Page 220 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני

‫‪ / 218 /‬פרק רביעי ‪/‬‬

‫נראה על צלמיות מארץ־ישראל במאה האחת עשרה ובמאה העשירית לפסה"נ‪ .‬מקורו‬
‫בפיניקיה או בקפריסין‪ ,‬ומשם הוא התפשט מערבה‪ 455.‬דמויות — של גברים ושל נשים —‬
‫בעמידה חזיתית ורשמית‪ ,‬אוחזות ציפור בידן השמאלית וחפץ אחר בידן הימנית‪ ,‬נראות‬
‫תכופות על מצבות הקבורה מפלמירה (איור ‪ 456.)149‬דמויות כגון אלה נראות גם על‬
‫מצבות אבן ממצרים משלהי התקופה הרומית‪ .‬במצרים דמות המחזיקה ציפור היא‬

‫בדרך כלל מוטיב של האלה איזיס (איור ‪457.)149‬‬

‫איור ‪ | 150‬מצבת אבן ממצרים‬ ‫איור ‪ | 149‬תבליט מפלמירה‬

‫הצגת דמויות חזיתיות והבלטת העיניים באמצעות הגדלתן והדגשת קו המתאר שלהן‬
‫הן מיסודות האמנות המזרחית‪ .‬מבחינה זו אנו רואים דמיון רב בין לוחות המראה‬
‫לבין ציורי קערות ההשבעה‪ .‬בלוחות ובקערות אנו עדים לסגנון נאיבי במקצת‪ ,‬ומכאן‬
‫אפשר להסיק כי הוא נובע מהחופש שחש האמן בעת יצירת הדמויות‪ ,‬חופש ש ִאפשר‬
‫לו להשתחרר מכבלי החוקים המדעיים או האסתטיים ולעצב את הדמות לפי תפיסת‬

‫עולמו הדתית והתרבותית‪.‬‬

‫הנשים‪ :‬לבושן ותכשיטיהן‬
‫בכל דמויות הנשים נעשו התכשיטים בתשומת לב רבה ובהדגשת הפרטים‪.‬‬
‫הדמיון בין צלמיות בית נטיף לדמויות הנשים בלוחות המראה בא לידי ביטוי גם‬
‫בעיצוב התסרוקת‪ ,‬בכיסוי הראש ובתכשיטים‪ .‬בדמויות שבלוחות ובצלמיות השער‬
‫הארוך מסורק לצדי הראש ומסתיר את האוזניים‪ ,‬ורק העגילים הארוכים נראים‪ .‬על‬
‫ראשי שתי צלמיות נראים עגילים מאותו הסוג‪ ,‬חלקם העליון מורכב מלוח עגול ששוליו‬

‫‪ 4 55‬אבי־יונה‪ ,‬אמנות בארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪.31–30‬‬
‫‪ 456‬טנבה‪ ,‬פלמירה‪ ,‬לוחות ‪ ;264–261‬קוסיני‪ ,‬מסע לפלמירה‪ ,‬עמ' ‪ 147‬איור ‪.3‬‬

‫‪ 457‬דה בורגה‪ ,‬אמנות קופטית‪ ,‬עמ' ‪ 95‬איור ‪.24‬‬