Page 72 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 72

‫יונתן בן־דב‬

‫בשבוע‪ ,‬בחודש ששמו ומספרו אינם נזכרים‪ ,‬הירח ריק מכל אור‪ .‬רק בסוף אותו יום‪ ,‬עם שקיעת‬
‫השמש‪ ,‬נראה הסהר הראשון‪ .‬תיאור זה תואם את הפעם הראשונה בכל חודש שבה נצפה הירח‬
‫החדש‪ ,‬יחד עם שקיעת השמש במערב‪ .‬מכאן ואילך ממשיך הירח לגדול‪' ,‬מחלוקת' אחת בכל‬

                             ‫יום‪ ,‬ובימי גדילתו הוא שוקע בשעות הלילה ('וכן תבוא ללילה')‪.‬‬
‫המסמך ‪ 4Q317‬מקוטע מאוד וגדוש טעויות ותיקונים‪ ,‬המקשים מאוד לדייק בפירושו‪.‬‬
‫למרות זאת ניתן לעמוד על מבנהו וחשיבותו‪ .‬שני עניינים חשובים מבדילים אותו מן הקטעים‬
‫הסינכרוניסטיים של ספר חנוך‪ .‬ראשית‪ ,‬מחבר ‪ 4Q317‬ויתר על התיאור של תנועת השמש בשערי‬
‫השמים‪ ,‬שהוא מרכזי ביותר בספר חנוך‪ ,‬ובעצם השמיט מתיאורו כל התייחסות אל הפן המרחבי‬
‫של תנועת המאורות‪ .‬לאחר שהניסיון להציע התאמה מרחבית של תנועת הירח והשמש נתקל‬
‫בקשיים בספר חנוך‪ ,‬החליט כנראה מחבר ‪ 4Q317‬שמוטב בלעדיה‪ .‬שנית‪ ,‬התאריכים ב־‪4Q317‬‬
‫נמנים לפי השנה של ‪ 364‬יום‪ ,‬וזו התקדמות ניכרת לעומת ספר חנוך האסטרונומי‪ ,‬שתיארך‬
‫את האירועים השמימיים לפי מספרי הימים בחודש הירחי‪ 46.‬המסמך ‪ 4Q317‬תרם אפוא תרומה‬
‫מכרעת לגיבוש המחזור התלת־שנתי‪ ,‬והכשיר את הדרך לשילוב המלא של תנועות הירח בתוך‬
‫מסמכי הלוח מקומראן (וזאת חרף ההתנגדות המפורשת ביובלים ו‪ ,‬לו)‪ .‬בעת ובעונה אחת הצליח‬
‫מחבר זה להנחיל לבאים אחריו את תפיסתו ה'מדעית'‪ ,‬שהיא בלתי תצפיתית במובהק‪ ,‬ונסמכת‬

                                                    ‫באופן בלעדי על הס ֵכמה התלת־שנתית‪.‬‬
‫במסמכים אחרים העוסקים בשלבי הירח – ‪ – 4Q320, 4Q321, 4Q321a‬צומצמה הרשימה‬
‫הארוכה של מעקב אחר הירח; במסמכים אלה לא נרשמו עוד תנועותיו של הירח בכל יום ויום‬
‫אלא צוינו שני אירועים ירחיים בלבד בכל חודש‪ .‬אירוע אחד מאלה מכונה במגילות 'דוק'‪,‬‬
‫ומשנהו איננו נקרא בשם‪ ,‬ולכן נהוג לכנותו ‪ 47.X‬כך למשל‪' :‬בחמשה באמר‪ ,‬בשלושה וע[ש] ֗ר ֗י ֗ם‬
‫ב ֗ע ֗ש[ירי; ודוקה בששה בי] ֯שבאב‪[ ,‬בעשרה בו]א' (‪ ,4Q321‬טור א‪ ,‬שורות ‪ .)4–3‬שורה זו מונה‬
‫שני אירועים ירחיים החלים בחודש (הסכמטי!) העשירי של השנה הראשונה במחזור התלת־‬
‫שנתי (על התיארוך באמצעות משמרות הכוהנים ראו להלן)‪ .‬האירוע הראשון הוא ‪ ,X‬שאיננו‬
‫נקרא בשמו‪ ,‬אלא רק מתוארך ליום חמישי בשבוע של משמר ִאֵּמר‪ ,‬שהוא יום ‪ 23‬בחודש‪ .‬האירוע‬
‫השני הוא דוק‪ ,‬שחל ביום שישי בשבוע של משמר ישבאב‪ ,‬ב־‪ 10‬באותו חודש‪ .‬ממועד ‪ X‬ועד‬
‫לדוק הבא יחלפו ‪ 17–16‬יום‪ ,‬בהתאם לאורך החודש הירחי – מלא (‪ 30‬יום) או חסר (‪ 29‬יום)‪.‬‬
‫יש לשים לב כי ‪ X‬נמנה ראשון בשורה‪ ,‬אף שהוא מתרחש ‪ 13‬יום אחרי דוק‪ .‬אי־ההתאמה נוכחת‬
‫במחצית הראשונה (לערך) של המחזור התלת־שנתי כפי שהוא מתואר ב־‪ ,4Q321‬ואילו במחצית‬

                            ‫השנייה של המחזור סדר הרישום מתאים לסדר ההיקרות בחודש‪.‬‬
‫זהותם של ‪ X‬ודוק שנויה במחלוקת‪ ,‬אך לאחרונה הובאו ראיות מכריעות חדשות‪ .‬לדעת רוב‬
‫החוקרים ‪ X‬הוא יום הירח המלא ודוק הוא הירח החדש‪ ,‬המופיע בשמים ‪ 16‬או ‪ 17‬יום לאחר‬

                                                                 ‫‪ 4	 6‬בן־דב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)31‬עמ' ‪.130‬‬  ‫‪448‬‬
‫‪ 	47‬הצורה 'דוק' כתובה תמיד וכינוי חבור בסופה‪' :‬דוקה'‪' ,‬דוקו' וכיוצא באלה‪ .‬מוצא המילה שנוי במחלוקת‪.‬‬
‫לדעת הרוב היא גזורה מן השורש דו"ק‪ ,‬הנושא (בעיקר בארמית) את המשמע 'להתבונן‪ ,‬לצפות'; ראו‪:‬‬
‫‪ .M.O. Wise, Thunder in Gemini (JSPSup, 15), Sheffield 1994, pp. 222–228‬החיסרון בהצעה זו שאין‬
‫היא מצביעה על שלב מסוים של הירח אלא על תצפית כלשהי‪ .‬טלמון וקנוהל הציעו אטימולוגיה מן‬
‫השורש דק"ק‪ ,‬המדגישה את הפן של התמעטות הירח; ראו‪ :‬ש' טלמון וי' קנוהל‪' ,‬קטעים של מגילת לוח‬
‫שנה מקומראן‪ :‬משמרות ‪ ,')4Q321( Ba‬תרביץ‪ ,‬ס (תשנ"א)‪ ,‬עמ' ‪ .521–505‬וראו תמיכה אפשרית מן‬

                                            ‫האכדית בהצעה זו‪ :‬בן־דב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)29‬עמ' ‪.22 ,18‬‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77