Page 245 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 245
המאבק של חוג 'המעורר'
השתתף כלל בדיונים ,ובישיבה השלישית ,זו שאישרה את הפירוק ,הוא נכח ושתק.
לצד לבון השתתפו במתקפות אנשי ההנהגה הבינונית של מפא"י – ארן ,נמיר ,נצר
וארגוב ,ונוספו עליהם אלמוגי ,גוברין ,כסה ובבה אידלסון.
לבון קרא לשומעיו להתקשח' ,לא לנסות לשחק את התפקיד של גוטע יידן ]יהודים
טובים[ אשר מגנים על איזה יצור-פלא מפני איזה גזלנים שרוצים לרצוח אותו עוד
טרם שנולד' .נוסף על הזיהוי האסוציאטיבי שערך בין סיעה ב ובין חוג 'המעורר',
תקף לבון בעיקר את שתי מטרותיו של החוג :מאבק בשחיתות ובהתברגנות ומאבק
למען מיסוד משתף של מפא"י.
את אזהרותיו של הלפרן מפני התפתחות מפא"י לכדי 'מפלגת שלד' מושחתת
שכולה אנשי מנגנון ,תעמולה ושדולה ותו לא ,ביטל לבון כ'היסטוריו-זופיה ] [...על
התפתחות המפלגות' ,ולעומתו ייחס את תחושת המשבר ואי-הנחת ל'חולשת
הבשר'; 'היא נובעת קודם כל מאי-התאמה בין גודל הרוח של הנושא ]קרי חברי
המפלגה[ וגודל התפקיד והמשימה' – כלומר לא הנהגת המפלגה היא שהוליכה
בדרך של מיסוד פוליטי משתק ,כדברי מבקריה מבית ,אלא חברי המפלגה הם
הכושלים בדרך ,שכן 'על דור זה הוטל דבר שהוא הרבה יותר גדול ממנו' .כך הסתתר
לבון למעשה מאחורי משבר החלוציות ,המשבר שאפיין את הזמן ההוא ,כדי להסיר
מעצמו ומחבריו להנהגה בראשות בן-גוריון את האחריות לכך שרבים מחברי מפא"י
חשו במידה גוברת והולכת שמפלגתם מתנוונת .הלפרן ,לדעת לבון' ,רואה דברים
חיצוניים ושגרתיים כעיקר ולא את שורש הענין – לכן הבעיה הארגונית הופכת
]אצלו[ לשאלה מרכזית בעתידה של המפלגה' .ומעניין לראות שיחס הזלזול הזה63
בשאלה ארגונית לא התיישב כלל עם הזדעקותו למאבק חריף נגד החוג ,מאבק
בעניין ארגוני אף הוא .הזלזול היה פשוט אמצעי באותו מאבק.
הפולמוס של לבון התאפיין באי-אמון ציני בכך שמבקרי המיסוד ההייררכי של
מפא"י השעינו את יתדותיהם על שיקולים שאינם נוגעים לאינטרסים שלהם .כך הוא
סיכם את ביקורתם' :כאשר אני מנהל מוסד הסתדרותי או מפלגתי ,אני מוצג
כאוטוקרט; כאשר אני חדל לנהל את המוסד המפלגתי או ההסתדרותי ,אני הופך
לעתים קרובות ל"הלוחם האמיץ בעד הדימוקרטיה במפלגה"'.
הלפרן ומאיר לא התאימו כלל לתיאור הזה ,ולבון פעל כאן כנציג מובהק של
חבורת מנהיגים בבואו להגן על נחלאותיה .הוא אף דיבר ישירות בשם אותה חבורה:
'לא תועיל כאן ] ...לתיקון המפלגה[ דרך של התחברות מקרית של כמה חברים שהם
לא יותר טובים ולא יותר גרועים מאתנו'; 'מאתנו' קרי מחבורת המנהיגים .יש לראות
שלבון חזר והנגיד בינו ובין הלפרן ובין חוג 'המעורר' לבין סגל ההנהגה של מפא"י
– שתי הנגדות מוזרות משהו ,לא פרופורציונליות .לעומת זאת הוא לא התייחס כלל
63הוא גם הצטרף להערכה הממעיטה של קופל שוורץ ,שקדם לו באותו דיון ,על מידת חשיבותו
של החוג 'ניחא ,יעשו מה שיעשו ובעוד חצי-שנה ימאס עליהם'.
][237
