Page 73 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 73
השנה בת 364יום בקומראן ובספרות החיצונית
הירח המלא 48.לעומת זאת טענו שמריהו טלמון וישראל קנוהל כי Xהוא היום האחרון של
מחזור הירח ,שבו אין הירח נראה כלל ,ודוק הוא היום שאחר הירח המלא ,שבו הירח מתחיל
לגרוע 49.אפשרות זו נדחתה בפרסומים רבים ,אולם לאחרונה הוכח כי היא משקפת את השיטה
השלטת בחיבורים אסטרונומיים רבים מן התקופה הבבלית המאוחרת ,וכי היא זו שממשיכה
בצורה הטבעית ביותר את השיטה שגובשה במגילה 50.4Q317לפי שיטה זו הצורה הסטנדרטית
לאפיין חודש ירחי כלשהו היא באמצעות שלושה נתונים ירחיים של אותו חודש :שני נתונים
הנוגעים להתמעטות הירח – הלוא הם Xודוק – ונתון שלישי המוסר את מספר הימים בחודש
הירחי שעבר .נתון שלישי זה נמסר באופן עקבי ברשימה ,4Q320קטעים .2–1
שלושת המסמכים הנדונים מורים כי מלומדי הלוח בני היחד ,שהקפידו לנהל את חייהם לפי
שנה של 364יום ,לא ויתרו על התאמתה של שנה זו לתנועות הירח .הם עשו כן לא משום שרצו
לציין מועדי ירח ,כגון ראש חודש או הירח המלא ,שהרי Xודוק הם נתונים מדעיים גרדא ,ללא
כל השלכה על הפולחן .בפיתוח שהציעו למחזור התלת־שנתי המשיכו אותם מלומדים מסורת
מדעית ,שראשיתה במסופוטמיה והמשכה בקטעים של חנוך האסטרונומי ,ואשר גובשה בכתבי
היחד באמצעות החיבור .4Q317בשלביה הראשונים היה במסורת זו יסוד תצפיתי ברור ,אולם
ככל שהתקדמה ואומצה בידי בני היחד ,הצטמצם יסוד זה ,ותנועות הירח נרשמו לפי הס ֵכמה
התלת־שנתית בלבד.
פיתוח נוסף של המחזור התלת־שנתי במגילות 4Q320, 4Q321, 4Q321aהוא שילובו עם
המחזור השש־שנתי של משמרות הכוהנים (ראו להלן ,סעיף ח) ,החופף בדיוק שני מחזורים
תלת־שנתיים .מרכיב זה הפך לחלק בלתי נפרד מן המסורת של 364יום שהתגבשה בקומראן.
המשך לאותה מסורת נמצא ברשימה ב־ ,4Q319טורים ד–ו ,ברשימה המכונה 'אותות' .רשימה
זו כוללת את כל מחזורי השנים המוכרים מקומראן בתוך מחזור־על בן שישה יובלות או 294
שנים ( 49שנים בכל יובל) .בתחילת כל מחזור תלת־שנתי (היינו בתחילת השנה הראשונה והשנה
הרביעית של מחזור המשמרות) רשימה זו מציינת 'אות' .אותות אלה הם המצבים שבהם השנה
של 364יום מתאחדת עם מחזורי הירח לפי הס ֵכמה התלת־שנתית .אלא שהירח אינו נזכר בשמו
ב־ ,4Q319ואין שם כלל התייחסות לאירועים ירחיים .בשם 'אות' מצוינת אפוא באותה המגילה
תחילתו של מחזור תלת־שנתי חדש ,והוא נתפס כאירוע בעל משמעות קוסמית ,הראוי לציון
בלוח השנה המקודש (על 4Q319ראו עוד להלן ,סעיף י).
במסמך אחר מקומראן ,4Q503 ,יש התייחסות לשלבי הירח ,אלא שקשה לומר אם הוא שייך
למסורת של מסמכי הלוח של 364יום שנסקרו עד כה .אין ב־ 4Q503רשימת לוח ,אלא אוסף
של תפילות לימי החודש .בכל יום מתוארות שקיעת השמש וזריחתה ,ובמהלך התפילה נזכרים
4 8ראו למשל :ונדרקם (לעיל ,הערה ,)22עמ' V. Gillet-Didier, ‘Calendrier lunaire, calendrier so� ;80–79
.laire et gardes sacerdotales: Recherches sur 4Q321’, RevQ, 20 (2001–2002), pp. 171–205בעלי שיטה
זו טוענים כי בקומראן נחשב הירח המלא ליום תחילת החודש ,וזאת על סמך המבוא הספרותי למגילה
( 4Q320ראו להלן ,סעיף י) .לכך ניסו להביא ראיות שונות ,החל במקרא ועד לכת המׂגאריה בימי הביניים,
ראו למשלJ.C. VanderKam, ‘Calendrical Texts and the Origins of the Dead Sea Scroll Community’, :
M.O. Wise et al. (eds.), Methods of Investigation of the Dead Sea Scrolls and the Khirbet Qumran
.Site, New York 1994, pp. 371–386אבל לפי דבריי להלן אין לקבל דעה זו.
4 9טלמון וקנוהל (לעיל ,הערה ,)47עמ' .518
5 0בן־דב והורוביץ (לעיל ,הערה 449 .)29
