Page 68 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫יונתן בן־דב‬

‫ההלניסטית‪ ,‬כבר היה בנמצא ידע אסטרונומי מתקדם הרבה יותר‪ ,‬הן בבבל הן בעולם ההלניסטי‪.‬‬
‫ההיצמדות לידע הארכאי של מול־אפין מעידה אפוא על ייחוס חשיבות רבה לגוף ידע קנוני‬
‫קדום‪ ,‬ולאו דווקא על שאיפה לדיוק מדעי ותצפיתי‪ .‬קו זה מאפיין בדרך כלל את תורת לוח‬
‫השנה והאסטרונומיה בחוגי היחד‪ ,‬המוותרת על התצפית והדיוק‪ ,‬ותרה במקומם אחר ממדים‬

‫אריתמטיים וסכמטיים‪.‬‬
‫התורה האסטרונומית של מול־אפין מבוססת ברובה הגדול על שנה אידאלית של ‪ 360‬יום‪,‬‬
‫שהיא נוחה לחישובים אסטרונומיים ומנהליים‪ .‬שנה זו הונהגה במסופוטמיה לצרכים שונים‬
‫מקדמת דנה‪ ,‬והיא התקבלה כקנה המידה של תורת האסטרולוגיה באלף הראשון לפסה"נ‪ .‬אולם‬
‫יש במול־אפין גם עדויות לשימוש בשנה ממוצעת של ‪ 364‬יום‪ ,‬והעדויות הללו נתמכות במסמכים‬
‫אחדים בני אותה תקופה שאף בהם מדובר בשנה כזאת‪ 28.‬לפיכך קרוב לוודאי שהשנה בת ‪364‬‬
‫יום הגיעה אל מחברי ספר חנוך ממקורות ידע בבליים שהיו בידם‪ .‬קשה לדעת כיצד הגיע הידע‬
‫ממסופוטמיה לישראל‪ ,‬אולם יש להניח כי בין שתי התרבויות היה גורם מתווך גאוגרפי ותרבותי‪,‬‬

‫שיש לחפשו אולי במרחב שמצפון לארץ־ישראל‪ ,‬בסוריה דוברת הארמית‪.‬‬
‫לאחרונה נמצא כי עניינים נוספים במסורת הלוח היהודית של ‪ 364‬יום תלויים בידע‬
‫מסופוטמי‪ .‬החישובים המפורטים של שלבי הירח במגילות שונות מקומראן (ראו להלן‪,‬‬
‫סעיף ז) נסמכים אף הם על שיטות מסופוטמיות‪ ,‬שהיו בשימוש בבבל עד סופה של התקופה‬
‫ההלניסטית‪ 29.‬יש בכך חיזוק נוסף למקור הבבלי של השנה בת ‪ 364‬יום ושל אלמנטים שונים‬
‫בספרות היהודית (הכתתית) של ימי בית שני התלויים בשנה זו‪ .‬מכאן גם ראיה לסתור הצעות‬

‫בדבר מקורות השפעה אחרים על מסורת זו‪ :‬הלוח המצרי‪ ,‬הפרסי או היווני‪.‬‬
‫המקורות ממסופוטמיה מרבים להשתמש כאמור בשנה אידאלית של ‪ 360‬יום‪ ,‬שבה ‪12‬‬
‫חודשים ובכל אחד ‪ 30‬יום‪ .‬שנה זו התקבלה כסטנדרד של חישובי אסטרונומיה ואסטרולוגיה‪,‬‬
‫ויש לה סימנים גם בספרות היהודית‪ .‬למעשה ניתן לומר‪ ,‬על בסיס הנתונים דלהלן‪ ,‬כי במסורת‬
‫של שנה בת ‪ 364‬יום יש פה ושם סימנים לשנה האידאלית בת ‪ 360‬יום‪ ,‬שממנה נולד המספר‬

‫‪.364‬‬
‫השנה של ‪ 360‬יום ניכרת קודם כול במסמך האסטרולוגי ‪ ,4Q318‬אשר ככל הנראה אינו חלק‬
‫ממסורת הלוח הכתתית‪ 30.‬הדגמים לתנועת המאורות בין שערי השמים בספר חנוך‪ ,‬הנוהגים לפי‬
‫המספר ‪ ,364‬נולדו מתוך דגם אידאלי של ‪ 360‬יום‪ ,‬ורק לפי מספר מקורי זה הם פועלים באופן‬
‫חלק‪ 31.‬לכל אורכה של מסורת הלוח הכתתית ישנה הבחנה בין ‪ 360‬ימים‪ ,‬שהם 'ימי השנה'‬
‫במלוא מובן המילה‪ ,‬ובין ארבעה ימים נוספים‪ .‬כך למשל‪ ,‬זכר השנה בת ‪ 360‬יום‪ ,‬שאינה כוללת‬
‫את ארבעת הימים ה'נוספים'‪ ,‬עולה באזכור ‪ 3,600‬שירים במגילת המזמורים (‪ ,11Q5‬טור כז‪,‬‬

‫‪ 2 8‬שם‪ ,‬עמ' ‪.8–3‬‬ ‫‪444‬‬
‫‪ 29‬י' בן־דב‪' ,‬דוק ושאלת שלבי הירח בלוחות השנה מקומראן‪ :‬ראיות חדשות ממסופוטמיה'‪ ,‬מגילות‪ ,‬ג‬
‫(תשס"ה)‪ ,‬עמ' ‪ .28–3‬וכן ‪J. Ben-Dov & W. Horowitz, ‘The Babylonian Lunar Three in Calendrical‬‬

‫‪Scrolls from Qumran’, ZA, 95 (2005), pp. 104–120‬‬

‫‪ 3 0‬בן־דב והורוביץ (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪ .12–11‬מסמכים אחרים משתמשים בגודל האידאלי של ‪ 30‬יום‬
‫בחודש בשל נוחותו‪ .‬כך למשל פרק הזמן של ‪ 150‬יום הנזכר במקרא בסיפור המבול (בראשית ח‪ ,‬ג–ד)‬

‫שווה ערך לחמישה חודשים רצופים של ‪ 30‬יום כל אחד‪ ,‬וכך הוא מוגדר בפירוש בספר היובלים ה‪ ,‬כז‪.‬‬
‫‪ 31‬אלבני (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)26‬עמ' ‪J. Ben-Dov, ‘The Initial Stages of Lunar Theory at Qumran’, JJS, ;247‬‬

‫‪54 (2003), pp. 128–129‬‬