Page 18 - etmol_07
P. 18
בית־הכנסת על שם והחינוך ורצה להיות עצמאי לחלוטין. ועמו 32יתומים ,שלושה חדשים שהו
רבי יוחנן בן זכאי - תלמידיו של בלקינד מעידים עליו בראשון״לציון ואחר״כך העבירם
בית הכנסת הגדולי שהיה מורה אהוב ומצליח .הוא ידע למאיר״שפיה ,שליד זכרודיעקב ובית־
להקנות להם את אהבתו לתנ׳׳ך ולארץ
r \m :i ולימד לא בצורה שיגרתית .חלק גדול הספר השתכן בבית״הבראה ריק
מן התורה היקנה תוך כדי טיולים: ששימש בזמנו למתיישבים חולים ולפ
ב הונג־ קו ע היסטוריה קדומה הורה ככל האפשר קידי הברון .בקיץ הגיעו יתומים נוספים
מעורר ת באתרים בהם התרחשו הדברים :טבע לבית-הספר שנקרא ״קרית ספר״ ומס
— במקום גידולם של הצמחים ,וגיאו פרם היה .50הלימודים התחילו .מדו״ח
״אחרי תשלום חובותי והוצאות קבו גרפיה — בתוך הנוף עצמו .עתון ישן באסיפת הסתדרות המורים ,שנה וחצי
רתי והצוואה והעזבונות שנכללו לפני מתאר טיול-לימודי שכזה ,שעה שבל- לאחר שנפתח המוסד ,מתברר שחלף
קינד ותלמידיו עברו ברגל את המוש הקשיים שפקדוהו ,הושלטה בו העב
זאת ,אני נותנת ,מצווה ועוזבת את כל בות משפיה ועד גדרה ואף לירושלים רית ,שולבו בלימודים עבודות חקלאות
המותר והנשאר מרכושי וכספי איזה צעדו .על יחס חניכיו אליו נכתב ,כי ואפילו היתה הכנסת-מה מחקלאות.
שהם ובאיזה מקום שהם ,לבית-הכנסת ״הם אוהבים את מנהלם באהבה עזה התלמידים עבדו בעונות הבוערות
היהודי הראשי בירושלים ,להיות מוש וקשורים אליו כמו לאב ממש״ .תלמידו
שמעון קושניר זוכרו כאיש טוב ומיטיב, במושבות בסביבה והצליחו.
קע על-ידי מנהלי בית-הכנסת הזה רך מזג וללא כל נטיה לשתלטנות ביח
בבטחונות כאלה ,שייטבו בעיניהם, סים עם הילדים .הוא נהג כלפי תלמידיו מוסד בבךשמן
באורח נאמנות ,להשתמש בהכנסה כאב וטרח להרבות שמחה ביניהם
השנתית מהם לתמיכת העניים ,הנצר ואם-כי לא ידע לשיר ,היה מדרבנם אולם פקידות יק״א ,שניהלה את
לשיר ולרקוד .אחת העדויות המש- מושבות הבארון באותם ימים ,לא
כים והחלשים בירושלים״. נעות ביותר בדבר יחס יתומי קישינוב הסכימה להחזיק את המוסד בשפיה וב
אליו ,מתמצית בעובדה שכמה מצאצ סוף 1905נאלץ בלקינד לעזוב את המ
איהם שהתיישבו בארצות-הברית באו קום עם תלמידיו .למעלה משנה היה
ארצה כעבור שנים ,בנסיון להקים יד- ״קרית ספר״ סגור וב 1907-נפתח
זכרון למורה הוריהם שכינוהו ״סבא״. מחדש בבן-שמן ,בבניין שהוקם מכספי
קרן היתומים .אך מכיוון שהקרן לא
היהודים הקדמונים
מימנה את ההוצאות השוטפות ומן
בלקינד עסק גם בספרות .הוא הוציא הכסף שאסף בלקינד לא נותר כמעט
לאור שש חוברות של ירחון בשם ״המ מאומה ,לא היו בידיו אמצעים מספיקים
איר״ ,ספר זכרונות )באידיש( על ימיו להחזיק את בית-הספר ואז נסתייע
הראשונים בארץ ,ואותם ספרי לימוד בתמיכה שקיבל מהברון רוטשילד ומח
שחיבר לפנים ביניהם ספר על הגיאו
גרפיה של ארץ-ישראל .על סמך ברת ׳עזרה׳ בגרמניה.
הסתכלויותיו בסיור שערך בארץ בסוף בנסיון השני של ״קרית ספר״ אמר
המאה הגיע למסקנות שאותן ביסס על בלקינד להגשים את תכניתו האמיתית:
התנ״ך ,מקורות היסטוריים וגיאו לחנך ילידי הארץ לאיכרות .אולם אחרי
גרפיים והרחיב עליהן את הדיבור במא שנתיים ,ב , 1909-נסגר המוסד מחדש,
מרים ובחוברות :״הערבים אשר בארץ מאחר שרוטשילד הפסיק את תמיכתו
ישראל״ ,״איפה הם עשרת השבטים״ בנימוק שאין צורך בארץ-ישראל
ו״השומרונים״ .לדעת בלקינד ,ערביי במוסד נוסף לחינוך חקלאי על מקוה-
ארץ-ישראל אינם אלא היהודים שנש ישראל שלומדים בו רק שליש מן
ארו בארץ אחרי חורבן בית שני ונאלצו התלמידים שהוא מסוגל לקלוט .בלקינד
להתאסלם ,עם הכיבוש הערבי .השומרו לא נכנע וכעבור שנתיים ניסה להקים
נים הנם בני אפרים ויוצאי חלציו של מוסד ילדים חדש בחפציבה שבחדרה,
יוסף .מפני קרבת הדם חייבת לשרור
אחוה בין היהודים ובין בני הארץ שהם ללא הצלחה.
״לא רק אחים במובן מדיני ,אחרי שגז ערב מלחמת-העולם-הראשונה הגה
רה עלינו ההיסטוריה לחיות חיי מדינה רעיון לארגן מבין תלמידיו לשעבר
משותפים ,אלא אחים בגזע ,בני אומה קבוצה שתעלה לגולן ותחיה כשבט של
אחת״ .יש לציין ,כי אנשי התנועה רועיס-מתיישבים .הוא לא הצליח בזה,
הכנענית בארץ ראו במאמריו של אבל רעיונו השפיע על אנשי ״השומר״
שיצאו לחיות בין בדואים ,כדי להיות
בלקינד יסודות להשקפת עולמם.
אם כי נכשלו מאמציו של בלקינד רועים.
להקים כפר נוער נוסף ,יכול היה למצוא לא איש כבלקינד יתייאש .הוא יצא
ניחומים בעובדה שבבניין ״קרית ספר״
שלו בבן-שמן נוסד בשנת 1927כפר שוב לחוץ-לארץ לגייס כספים למוסד,
נוער ,הקיים עד היום .בשנת 1929יצא שהה בתקופת מלחמת העולם הראשונה
בלקינד להתרפא בגרמניה ,ושם בחודש בארצות-הברית וניסה לעורר שם
ספטמבר — 1929מת והוא בן שישים התעניינות ברעיונו .עם תום המלחמה,
חזר על נסיונו עם יתומי קישינוב ,הביא
ושמונה. עמו ילדי פליטים מפרעות אוקראינה
ופתח מוסד חינוכי בחדרה ומשם עבר
עמם לצפת .אך עד מהרה נסגר גם
בית-ספר זה מחוסר אמצעים .בלקינד
היה מרבה לריב עם המוסדות המממנים,
מאחר שסירב לערבם בענייני ההנהלה
18