Page 132 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 132

‫‪ / 130 /‬פרק שני ‪/‬‬

‫איור ‪ | 73‬קמע ססאני‪ ,‬שד מוקף‬  ‫איור ‪ | 72‬קמע איראני‪,‬‬  ‫איור ‪ | 71‬קמע ססאני‪,‬‬
          ‫בשני נחשים‬            ‫גיבור המכניע שד‬        ‫גיבור המכניע שד‬

‫בשני התיאורים הדמות המייצגת את הגיבור או את האל לבושה בתלבושת איראנית‬
‫טיפוסית‪ :‬חולצה בעלת שרוולים ארוכים המיוצגים בפסים קצרים לאורך היד‪ ,‬ומעליה‬
‫טוניקה המגיעה עד לירכיים (עודף הבד של הטוניקה נאסף במותניים בחגורה שקצותיה‬
‫תלויים מלפנים)‪ .‬לרגלי הדמות מכנסיים ארוכים ומתרחבים‪ ,‬שקפלי הבד שלהם מיוצגים‬
‫אף הם בקווים קצרים לכל אורך הרגל‪ .‬על כפות הרגליים נעליים גבוהות עקב שחרטומן‬
‫מחודד ומורם כלפי מעלה‪ .‬השער העבה של הגיבור בקמע של פלקינר (איור ‪ )71‬מסודר‬
‫בתלתלים‪ ,‬וקווצות תלתלים תלויות גם מעל לכתפיו‪ .‬ידו השמאלית מורמת הצדה‬
‫ומתחתיה נראים קצוות שתי רצועות של כתר ססאני מלכותי‪ .‬בידו הימנית הוא אוחז‬
‫בשערו של שד כורע‪ .‬השד מזוקן ואוזניו בולטות וגבוהות‪ ,‬הוא עירום וחושף איבר מין‬
‫זכרי בולט ומה שנראה כמו חזה נקבי‪ .‬בידו השמאלית הוא אוחז כלי נשק קצר מעוגל‪,‬‬
‫ובאמצעותו הוא מתכוון לפגוע בגיבור המנסה להשתלט עליו‪ .‬מימין למטה‪ ,‬מאחורי‬
‫הגיבור‪ ,‬יש גבעול בעל עלים הצומח מהאדמה‪ ,‬אולי רמז לענף הדקל‪ .‬מעל לסצנה ומימין‬
‫יש שאריות של כתובת פרתית‪ .‬לדעת ביוור הקמע מתוארך לסוף המאה השלישית‬
‫לסה"נ לכל המאוחר‪ .‬הגיבור על הקמע השני (איור ‪ )72‬פונה לימין ומציע לילד או לגמד‬
‫חפץ עגול — תפוח או תפוז‪ .‬לבושו תואם בכל פרטיו את לבושו של הגיבור על הקמע‬

      ‫הראשון‪ .‬הכתובת על האבן הזאת מתאימה לדעת ביוור למאה הרביעית לסה"נ‪251.‬‬

‫ביוור‪ ,‬קמע פרתי‪ ,‬עמ' ‪ .516‬גמות וקמעות מאגיים מסוג זה‪ ,‬שבהם תיאור מיתולוגי או דמות מאגית‬             ‫‪2	 51‬‬
‫וכתובת השבעה מאגית‪ ,‬ידועים היטב מהעולם המצרי־יווני ונדירים מאוד בעולם האיראני‪ .‬ביוור‬
‫מניח כי קמעות אלה נעשו לריפוי‪ ,‬וכי הסכין המעוגלת ביד השד באיור ‪ 71‬מסמלת כאב גופני‪ .‬הוא‬
‫כותב כי בויס (‪ )Boyce‬הצביעה על קשר קרוב בין דמותו של פרידון‪ ,‬הרופא האיראני המיתולוגי‬
‫(ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ )160‬לבין הגיבור המתואר כאן ולפיכך הוא רואה בקמעות אלה קמעות רפואיים‬
‫(ביוור‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .)522‬ברונר (ברונר‪ ,‬חותמות ססאניים) ופלטרי (פלטרי‪ ,‬ביקורת) חולקים על דעת‬
‫ביוור ובויס וטוענים כי הקמעות הם ססאניים וכי המוטיבים שעליהם הם ממקור איראני מובהק‪.‬‬
‫טקסט ההשבעה המניכאי שפרסם הנינג (טקסטים מניכאיים‪ ,‬עמ' ‪ )40–39‬יוצר קשר בין השם‬
‫פרידון (‪ )prydwn‬לשמות המייצגים כוח כגון 'גבריאל' ו'צבאות'‪ ,‬שניהם ידועים היטב בהקשרים‬
‫מאגיים‪ ,‬האחרון בעיקר בקמעות יווניים־מצריים‪ .‬זיהוי הדמות מהמיתולוגיה הפרסית והקשר של‬
‫שמה לישויות מאגיות עבריות מלמד כי היה קשר כלשהו בין המסורות המאגיות של מסופוטמיה‬

                                                                          ‫לאלה של סוריה־ארץ־ישראל‪.‬‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137