Page 69 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫השנה בת ‪ 364‬יום בקומראן ובספרות החיצונית‬

‫שורה ‪ ,)5‬מספר שאינו אלא כפולה של ‪ 32.360‬הימים הנוספים מכונים במגילה זו 'פגועים'‪ ,‬והם‬
‫זוכים לארבעה שירים נפרדים (שם‪ ,‬שורה ‪ .)10‬במסמך ‪ 4Q394‬קטעים ‪ ,7–3‬טור א‪ ,‬היום האחרון‬
‫בתקופה מכונה '[יום נו]סף'‪ ,‬משמע שהשנה האידאלית עדיין לא נשכחה‪ .‬חוסר היציבות של‬
‫'הימים הנוספים'‪ ,‬שנוספו על השנה בת ‪ 360‬יום‪ ,‬ניכר גם מן הספק שהתעורר ביחס למיקומם‬

‫בראש התקופה או בסופה – בספר חנוך‪ ,‬בספר היובלים ובמגילות הלוח מקומראן‪.‬‬

‫ו‪ .‬שמש וירח‬

‫המספר של ‪ 364‬יום בשנה נולד במסופוטמיה בתור גודל ממוצע‪ ,‬שהוא שיפור של המספר‬
‫האידאלי של ‪ 360‬יום בשנה‪ .‬לפיכך אין הוא מכוון להתאים לא לאורך שנת הירח (‪ 12‬חודשים ×‬
‫‪ 29.5‬ימים בקירוב = ‪ 354‬יום) ולא לשנת השמש (‪ 365.24‬ימים בקירוב)‪ ,‬ואף לא לשנת הכוכבים‬
‫(‪ ,)Sidereal year‬הקרובה באורכה לשנת השמש‪ .‬הגודל הממוצע הוא כלי שנועד לספק לתוכנים‬
‫אמצעי לשלוט על תנועתם של כל גרמי השמים גם יחד‪ ,‬אף שברור כי יישומו של המספר‬

‫במציאות היה גורר סטיות של ימים מספר‪ ,‬ואלו צפויות היו לגדול עם הזמן‪.‬‬
‫לא רחוק מזה שימושו של המספר ‪ 364‬בפרקי חנוך האסטרונומי‪ .‬גם בחיבור זה ניכר מעבר‬
‫משנה אידאלית בת ‪ 360‬יום לשנה בת ‪ 364‬יום‪ 33.‬בפרק עב של ספר חנוך מיושם מספר זה‬
‫למסלול השנתי של השמש‪ ,‬ובפרקים הבאים הוא מיושם בצורות שונות לתנועת הירח (הכוכבים‪,‬‬
‫שתפסו מקום מרכזי באסטרונומיה הבבלית‪ ,‬נמחו כמעט לגמרי מזו היהודית)‪ .‬לפיכך טוענים‬
‫מספר חוקרים כי המסגרת של ‪ 364‬יום התקבלה בספר חנוך בתור מספר המאפיין את מסלול‬
‫השמש‪ ,‬שאליו יש להתאים את כל שאר המאורות‪ 34.‬אף על פי כן השנה של ‪ 364‬יום אינה‬
‫נחשבת בשום מקום בספר חנוך לשנת שמש‪ ,‬ואף לא נאמר שם כי יש עדיפות לשמש על הירח‬
‫בקביעת הזמנים‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬כל כוונתו של ספר חנוך האסטרונומי להשיג הרמוניה של כל‬
‫מאורות השמים גם יחד באמצעות הנתון הפלאי של ‪ 364‬יום (והשוו‪ :‬חנוך עד‪ ,‬יב)‪ .‬המחבר‬
‫מתבונן בתנועות הירח כפי שהוא מתבונן בתנועות השמש‪ ,‬ואינו מעדיף את האחד על האחר‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬השנה של ‪ 364‬יום התקבלה בספרות היהודית לא בשל העדפה של מאור זה או אחר‪ ,‬אלא‬
‫בשל התאמתה המושלמת של שנה זו למספר שבע ולתבניות האריתמטיות הנגזרות ממנו‪ .‬משמע‬
‫לא שנת שמש לפנינו‪ ,‬אלא שנה סכמטית המתאימה לכל המאורות כולם‪ .‬ואין לטעות ב ִקרבה‬
‫המספרית שבין המספר ‪ 364‬לאורך שנת השמש האמתית‪ ,‬שכן קרבה זו אין בה ממש‪ ,‬וההפרש‬

‫הקטן של יום ורבע בין שתי המידות מצטבר לכדי הפרש משמעותי בתוך פרק זמן לא ארוך‪.‬‬
‫מסקנה זו נתמכת במסמכים הרבים בקומראן העוסקים ברישום שלבי הירח – לוחות שנה‪,‬‬
‫מסמכים אסטרונומיים ואוספי תפילות‪ 35.‬המחזור התלת־שנתי של תיאום השמש והירח מתפקד‬
‫בגופם של מסמכי הלוח מקומראן‪ ,‬בצמוד לנתוני המשמרות ורשימות המועדים (ראו להלן‪ ,‬סעיף‬
‫ז)‪ ,‬ואף זו ראיה כי המספר ‪ 364‬נועד באופן אידאלי להכתיב גם את מהלך הירח‪ .‬במסמכים אחרים‬
‫מקומראן הנוגעים להיבטים שונים של לוח השנה‪ ,‬אין התייחסות למאורות כלל‪ ,‬לא לשמש‬

‫‪ ,J.C. VanderKam, ‘Studies on “David’s Compositions” (11QPsa 27:2–11)’ 32‬ארץ־ישראל‪ ,‬כו [ספר פ"מ‬
‫קרוס] (תשנ"ט)‪ ,‬עמ' ‪ ,*220–*212‬בעיקר עמ' ‪.*216–*214‬‬
‫‪ 3 3‬בן־דב והורוביץ (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪.12‬‬
‫‪ 34‬אלבני (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)26‬עמ' ‪.97‬‬

‫‪ 3 5‬בן־דב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)31‬עמ' ‪445 .125‬‬