Page 66 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 66

‫יונתן בן־דב‬

‫וסיומו‪' :‬ובחֹדש השני בשבעה ועשרים יום לחֹדש יבשה הארץ' (שם ח‪ ,‬יד)‪ .‬המבול ארך אפוא‬                      ‫‪442‬‬
‫שנה שלמה ועוד עשרה ימים‪ .‬חסידי השנה של ‪ 364‬יום יכלו לומר שמסגרת זו נועדה ליצור שנה‬
‫שלמה של ‪ 364‬יום‪ ,‬הארוכה כדי עשרה ימים מן השנה הירחית‪ .‬אם כן יש בנוסח המסורה עדות‬
‫לשני סוגי השנים – ‪ 354‬או ‪ 364‬ימים‪ .‬אולם בגרסאות אחרות של סיפור המבול התמונה שונה‪.‬‬
‫בתרגום השבעים לבראשית ז‪ ,‬יא נשמרה הגרסה 'בשבעה ועשרים לחודש'‪ ,‬ולפיה ארך המבול‬
‫שנה אחת בדיוק‪ ,‬אלא שאין לדעת אם הייתה זו שנה של ‪ 354‬או ‪ 364‬יום‪ ,‬וניטל עוקצה של‬
‫המסגרת הכרונולוגית‪ .‬הפירוש לסיפור המבול (‪ ,)4Q252‬שעיקר עניינו המסגרת הכרונולוגית‪,‬‬
‫גוזר כי המבול ארך 'שנה תמימה לימים שלוש מאות ששים וארבעה' בדיוק (השוו חנוך קו‪ ,‬טו)‪,‬‬
‫ולשם כך הוא משנה דווקא את התאריך של סיום המבול בבראשית ח‪ ,‬יד‪ ,‬וגורס בו 'בשבעה‬
‫עשר יום לחודש השני' (‪ ,4Q252‬טור ב‪ ,‬שורות ‪ 3–1‬והשוו ‪ ,4Q254a‬קטע ‪ ,3‬שורות ‪ .)2–1‬ועל‬
‫כל אלה נשתמרה גרסה אחרת של סיפור המבול בפרק ה של ספר היובלים‪ ,‬וגם בה עיקר העניין‬
‫הוא כרונולוגי‪ .‬גרסה זו מקיימת בתום המבול את שני התאריכים – שבעה עשר בחודש ועשרים‬

                                            ‫ושבעה בחודש – גם יחד (יובלים ה‪ ,‬לא–לב)‪20.‬‬
‫נראה שהכללתו של לוח שנה בראש המגילה ‪ ,4Q394‬שרובה מוקדש לחיבור הפולמוסי‬
‫'מקצת מעשי התורה'‪ ,‬מלמדת כי המחבר ביקש למנות את לוח השנה בין גורמי המחלוקת‬
‫שהביאו לפילוג‪ 21.‬ואכן יותר מכל יסוד מבדיל אחר בהלכה או בהגות‪ ,‬יש בלוח השנה כדי ליצור‬
‫חיץ חברתי ברור בין קבוצה לקבוצה‪ ,‬אם חברי הקבוצות אינם שומרים יחד את מועדי השנה‬
‫העיקריים‪ .‬החיץ היה משמעותי עוד יותר בתקופה שבה התנהלה עבודת האל במקדש מרכזי‬
‫אחד‪ ,‬והתעורר הצורך לקבוע לוח שנה פולחני אחד ויחיד ולדחוק מפניו את כל השאר‪ .‬גורם זה‪,‬‬

       ‫שהיה לו חלק חשוב ביצירת הפילוג‪ ,‬שמר על ערכו כגורם מגדיר כלפי פנים וכלפי חוץ‪.‬‬

         ‫ד‪ .‬ההיסטוריה הקדומה של השנה בת ‪ 364‬יום בארץ־ישראל‬

‫בשורת מחקרים (‪ )1957–1953‬ניתחה אני ז'ובר (‪ )Jaubert‬את התאריכים המופיעים בספר‬
‫היובלים והשוותה אותם למידע העולה ממקורות כוהניים במקרא‪ .‬מסקנתה המפתיעה הייתה כי‬
‫הלוח של ספר היובלים הוא זה שעמד בבסיס החיבורים הכוהניים בתורה‪ ,‬כגון רשימת המסעות‬
‫של בני ישראל בספר במדבר‪ ,‬וכן בבסיס חיבורים כוהניים אחרים מימי גלות בבל ואילך‪.‬‬
‫במקביל למחקריה אלו נתגלו מגילות לוח ראשונות מקומראן‪ ,‬שהעידו על ההמשכיות בין‬
‫הלוח של ספר היובלים ללוח של היחד‪ .‬לפיכך קבעה ז'ובר‪ ,‬בין יתר מסקנותיה‪ ,‬כי לוח השנה‬
‫של ‪ 364‬יום הוא שנהג במקדש בירושלים במשך מאות השנים הראשונות שאחרי שיבת ציון‪,‬‬
‫ואילו הלוח הירחי־השמשי של חז"ל הונהג במקדש רק בתקופה מאוחרת‪ .‬ג'יימס ונדרקם בחן‬
‫את מסקנותיה ואישש את עיקרן‪ ,‬תוך שהוא מתארך את הנהגת הלוח הירחי־השמשי במקדש‬
‫לימי גזרות אנטיוכוס‪( ,‬על פי דניאל ז‪ ,‬כה)‪ 22.‬לפי שיטה זו בני היחד החזיקו בלוח השנה‬

‫‪ 2	 0‬לדיון בגרסת ספר היובלים ראו‪ :‬כ' ורמן‪' ,‬עיצוב מאורעות דור המבול בספר היובלים'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬סד (תשנ"ה)‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;202–183‬לבחינת הנושא כולו ראו‪ :‬מ' קיסטר‪' ,‬עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה‪ :‬הלכה‪,‬‬
‫תיאולוגיה‪ ,‬לשון ולוח'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬סח (תשנ"ט)‪ ,‬עמ' ‪ ,363–361‬ושם ביבליוגרפיה‪ .‬על שינויי התאריך‬

                                                             ‫בגרסאות השונות ראו‪ :‬שם‪ ,‬הערה ‪.217‬‬
                                                                            ‫‪ 	21‬קיסטר (שם)‪ ,‬עמ' ‪.360‬‬

‫‪ 2	 2‬לסיכום שיטות ז'ובר ּוונדרקם בסוגיה זו ראו‪J.C. VanderKam, Calendars in the Dead Sea Scrolls: :‬‬
                                ‫‪ ,Measuring Time, London 1998, pp. 54–58‬ושם ביבליוגרפיה נוספת‪.‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71