Page 219 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 219

‫‪ /‬תיאוריה האמנותיים של המאגיה בארץ־ישראל ‪/ 217 /‬‬

‫דמות נשית מהודרת‪ ,‬המייצגת כפי הנראה את עשתורת‪ ,‬אלת הפריון הסורית־מזרחית‪452,‬‬
                                 ‫הנחה המבוססת על תיאורים אחרים של אלה זו באמנות‪.‬‬

‫לוח המראה באיור ‪ 137‬מתאר כפי הנראה אף הוא אלת עיר או אלת פריון (על פי‬
‫הכתר הגבוה לראשה וקרני השפע משני ִצדי גופה)‪ .‬עם זאת יש לציין שקרני השפע‬
‫הן תוספת שמקורה בהשפעה מערבית־יוונית‪ .‬בצלמיות בית נטיף ידה האחת של‬
‫אלת הפריון נראית תומכת בחזהּ וידה השנייה מכסה את איבר מינה (איור ‪ ,)148‬ואילו‬
‫בלוח המראה האישה תומכת בידיה את מרכז הגוף (חלל הבטן או החזה)‪ .‬קווי הדמיון‬
‫המהותיים הם דווקא בעיצוב הפנים‪ :‬הגבות של צלמיות בית נטיף עשויות בתבליט והן‬
‫מתעגלות ומחוברות ויורדות בהדרגה וברכות כלפי מישור העיניים‪ ,‬כמו אצל הדמויות‬
‫בלוחות המראה‪ .‬תחושת הדמיון מתחזקת בבחינת צלמיות שבהן שרד הצבע השחור‬
‫שבו נצבעו העיניים והוגדרו קווי התיחום שלהן (איור ‪ ,148‬הצלמית משמאל)‪ 453.‬צורת‬
‫העיניים כשל שקד‪ ,‬והן גדולות מאוד לעומת הפנים‪ .‬מעל לגבה צויר קו שחור נוסף‬
‫להדגשה‪ .‬הצלמיות מבית נטיף ולוח המראה הם עדות לקיומה של אמנות פגאנית בארץ־‬

                                                              ‫ישראל במאה השלישית לסה"נ‪.‬‬

               ‫איור ‪ | 148‬לוח מראה המתאר אלת עיר ליד צלמיות נשים מבית נטיף‬

‫עיצוב פניה של האישה המתוארת בלוח המראה הנוצרי (איור ‪ )139‬גם הוא בעל זיקה‬
‫לאמנות המזרחית‪ :‬קו הגבות והאף על מישור אחד‪ ,‬מוגבה ממישור הפנים; התכשיטים‬
‫המסוגננים על צווארה ועגיליה החזיתיים לגמרי‪ .‬היונה שהיא אוחזת בידה קשורה‬
‫למסורת האמנותית המצרית‪ 454,‬אולם הטיפוס עצמו‪ ,‬של אלה אוחזת יונה בחיקה‪,‬‬

                                                             ‫‪ 	452‬ברמקי‪ ,‬ח'רבת אל מפג'ר ‪ ,1‬לוחות ‪.IX ,II–V‬‬
                                                   ‫‪ 	453‬הצלמית נמצאת באוסף מוזאון ישראל‪.69.27.568 ,‬‬

                                                                          ‫‪ 4	 54‬שפר‪ ,‬אמנות מצרית‪ ,‬עמ' ‪.124‬‬
   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224