Page 250 - מפאי בראשית העצמאות אבי בראלי
P. 250

‫פרק ד‬

‫על המיתר הזה‪' ,‬האינטליגנטיות' של אנשי 'המעורר'‪ 68,‬פרט יוסף אלמוגי בדברים‬
‫בוטים וחשופים לקראת סוף הישיבה‪ .‬הוא הנגיד בין מנהלים ועיתונאים ובין 'אלף‬
‫פועלים היוצאים לעבודה יום‪-‬יום ]‪ ...‬אלה אשר[ על גבם מחליטים על תוספת יוקר‬
‫לקופ"ח ]מאיר היה מנהלה[ והם אינם יכולים להגיע לרופא'‪ .‬וכך‪ ,‬בתפרים גסים‪ ,‬הוא‬
‫יצר מראית עין רטורית של זהות בין הפועלים קשי היום ובין העסקנים השולטים‬
‫במפלגה‪ .‬דברי אלמוגי גם ביטאו התיישרות של המנגנון החיפני עם עמדתם של‬
‫מנהלי המפלגה וראשי 'הגוש'‪ .‬חריפותם נבעה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מתחושתו המוצדקת של‬
‫אלמוגי כי גם שיטות הפעולה הפוליטיות שלו עצמו עומדות למבחן במאבק הכוח‬

    ‫הזה‪ ,‬והצלחת מבקרי המיסוד ההייררכי תהיה גם כישלונו ולא רק כישלון 'הגוש'‪.‬‬
‫חבר הכנסת יעקב אורי איש נהלל ניסה אף הוא כבראלי לנתק את הקשר התודעתי‬
‫שהצליחו מנהלי המפלגה לקבע בין חוג 'המעורר' ובין סיעה ב‪' .‬נכווינו פעם‬
‫ברותחין ואנחנו נושפים על צוננים'‪ ,‬אמר אורי ודחה את ההפחדה מפני התפוררות‬
‫המפלגה‪ .‬חבר הכנסת ברוך אזניה )אייזנשטדט( מגבעת חיים תקף כזכור בחריפות את‬
‫'צעירי מפא"י' בוועידת אוגוסט ‪ ,1950‬כמו עליזה שידלובסקי מקבוצת כינרת‪ ,‬ועתה‬
‫הצטרף לשידלובסקי גם בהגנה על חוג 'המעורר'‪ .‬אפשר לראות בשינוי העמדות הזה‬
‫של אנשי התנועה הקיבוצית כמו אזניה ושידלובסקי גילוי של התפכחות מסוימת‬
‫והתגבשות ביקורת כלפי מנהלי המפלגה והמנגנון שלה‪ 69.‬בעיני אזניה החוג לא היה‬
‫תופעה מרכזית‪ ,‬אבל הוא סבר שחיוני לטפח במפלגה חוגים שיאזנו את ההשפעה של‬
‫'קבוצות הלחץ המסורתיות שלנו‪ [...] :‬מושבים‪ ,‬קבוצים‪ ,‬סולל‪-‬בונה‪ ,‬קואופרטיבים‬
‫וקבוצות מסביב לש'ייכים בפרובינציה קטנה'‪ .‬אזניה הודה שהוא עצמו נעשה חבר‬
‫כנסת גם הודות לקבוצת הלחץ של הקיבוצים‪ .‬לעומת זאת הוא לא מצא שום סימן‬
‫של סיעה בחוג 'המעורר'‪ ,‬שהרי החוג לא הופיע ברשימה משלו בבחירות פנימיות‪.‬‬
‫ככל הנראה חלה במחשבתו של אזניה התפתחות בשנתיים שחלפו מאז ועידת‬
‫המפלגה‪ .‬הוא הבין שהטפה לחלוציות לא תועיל למול המשבר שתקף את תנועתו‬

                                         ‫והצטרף עתה למבקרי המיסוד ההייררכי‪.‬‬
‫זלמן ארן‪ ,‬מזכיר המפלגה הקודם ואחד מראשי הקבוצה של מנהלי המפלגה‪ ,‬תקף‬

‫‪ 68‬ראו גם דבריה של בבה אידלסון באותה רוח‪ ,‬אך מנקודת מוצא אחרת‪ ,‬בישיבת המרכז הבאה‪.‬‬
‫היא הגדירה עצמה 'בן אדם השייך לאינטליגנציה העובדת'‪ ,‬ובכל זאת 'אותי דוחה דוקא‬
‫התבדלות של אנשים אינטליגנטים‪ .‬לא היתה לי אף פעם שפה קרובה יותר עם אדם שקבל בדיוק‬
‫אותה השכלה כמוני מאשר עם אנשים אחרים‪ .‬אף פעם לא היתה לי נטיה להתיחד דוקא עם אנשי‬
‫עט‪ ,‬דוקא עם אלה שהגיעו להתפתחות רוחנית גבוהה יותר מהממוצע'‪ .‬וכך גם מפא"י הייתה‬
‫שונה לדעתה ממפלגת השומר הצעיר 'בכך שלא בחרנו תמיד את "המיוחסים"‪ ,‬את‬
‫האינטליגנציה‪ .‬המפלגה שלנו הלכה תמיד אל ההמונים'‪ .‬מרכז מפא"י‪ ,10.7.1952 ,‬אמ"ע‪,‬‬

                                                                           ‫‪.2-23-1952-59‬‬
‫‪ 69‬ראו למשל‪ ,‬מאוחר יותר‪ ,‬דברי אזניה על הצורך החיוני בדמוקרטיזציה של מפא"י ב'ימי העיון‬

           ‫של אחוד הקיבוצים והקבוצות'‪ 31-25 ,‬בינואר ‪ ,1953‬את"ח‪ ,‬א"א‪ ,‬מיכל ‪ ,187‬תיק ‪.9‬‬

                                     ‫]‪[242‬‬
   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255