Page 66 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 66
יונתן בן־דב
וסיומו' :ובחֹדש השני בשבעה ועשרים יום לחֹדש יבשה הארץ' (שם ח ,יד) .המבול ארך אפוא 442
שנה שלמה ועוד עשרה ימים .חסידי השנה של 364יום יכלו לומר שמסגרת זו נועדה ליצור שנה
שלמה של 364יום ,הארוכה כדי עשרה ימים מן השנה הירחית .אם כן יש בנוסח המסורה עדות
לשני סוגי השנים – 354או 364ימים .אולם בגרסאות אחרות של סיפור המבול התמונה שונה.
בתרגום השבעים לבראשית ז ,יא נשמרה הגרסה 'בשבעה ועשרים לחודש' ,ולפיה ארך המבול
שנה אחת בדיוק ,אלא שאין לדעת אם הייתה זו שנה של 354או 364יום ,וניטל עוקצה של
המסגרת הכרונולוגית .הפירוש לסיפור המבול ( ,)4Q252שעיקר עניינו המסגרת הכרונולוגית,
גוזר כי המבול ארך 'שנה תמימה לימים שלוש מאות ששים וארבעה' בדיוק (השוו חנוך קו ,טו),
ולשם כך הוא משנה דווקא את התאריך של סיום המבול בבראשית ח ,יד ,וגורס בו 'בשבעה
עשר יום לחודש השני' ( ,4Q252טור ב ,שורות 3–1והשוו ,4Q254aקטע ,3שורות .)2–1ועל
כל אלה נשתמרה גרסה אחרת של סיפור המבול בפרק ה של ספר היובלים ,וגם בה עיקר העניין
הוא כרונולוגי .גרסה זו מקיימת בתום המבול את שני התאריכים – שבעה עשר בחודש ועשרים
ושבעה בחודש – גם יחד (יובלים ה ,לא–לב)20.
נראה שהכללתו של לוח שנה בראש המגילה ,4Q394שרובה מוקדש לחיבור הפולמוסי
'מקצת מעשי התורה' ,מלמדת כי המחבר ביקש למנות את לוח השנה בין גורמי המחלוקת
שהביאו לפילוג 21.ואכן יותר מכל יסוד מבדיל אחר בהלכה או בהגות ,יש בלוח השנה כדי ליצור
חיץ חברתי ברור בין קבוצה לקבוצה ,אם חברי הקבוצות אינם שומרים יחד את מועדי השנה
העיקריים .החיץ היה משמעותי עוד יותר בתקופה שבה התנהלה עבודת האל במקדש מרכזי
אחד ,והתעורר הצורך לקבוע לוח שנה פולחני אחד ויחיד ולדחוק מפניו את כל השאר .גורם זה,
שהיה לו חלק חשוב ביצירת הפילוג ,שמר על ערכו כגורם מגדיר כלפי פנים וכלפי חוץ.
ד .ההיסטוריה הקדומה של השנה בת 364יום בארץ־ישראל
בשורת מחקרים ( )1957–1953ניתחה אני ז'ובר ( )Jaubertאת התאריכים המופיעים בספר
היובלים והשוותה אותם למידע העולה ממקורות כוהניים במקרא .מסקנתה המפתיעה הייתה כי
הלוח של ספר היובלים הוא זה שעמד בבסיס החיבורים הכוהניים בתורה ,כגון רשימת המסעות
של בני ישראל בספר במדבר ,וכן בבסיס חיבורים כוהניים אחרים מימי גלות בבל ואילך.
במקביל למחקריה אלו נתגלו מגילות לוח ראשונות מקומראן ,שהעידו על ההמשכיות בין
הלוח של ספר היובלים ללוח של היחד .לפיכך קבעה ז'ובר ,בין יתר מסקנותיה ,כי לוח השנה
של 364יום הוא שנהג במקדש בירושלים במשך מאות השנים הראשונות שאחרי שיבת ציון,
ואילו הלוח הירחי־השמשי של חז"ל הונהג במקדש רק בתקופה מאוחרת .ג'יימס ונדרקם בחן
את מסקנותיה ואישש את עיקרן ,תוך שהוא מתארך את הנהגת הלוח הירחי־השמשי במקדש
לימי גזרות אנטיוכוס( ,על פי דניאל ז ,כה) 22.לפי שיטה זו בני היחד החזיקו בלוח השנה
2 0לדיון בגרסת ספר היובלים ראו :כ' ורמן' ,עיצוב מאורעות דור המבול בספר היובלים' ,תרביץ ,סד (תשנ"ה),
עמ' ;202–183לבחינת הנושא כולו ראו :מ' קיסטר' ,עיונים במגילת מקצת מעשי התורה ועולמה :הלכה,
תיאולוגיה ,לשון ולוח' ,תרביץ ,סח (תשנ"ט) ,עמ' ,363–361ושם ביבליוגרפיה .על שינויי התאריך
בגרסאות השונות ראו :שם ,הערה .217
21קיסטר (שם) ,עמ' .360
2 2לסיכום שיטות ז'ובר ּוונדרקם בסוגיה זו ראוJ.C. VanderKam, Calendars in the Dead Sea Scrolls: :
,Measuring Time, London 1998, pp. 54–58ושם ביבליוגרפיה נוספת.
