Page 2 - etmol 63
P. 2
העורך :שלמה שבא
מועצת המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסון ,ד״ר שלמה שביט,
ד״ר שלמה נצר ,פרופ׳ יוסף גורני
המעצב :אדר דריאן
מינהלה :יוסף אלקוני
המערכת :עת־מול ,בנין ויקטור ואדראה קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
הפצה ומנויים :ת.ד - 23078 .תל־אביב ,61230טלפון ו56ן03“201
סדר לוחות והדפסה :דפוס חדקל בע״מ -תל־אביב
מנוי לשנה־ 8 0 0 0שקל
התוכן מקורו של שיר
בשער ובעמוד האחרון :לפני 60שנה נתלו מודעות במחנות מפורסם הוא הזמר ״כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל״,
הפועלים בארץ שהכריזו כי בקרוב עומד להיפתח סטודיו המקובל מפי ד נחמן ברסלב ומושר בפי כל .אולם נראה כי יסודו של הזמר
מצוי בשיר־הגות שהוא כבן 700שנה והמופיע בספר ״בחינת עולם״ לידעיה
חברי ״אוהל״ לאחר הצגתם הראשונה ״נשף פרץ״ הבדרשי ,המכונה גם ידעיה הפניני ,איש דרום צרפת .״בחינת עולם״ הוא ספר
שירה פילוסופי ,שהוא בין הנפוצים מאז חיבורו .בספר זה מצוי גם השיר,
לתיאטרון ,זו היתה תחילתו של ״אוהל׳ /תיאטרון פועלי שנראה כי היה אב׳־קדמון לזמר שבפינו .שירו של הבדרשי מובא לפי ״השירה
ארץ־ישראל ,שמייסדו היה משה הלוי .יהודה גבאי ,מנהל העברית בספרד ובפרובאנס״ בעריכת חיים שירמן:
המוזיאון לתולדו ת התיאטרון ומראשוני ״אוהל״ ,מספר בע העולם;-ם זועף /רב ?;צולה ,ךחב ידים,
מוד אחרון על התיאטרון .הצילומים הם מאוסף המוזיאון והןמן־^3ר ךעוע /בנוי עליו.
הכלול ב״מוזיאון הארץ״ • .פרופ׳ יוסף דן כותב בעמוד 3על ר^«ו אחוז ?חבלי ההעדר /הקודם להדתו
ןת?ליתו-לךאות ?נעם מסמיד /לאור באור פני מלך.
הרמב״ם והאר״י ומציין ,כי ביהדו ת יש כמה זרמים וכנגד
מחשבת הרמב״ם או יחד עמה -אפשר להציב זרם־מחשבה רחב הן^ר אמת איעז /לגם א?סו המפארות.
אחר ,בן מאות שנים ,שהוליד תנועות רבות והשפיע אף הוא ואתה? ,ן אךם /,על כךחף אתה חי-
על החיים היהודים -תורת הקבלה לפי האר״י ,שמקורה בצפת עובר עליו תמיד /מיום היוסך לאיש.
במאה ה־ • 16לפני כארבעים שנה נמצאו אלפי תעודות
חשובות במארי שבמסופטמיה מן האלף השלישי לפני הספי ?ה?יטף קאר המסלול /ואין ך.ךך ל?טות;מין ו^(מאל
ה״ת:תTפ••אר :בTיד Tו ..שם?
רה והלאה ,ד״ר משה ענבר כותב בעמוד 6מה יכולים אנו
בהצי?ך אבדון ומות לך חומה /,מימינך ומ?זמאלף-
ללמוד מתעודות אלה על התנחלות בני ישראל בכנען • על הנעמד ל?ך ,ההחזקנה;.דיך?
נגר בירושלים בעל תחביב מיוחד מספר שבתאי זכריה בעמוד לכי תההלל ?לז?דת קל;ן /לרב עג;ן
• 9בקרוב נחגוג יובל 50 :שנה לרדיו בארץ .ד״ר מרדכי נאור ^ ר אספתי? 1זרוע חשפתו
מספר על ויכוח שליווה את פתיחת השידורים :כיצד לקרוא אשר בק??זתו ?.ק^ןזתך /ותךד לר??זתו ?ר^זתך?
לארץ ועל פרשה מוזרה • על הרופא שליווה את הסולטן מה תעשה לזעף ה;ם יהמוני 5 1י להגעש ושטף ועבר,
התורכי סלים כובש הארץ מספר פרופ׳ מאיר בניהו בעמוד 12 ובית מלולך אף הוא /לחשב להש?ר?
לה ה;ם הגדול /אשר אתה ?קךבו-
• מייד לאחר הפוגרום בקישינוב נסע הרצל לרוסיה כדי התן1פאר עליו 1גם השתרר על פך^יי ורכבו?
להיפגש עם שר הפנים פלווה ,מי שנחשב כאחראי לרצח
צא נא עתה להלחם בו.
ולביזת היהודים .גרשון הל מספר על הפגישה בין השניים
)עמוד (14ועל הוויכוח שפרץ בעקבותיה • על יהודי-נוצרי-
מוסלמי במצרים שהיה מתורגמן בחצר המושל והתפרנס
כ״עבודה צדדית״ באיכסון וליווי תיירים כותב גדעון שפיגל
בעמוד . 16נוסעים נוצרים התלוננו ,נוסע יהודי קיבל
״פרוטקציה״ • המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליון הגבירו
חזונות נוצריים על גאולה קרובה של היהודים ,ד״ר ברוך
מבורך מספר על כהן-דת אנגלי שכתב ספר והוכיח כי גאולת
היהודים קרובה • ד״ר יפה ברלוביץ פורשת את הרקע ליחס
העליה-הראשונה לעיר יפו ומבררת מדוע התעלמו הסופרים
מעיר החוף • יוסף פישר היה מדפיס נודע בראשית המאה,
שבין השאר הוציא מבית-דפוסו את שירי ביאליק ,עקיבא
צימרמן מגלה בעמוד ,22כי פישר זה היה גם חזן נודע בקרקוב.
