Page 67 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫השנה בת ‪ 364‬יום בקומראן ובספרות החיצונית‬

‫היהודי העתיק והמקורי של ‪ 364‬יום‪ ,‬ונלחמו נגד חוגי הפרושים‪ ,‬שאימצו את הלוח הפגני של‬
‫אנטיוכוס‪.‬‬

‫אין בידי לקבוע אם מסקנותיה של ז'ובר באשר למקורות המקראיים תקפות‪ .‬לנוכח דחיות‬
‫חוזרות ונשנות של שיטתה‪ 23,‬שהצביעו על קשיים מתודיים לא פשוטים‪ ,‬נראה כי מסקנותיה‬
‫הן לכל היותר אפשריות‪ ,‬אולם אין ראיה כי הן הכרחיות לביאור הכתובים‪ .‬ממילא גם אין כל‬
‫ראיה מוצקה לקיומה של מסורת לוח של ‪ 364‬יום בארץ־ישראל קודם לספר חנוך האסטרונומי‪.‬‬
‫התקופה הנדונה‪ ,‬היינו התקופה הפרסית וראשית התקופה ההלניסטית‪ ,‬לוטה באפלה כה כבדה‬
‫מבחינת המקורות ההיסטוריים‪ ,‬עד שקשה לקבוע מסמרות בתולדות מוסדות הפולחן שנהגו בה‪.‬‬
‫העניין כולו נשען אפוא על המקורות שמספר חנוך ואילך‪ ,‬ואילו ההיסטוריה הקדומה יותר היא‬
‫עניין לסברה‪ .‬לאחרונה יש נטייה לטעון‪ ,‬בניגוד לז'ובר וונדרקם‪ ,‬כי החוגים שחיברו את ספרי‬
‫חנוך‪ ,‬ואחריהם בני היחד מקומראן‪ ,‬החזיקו דווקא בלוח שנה חדש ומהפכני‪ ,‬ושחוגים אלה‬

‫ביקשו לעקור את הלוח הירחי־השמשי‪ ,‬שנהג בישראל מדורי דורות‪24.‬‬

‫ה‪ .‬מקורות חוץ־ישראליים לשנה של ‪ 364‬יום‬

‫האזכור המפורש הקדום ביותר של שנה בת ‪ 364‬יום בספרות היהודית נמצא כאמור בפרקי‬
‫האסטרונומיה של ספר חנוך‪ .‬פרקים אלה חוברו כנראה במאה השלישית לפסה"נ‪ ,‬והם שונים‬
‫בתכלית משאר המקורות הנדונים כאן‪ ,‬משום שאין בהם אף אחד מן הסממנים ה'דתיים' של‬
‫מסמכי הלוח המאוחרים יותר‪ :‬לא חגים ומועדים‪ ,‬לא כוהנים ולא קרבנות‪ ,‬ואין צריך לומר שאף‬
‫לא תפילות לימי חג‪ .‬עיקר הכתוב בפרקים אלה הוא המהלך המפורט של המאורות ואיתני טבע‬
‫אחרים‪ 25.‬לפיכך עלתה השאלה אם פרקים אלה‪ ,‬על הידע המדעי המשתקף בהם‪ ,‬צמחו בחוגים‬

‫יהודיים או שמא מקורם מחוץ לישראל‪.‬‬
‫מתיאס אלבני הוכיח כי רבים מן החישובים של פרקי האסטרונומיה בספר חנוך תלויים‬
‫בידע מדעי ממסופוטמיה‪ ,‬שנאסף וגובש בקובץ האסטרונומי ‪ 26.Mul.Apin‬קובץ זה‪ ,‬בן תחילת‬
‫האלף הראשון לפסה"נ‪ ,‬מסכם את תורת האסטרונומיה הקדם־מתמטית שהצטברה במסופוטמיה‬
‫במהלך האלף השלישי והשני לפסה"נ‪ .‬נקודות המגע בין ספר חנוך למול־אפין מתמצות בארבעה‬
‫סעיפים‪ :‬חישוב אורך היום והלילה‪ ,‬התאמה בין מהלכי השמש למהלכי הירח‪ ,‬עונות השנה‪,‬‬
‫רוחות השמים‪ 27.‬יש לציין כי בעת שהתחברו בה כתבי היחד‪ ,‬היינו בעיצומה של התקופה‬

‫‪ 23‬י"א באומגרטן‪' ,‬הלוח של ספר היובלים והמקרא'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬לב (תשכ"ג)‪ ,‬עמ' ‪B.Z. Wacholder ;328–317‬‬

‫‪& S. Wacholder, ‘Patterns of Biblical Dates and Qumran’s Calendar: The Fallacy of Jaubert’s Hypo-‬‬
‫‪thesis’, HUCA, 66 (1995), pp. 4–25‬‬

‫‪ 2 4‬למשל קיסטר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)20‬עמ' ‪.361‬‬
‫‪ 25‬מפרשים רבים סבורים כי הפרקים האפוקליפטיים פ–פא אינם חלק מ'ספר האסטרונומיה' המקורי‪ ,‬שהוא‬
‫כעת אחד מחלקיו של ספר חנוך‪ .‬ראו ‪J.C. VanderKam, Enoch and the Growth of an Apocalyptic Tradi� :‬‬
‫‪ ;tion, Washington DC 1984, pp. 106–109‬ובצורה שונה‪G.W.E. Nickelsburg, 1 Enoch (Hermeneia), :‬‬

‫‪I, Minneapolis 2001, p. 335‬‬
‫‪M. Albani, Astronomie und Schöpfungsglaube: Untersuchungen zum astronomischen Henochbuch 2 6‬‬

‫‪(WMANT, 68), Neukirchen-Vluyn 1994‬‬

‫‪ 2 7‬בן־דב והורוביץ (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪ ,15–13‬ושם הפניות מפורטות‪443 .‬‬