Page 132 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 132
/ 130 /פרק שני /
איור | 73קמע ססאני ,שד מוקף איור | 72קמע איראני, איור | 71קמע ססאני,
בשני נחשים גיבור המכניע שד גיבור המכניע שד
בשני התיאורים הדמות המייצגת את הגיבור או את האל לבושה בתלבושת איראנית
טיפוסית :חולצה בעלת שרוולים ארוכים המיוצגים בפסים קצרים לאורך היד ,ומעליה
טוניקה המגיעה עד לירכיים (עודף הבד של הטוניקה נאסף במותניים בחגורה שקצותיה
תלויים מלפנים) .לרגלי הדמות מכנסיים ארוכים ומתרחבים ,שקפלי הבד שלהם מיוצגים
אף הם בקווים קצרים לכל אורך הרגל .על כפות הרגליים נעליים גבוהות עקב שחרטומן
מחודד ומורם כלפי מעלה .השער העבה של הגיבור בקמע של פלקינר (איור )71מסודר
בתלתלים ,וקווצות תלתלים תלויות גם מעל לכתפיו .ידו השמאלית מורמת הצדה
ומתחתיה נראים קצוות שתי רצועות של כתר ססאני מלכותי .בידו הימנית הוא אוחז
בשערו של שד כורע .השד מזוקן ואוזניו בולטות וגבוהות ,הוא עירום וחושף איבר מין
זכרי בולט ומה שנראה כמו חזה נקבי .בידו השמאלית הוא אוחז כלי נשק קצר מעוגל,
ובאמצעותו הוא מתכוון לפגוע בגיבור המנסה להשתלט עליו .מימין למטה ,מאחורי
הגיבור ,יש גבעול בעל עלים הצומח מהאדמה ,אולי רמז לענף הדקל .מעל לסצנה ומימין
יש שאריות של כתובת פרתית .לדעת ביוור הקמע מתוארך לסוף המאה השלישית
לסה"נ לכל המאוחר .הגיבור על הקמע השני (איור )72פונה לימין ומציע לילד או לגמד
חפץ עגול — תפוח או תפוז .לבושו תואם בכל פרטיו את לבושו של הגיבור על הקמע
הראשון .הכתובת על האבן הזאת מתאימה לדעת ביוור למאה הרביעית לסה"נ251.
ביוור ,קמע פרתי ,עמ' .516גמות וקמעות מאגיים מסוג זה ,שבהם תיאור מיתולוגי או דמות מאגית 2 51
וכתובת השבעה מאגית ,ידועים היטב מהעולם המצרי־יווני ונדירים מאוד בעולם האיראני .ביוור
מניח כי קמעות אלה נעשו לריפוי ,וכי הסכין המעוגלת ביד השד באיור 71מסמלת כאב גופני .הוא
כותב כי בויס ( )Boyceהצביעה על קשר קרוב בין דמותו של פרידון ,הרופא האיראני המיתולוגי
(ראו לעיל ,הערה )160לבין הגיבור המתואר כאן ולפיכך הוא רואה בקמעות אלה קמעות רפואיים
(ביוור ,שם ,עמ' .)522ברונר (ברונר ,חותמות ססאניים) ופלטרי (פלטרי ,ביקורת) חולקים על דעת
ביוור ובויס וטוענים כי הקמעות הם ססאניים וכי המוטיבים שעליהם הם ממקור איראני מובהק.
טקסט ההשבעה המניכאי שפרסם הנינג (טקסטים מניכאיים ,עמ' )40–39יוצר קשר בין השם
פרידון ( )prydwnלשמות המייצגים כוח כגון 'גבריאל' ו'צבאות' ,שניהם ידועים היטב בהקשרים
מאגיים ,האחרון בעיקר בקמעות יווניים־מצריים .זיהוי הדמות מהמיתולוגיה הפרסית והקשר של
שמה לישויות מאגיות עבריות מלמד כי היה קשר כלשהו בין המסורות המאגיות של מסופוטמיה
לאלה של סוריה־ארץ־ישראל.
