Page 62 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫יונתן בן־דב‬

‫ברוב המסמכים שבהם אדון אין נזכר המספר ‪ ,364‬וזיקתם אל מסורת הלוח נסמכת על מאפיינים‬ ‫‪438‬‬
‫אחרים שלה‪ ,‬כגון המועדים המיוחדים של היחד‪ .‬משהוכרו מאפיינים אלה‪ ,‬אין להטיל ספק בכך‬

‫שאותם מסמכים התבססו על שנה של ‪ 364‬יום‪.‬‬
‫נוכחותה בקשת כה רחבה של חיבורים מקנה למסורת הלוח של ‪ 364‬יום אופי מגוון ביותר‪.‬‬
‫לא הרי חיבור אסטרונומי כגון ‪ ,4Q317‬העוסק בשלבי מילוי הירח וגריעתו יום אחר יום ויחסם‬
‫אל השמש‪ ,‬כהרי לוח המועדים של מגילת המקדש‪ .‬מכאן שהשנה של ‪ 364‬יום עברה גלגולים‬
‫רבים‪ ,‬והתקיימה הן בתור מושג מתמטי־אסטרונומי הן בתור לוח שנה שהשתלב בצורה מושלמת‬
‫בחיים הדתיים של עדת היחד‪ .‬עם זאת יש במסורת זו‪ ,‬אם נתבונן על גילוייה השונים במבט‬

‫סינכרוני‪ ,‬קווים מאפיינים יציבים‪.‬‬

‫ב‪ .‬השנה של ‪ 364‬יום – תיאור כללי‬

‫השנה מצטיינת בפשטות מספרית‪ .‬היא מתחילה תמיד באביב‪ ,‬ולפיכך במקורות השונים הפסח‬
‫חל לעולם בחודש הראשון‪ ,‬ולא בשביעי‪ .‬השנה נחלקת לארבעה חלקים שווים בני ‪ 91‬יום‪ ,‬וכל‬
‫חלק מכונה 'תקופה'‪ 11.‬בכל אחת מן התקופות שלושה חודשים‪ ,‬ומספר הימים בהם – ‪,30 ,30‬‬
‫‪ .31‬רשימת הלוח ‪ 6Q17‬נתחברה כדי למסור סדר זה של החודשים‪[' :‬החודש הראשון בו ‪ 30‬יום‪.‬‬

‫החודש ה]שני בו ‪[ 30‬יום‪ .‬החודש השלישי בו ‪ 31‬יום‪ ,‬ו]תם ימי [התקופה‪12.'] ...‬‬
‫בשנה ‪ 12‬חודשים‪ ,‬שהם מטבעם סכמטיים‪ ,‬משום שאין הם מתאימים למהלכו של הירח‪.‬‬
‫החודשים אינם נקראים בשמות‪ ,‬לא בשמות הכנעניים המוכרים מן המקרא (זיו‪ ,‬בול‪ ,‬איתנים)‪,‬‬
‫ולא בשמות הבבליים שנקלטו בספרי המקרא המאוחרים (תשרי‪ ,‬חשוון וכו')‪ 13,‬אלא הם‬
‫ממוספרים לפי סדר השנה‪ :‬החודש הראשון‪ ,‬השני‪ ...‬עד השנים־עשר‪ .‬כך נקראים החודשים גם‬

‫ברבדים כוהניים של התורה‪ ,‬כגון בחוקי המועדים בויקרא כג ובמדבר כח–כט‪.‬‬
‫מקורות שונים (חנוך‪ ,‬ספר היובלים‪ ,4Q394 ,‬קטעים ‪ ,7–3‬טור א) מלמדים כי יש להבין את‬
‫החודש בן ‪ 31‬יום כצירוף של חודש רגיל‪ ,‬בן ‪ 30‬יום‪ ,‬ועוד יום אחד שנוסף בסוף התקופה‪.‬‬
‫ארבעת הימים הנוספים‪ ,‬אחד בכל תקופה‪ ,‬הם שקבעו את ההבדל בין השנה האידאלית של ‪360‬‬
‫יום‪ ,‬המוכרת ממסופוטמיה וממקורות יהודיים‪ ,‬ובין השנה המיוחדת של ‪ 364‬יום‪ .‬ימים אלה‬
‫ניצבים בארבע נקודות המפנה של השמש‪ ,‬היינו‪ :‬שתי נקודות השוויון‪ ,‬באביב ובסתיו (‪spring‬‬
‫‪ ;)equinox, autumn equinox‬נקודת הקיץ‪ ,‬ביום הארוך בשנה‪ ,‬שבו השמש במסלולה הצפוני‬

‫‪ 1 1‬במגילה ‪ ,4Q394‬קטעים ‪ ,2–1‬טור ב‪ ,‬שורה ‪ 10‬הושלם מונח זה בנוסחה 'ושלמה התקופה תשעים ואחד‬
‫יום'‪ ,‬והוא נשמר פעמים אחדות בנוסחות דומות במסמך ‪.4Q324d‬‬

‫‪M. Baillet, ‘Fragment de calendrier’, idem., J.T. Milik & R. de Vaux, Les ‘petites grottes’ de Qumrân 1 2‬‬

‫‪ .(DJD, 3), Oxford 1962, pp. 132–133‬כמו בשאר מסמכי הלוח‪ ,‬ההשלמה נסמכת על המבנה הסכמטי‬
‫של הרשימות‪ ,‬והיא לרוב ברמה גבוהה של ודאות‪ .‬והשוו השלמה דומה‪ ,4Q320 :‬קטע ‪ ,3‬טור ב – קטע ‪.4‬‬
‫בקטע ‪ 6Q17‬השלמנו התייחסות לחודש בן ‪ 31‬יום‪ .‬חודש כזה אמנם נזכר במפורש ארבע פעמים בחנוך עב‬
‫(פס' יג‪ ,‬יט‪ ,‬כה‪ ,‬לא)‪ ,‬אולם במסמכי הלוח אין אזכור של חודש כזה‪ .‬יש להשלים אזכור כזה ב־‪ ,4Q321‬טור‬

‫ב‪ ,‬שורות ‪ ,6–5‬שבו ההשלמה '‪ '31‬היא ודאית‪ .‬וראה עוד ‪ 4Q252‬טור א שורה ‪.20‬‬
‫‪ 1 3‬שמות חודשים בבליים נשמרו בספרות קומראן בשני מקומות לכל היותר‪ .‬במגילה ‪ ,4Q332‬שורה ‪ ,2‬נשמר‬
‫שם החודש 'שבט'‪ .‬ייתכן שהתאריך '‪ X‬ל ֯מ[רח]שֹון' נשמר במגילה ‪ ,4Q322a‬קטע ‪ ,2‬שורה ‪ .5‬אולם ראו‬
‫הסתייגות המהדיר‪E.J.C. Tigchelaar, ‘4QHistorical Text H?’, M. Bernstein et al., Qumran Cave 4, :‬‬

‫‪XXVIII: Miscellanea, Part 2 (DJD, 28), Oxford 2001, p. 127‬‬