש כחומר בידי יוצרים שונים‪ ,‬שהקנו לו פנים שונות‪ ,‬עד‬
               ‫ליצירת מסורת לוח שנה עשירה ביותר‪ .‬מספר זה סובל את כל אותן פנים שהוקנו לו במשך‬
               ‫הדורות‪ ,‬וסגולה זו הפכה אותו מוקד ליצירה נרחבת ומשוכללת‪ .‬נוסף על אופייה המיוחד של‬
               ‫השנה במסמכים מקומראן‪ ,‬יש במסמכים אלה גם עדות מיוחדת על מועדי השנה‪ .‬המועדים של‬
               ‫עדת היחד אינם חופפים למועדים המוכרים מן המקרא ומספרות חז"ל‪ .‬יש במגילות מועדים‬

                                          ‫חדשים‪ ,‬ויש בהן גם פנים אחרות למועדים שהיו מוכרים קודם לכן‪.‬‬

                                        ‫א‪ .‬מקורות לשנה של ‪ 364‬יום‬

                                                                                               ‫מקורות מפורשים‬

                     ‫•   'והירח יוציא את כל השנים לנכון [‪ ]...‬ו ׁ ִשלמו את השנים בצדק נכון בשלוש מאות וששים‬

                                        ‫וארבעה ימים' (חנוך עד‪ ,‬יב; וראו עוד‪ :‬שם עה‪ ,‬ב; פב‪ ,‬ו‪ ,‬יא–כ)‪2.‬‬

                 ‫‪ 	1‬לסקירת הלוחות השונים ראו‪E.J. Bickerman, Chronology of the Ancient World2, London 1980, :‬‬

                                                                                                                                    ‫‪pp. 13–61‬‬

                 ‫	‪ 2‬המובאות מספר חנוך לקוחות בדרך כלל על פי הספרים החיצונים (מהדורת א' כהנא)‪ ,‬א‪ ,‬עמ' כט–קא‪,‬‬
                 ‫אבל בפסוק זה מהדורת כהנא גורסת‪' :‬והשמש והכוכבים יוציאו'‪ ,‬בעוד רוב כתבי־היד בלשון געז גורסים‬
                 ‫'והירח יוציא'‪ ,‬וזו הגרסה העדיפה (שאכן התקבלה אצל רוב גדול של החוקרים)‪ .‬בחלק מכתבי־היד הש־‬
                 ‫תבש המעבר מפס' יא לפס' יב‪ ,‬והגרסה אינה ברורה‪ .‬בהתחשב בתקלה זו הציע צ'רלס (ובעקבותיו כהנא)‬
                 ‫להעביר את המילים 'השמש והכוכבים' מפס' יא לפס' יב‪ ,‬וכך לדעתו יובן הכתוב טוב יותר‪ .‬אולם גרסה‬
                 ‫זו אינה קיימת באף אחד מעדי הנוסח‪ ,‬והיא פרי סברה בלבד שאינה מקובלת כמעט במחקר של ימינו‪ .‬על‬
                 ‫שינוי הגרסה ראו בקצרה‪ :‬י' בן־דב ּוו' הורוביץ‪' ,‬השנה בת ‪ 364‬יום במסופוטמיה ובקומראן'‪ ,‬מגילות‪ ,‬א‬

‫(תשס"ג)‪ ,‬עמ' ‪ ,23‬והספרות שם בהערה ‪435 .64‬‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64